דירקטוריון דיסקונט החליט לבחון את מיזוגו של בנק מרכנתיל לתוך הבנק
הרקע להחלטת הדירקטוריון הוא יחס היעילות הגרוע ביותר במערכת הבנקאית שרשמה קבוצת דיסקונט (49.2%) - וזאת אף שמרכנתיל עצמו, שאותו מבקשים למזג, מציג ביצועים טובים יותר מהקבוצה כולה הן ביחס היעילות (47.4%) והן בתשואה להון; המותג מרכנתיל יישמר עבור הלקוחות
דירקטוריון בנק דיסקונט הודיע היום (ב') על מהלך אסטרטגי במסגרתו תיבחן אפשרות למיזוג מלא של בנק מרכנתיל – המוחזק כיום בבעלות מלאה (100%) של הבנק ומהווה את החברה-הבת הגדולה ביותר בקבוצה – לתוך חברת האם. המהלך נועד, כפי שמבהירים בקבוצה, "להאיץ את התוכנית האסטרטגית של המנכ"ל אבי לוי" כמהלך שאמור "לחזק את כושר התחרות, לשפר את היעילות התפעולית ולהתאים את המבנה לאתגרים הטכנולוגיים במערכת הבנקאית".
בהודעת הבנק מודגש כי ככל שהמהלך יקודם, הוא ייושם באופן מדורג ובכפוף לקבלת כלל האישורים הרגולטוריים הנדרשים, תוך "כוונה מוצהרת לשמר את המותג מרכנתיל ואת תחומי מומחיותו". משמעות הדבר היא שהמיזוג יהיה תחילה משפטי ותפעולי בעיקרו ומאחורי הקלעים, בעוד שלקוחות הקצה ימשיכו לפעול תחת המותג הקיים כדי למזער זעזועים.
מושג המפתח בהודעת דיסקונט הוא ככל הנראה "היעילות התפעולית". הרקע להחלטת הדירקטוריון נובע ישירות מאתגר הליבה של קבוצת דיסקונט, הניצבת בפער משמעותי מול יתר המערכת הבנקאית בכל הנוגע למדדי יעילות תפעולית. יחס היעילות של הקבוצה עמד ב-2025 על 49.2%, נתון המציב אותה כבנק הכי פחות יעיל במערכת הבנקאית. לעומת זאת, בנק לאומי הציג יחס יעילות של 29.3%, בנק הפועלים רשם 34.2%, ומזרחי טפחות עומד על 35.9%. הבנק הבינלאומי, שהתמודד בעבר עם אתגרי יעילות דומים עקב מבנה חברות-בת, הציג בשנת 2025 שיפור ליחס של 46.1%. יחס יעילות הוא מדד פיננסי הבוחן כמה אגורות מוציא הבנק כדי לייצר שקל אחד של הכנסה (כך שככל שהאחוז נמוך יותר, הבנק נחשב ליעיל ורווחי יותר).
במקביל, בנק מרכנתיל סיכם את שנת 2025 עם יחס יעילות של 47.4%, ובקבוצה כנראה מעריכים כי שני הבנקים בנפרד הגיעו למיצוי יכולת ההתייעלות העצמאית שלהם, ושילוב המטות וביטול הכפילויות התפעוליות יזרימו את הבוסט הנחוץ להשגת יעדי תוכנית החומש "דיסקונט 2030", השואפת לרדת אל מתחת ל-43% יחס יעילות.
