לאחר מאסר של חודש וחצי בלבד: נשיא המדינה העניק חנינה לשרגא ברוש
נשיא התאחדות התעשיינים לשעבר, שהורשע בעבירות מס, מרמה וזיוף, שוחרר ב-1 ביולי מכלא חרמון לאחר ריצוי עונש מאסר קצר במיוחד. ברוש נידון לשנת מאסר, אך לאחר ניכוי שליש וקיצור מנהלי היה אמור לשבת בכלא כחמישה חודשים. הנשיא המיר את יתרת מאסרו בחמישה חודשי עבודות שירות, שאותן יחל לרצות באוגוסט
נשיא המדינה יצחק הרצוג העניק חנינה לנשיא התאחדות התעשיינים לשעבר שרגא ברוש, אשר הורשע בעבירות מס, מרמה וזיוף, לאחר שריצה חודש וחצי מאסר בפועל בלבד. הנשיא החליט להמיר את יתרת מאסרו בחמישה חודשי עבודות שירות. הנשיא הרצוג חתם ב-1 ביולי על כתב החנינה, וברוש כבר שוחרר באותו היום לביתו מכלא חרמון, ויחל בחודש אוגוסט לרצות את עבודות השירות.
ברוש נידון לשנת מאסר אחת בפועל, שלאחר ניכוי שליש (ארבעה חודשים) וקיצור מנהלי (3 חודשים), אמורה היתה להסתכם בכחמישה חודשים בלבד - מתוכם הוא ריצה כאמור חודש וחצי, בטרם החנינה שניתנה לו.
מבית הנשיא נמסר היום כי "החלטת נשיא המדינה להמיר את יתרת עונש המאסר של שרגא ברוש לחמישה חודשי עבודות שירות, התקבלה לאחר בחינה רחבה של מכלול נסיבות העניין. במסגרת בקשת החנינה שקל נשיא המדינה נסיבות אישיות כבדות משקל, שמפאת צנעת הפרט לא ניתן להרחיב עליהן, לצד גילו (73) ותרומתו הציבורית רבת השנים למדינה ולכלכלה, ובפרט במהלך תקופת המלחמה. מתוך הנסיבות הייחודיות למקרה זה, החליט הנשיא על המרת יתרת חודשי המאסר בפועל במאסר על דרך עבודות שירות".
את בקשת החנינה הגישה עורכת דינו של ברוש, עו"ד איריס ניב סבג, לאחר שבקשת רשות הערעור של ברוש לעליון נדחתה בחודש מרץ האחרון. השופט אלכס שטיין הותיר אז את העונש שנגזר על ברוש של 12 חודשי מאסר על כנו וכתב בהחלטתו כי "רשות ערעור בנושא העונש תינתן במקרים חריגים ונדירים בלבד בהם ניכרת סטייה קיצונית ממדיניות הענישה המקובלת במקרים דומים. בחינת המקרה שלפניי אל מול אמת מידה זו מוליכה למסקנה ברורה כי עניינו של המבקש (ברוש) אינו נמנה עם מקרים חריגים כאמור".
גורמים שהיו מעורבים בתהליך אמרו ל"כלכליסט" כי הנשיא הרצוג בהחלטת החנינה שלו דווקא החמיר יותר מהמלצות מחלקת החנינות במשרד המשפטים שהוגשו לו, הן לגבי תוספת עבודות השירות שקבע לברוש לאחר שחרורו ממאסר בפועל והן לגבי מועד מתן החנינה - לאחר ריצוי תקופת מאסר מסוימת בפועל של ברוש, לאחר שבמחלקת החנינות סברו שיש לחון אותו עוד בטרם ריצוי המאסר בפועל.
עו"ד ניב סבאג מסרה היום (ד'):"אנו מודים לכבוד נשיא המדינה, שנעתר לבקשת החנינה שהגשנו. מדובר באדם עתיר זכויות, אשר תרם תרומה יוצאת דופן לחוסן המדינה, חברתית, ערכית, וכלכלית. מכלול הנימוקים - הן נסיבות אישיות והן נסיבות המקרה, הובאו בפני כבוד הנשיא והכל - במסגרת מתווי החנינות המיוחדים שפירסמו נשיא המדינה ושר המשפטים בתקופת המלחמה".
נזכיר כי ביולי 2023 הרשיעה שופטת בית משפט השלום בתל אביב דאז דנה אמיר, את ברוש לאחר שנמצא כי פעל יחד עם רואה החשבון מיכאל בר-לבב, להציג מצג כוזב לרשות המסים. לפי הכרעת הדין, ברוש ואחיו יריב החזיקו בחברת א.ל.ע.א השקעות, שהייתה בעלת מניות בחברת עושרד גז טבעי. בשנת 2015 מכרה החברה חלק ממניותיה בעושרד והפיקה רווח הון של כ-8.6 מיליון שקל. אלא שכדי להפחית את חבות המס, זייפו ברוש ובר-לבב מסמכים שנועדו להראות כי א.ל.ע.א השקעות הוגדרה כחברה משפחתית במועד הקבוע בחוק – סיווג שמאפשר מיסוי מופחת. בעקבות המצג הכוזב סווגה החברה כחברה משפחתית ושולם מס של כ-2.7 מיליון שקל בלבד, במקום כ-4.3 מיליון שקל. בית המשפט קבע כי ברוש השתמט מתשלום מס של כ-1.55 מיליון שקל. בר-לבב הורשע בהסדר טיעון ונידון לתשעה חודשי מאסר ולקנס של 50 אלף שקל, בעוד השופטת אמיר גזרה במרץ 2024 על ברוש עונש של 14 חודשי מאסר וקנס בגובה 100 אלף שקל.
ברוש ערער על הרשעתו לבית המשפט המחוזי בתל אביב, כאשר מנגד הפרקליטות ערערה גם היא על קלות העונש, שנגזר עליו לטעמה. בינואר 2026 השופטים שי יניב, גרשון גוטובניק ויוסי טופף קיבלו חלקית את הערעור של ברוש. מצד אחד הם הותירו על כנה את הרשעתו אך