המהלך הנוכחי מגיע לאחר שנים שבהן ניסו בקבוצה לצמצם כפילויות, כאשר מערך הטכנולוגיה של מרכנתיל כבר נשען כמעט במלואו על דיסקונט והשאיר את חברת-הבת כבנק "רזה" המשלם לחברה-האם על שירותיה. בעוד שמנכ"ל מרכנתיל הקודם, שוקי בורשטיין, התנגד נחרצות למיזוג, מינויו של ברק נרדי לתפקיד המנכ"ל במרץ 2025 – מי שהגיע מתוך קבוצת דיסקונט – סימן את תחילת הדרך ליישום התפיסה הממזגת. מול השאיפה הברורה של הנהלת הקבוצה להשיג התייעלות משמעותית דרך חיתוך בהוצאות המטה, הדירקטוריונים המקבילים וההנהלות, ניצבת כעת המשוואה העסקית המורכבת של המהלך; ההחלטה הסופית תלויה בשאלה האם החיסכון התפעולי בקבוצה לא יעלה באובדן הפוקוס העסקי והמגזרי של מרכנתיל בחברה הערבית והחרדית – מומחיות ייחודית שגורמים מקצועיים טענו במשך שנים כי ניתן לשמרה רק באמצעות החזקת יישות בנקאית נפרדת. בנוסף, המיזוג צפוי להציב את הנהלת דיסקונט מול אתגר פנימי מורכב במישור יחסי העבודה, מתוך הבנה מערכתית כי יישום תהליכי ההתייעלות מול ציבור העובדים של מרכנתיל עשוי להתברר כמהלך נוח יותר מאשר מול מערך העובדים הרחב של בנק דיסקונט סולו.
חלקו של מרכנתיל בביצועי הקבוצה הוא מהותי. בשנת 2025 רשם מרכנתיל תשואה להון של 13.1%, אשר בנטרול הוצאה חד-פעמית בגין תוכנית פרישה מרצון של עובדים, עמדה על תשואה מנוטרלת גבוהה של 14.9%. ביצועים אלו גבוהים מאלו של קבוצת האם דיסקונט כולה, שסיימה את שנת 2025 עם תשואה להון של 12.6% (ו-13.7% בנטרול רכיבים חד-פעמיים). מרכנתיל סיכם את שנת 2025 עם רווח נקי של 776 מיליון שקל (ורווח מנוטרל של 880 מיליון שקל), מתוך רווח נקי של 4,140 מיליון שקל (ורווח מנוטרל של 4,496 מיליון שקל) בקבוצת דיסקונט כולה. תיק האשראי של מרכנתיל, המסתכם בכ-52.5 מיליארד שקל נטו, מהווה נתח מהותי של כ-18% מסך תיק האשראי של קבוצת דיסקונט כולה, העומד על 288.8 מיליארד שקל.
היתרון של מרכנתיל בתוך הקבוצה משתקף במבנה הפעילות של מערך הסניפים שלו, המונה רשת של 73 סניפים בפריסה ארצית. המותג מחזיק בפריסת סניפים רחבה במיוחד בחברה הערבית, כאשר כמחצית מסניפיו פועלים במגזר זה, לצד היותו - לטענת הקבוצה - "מהבנקים הצומחים בחברה החרדית", וקיומה של פעילות רחבה במגזר העסקים הקטנים והבינוניים וברשויות המקומיות. בנוסף, למרכנתיל נוכחות חזקה במיוחד בפריפריה הגיאוגרפית, עם פריסה ייחודית שבה כ-60% מסניפיו ממוקמים מחוץ לגבולות גדרה-חדרה – מאפיין יוצא דופן במערכת הבנקאית הישראלית.
הבחינה הנוכחית מהווה המשך ישיר למגמה עקבית של פישוט המבנה הארגוני ומיקוד פעילותה של קבוצת דיסקונט בשנתיים האחרונות, במטרה לייצר מבנה רזה ותחרותי יותר בזירה הבנקאית. מהלכים אלו כללו את רכישת מלוא הבעלות באפליקציית התשלומים פייבוקס מידי שופרסל, הכנסת קרן Gallatin Point Capital כשותפת מיעוט בשיעור של 15% בזרוע הבינלאומית דיסקונט ניו יורק, ומעל לכל מהלך שנכפה על דיסקונט – חתימת ההסכם בספטמבר 2025 למכירת מלוא החזקות הבנק בחברת כרטיסי האשראי כאל לקבוצת הראל ויוניון.
המיזוג המשפטי של מרכנתיל מסתמן כשלב הפוטנציאלי הבא באסטרטגיית הקיפול המבני, שנועדה להעביר את קבוצת דיסקונט שינוי פנימי מקיף.
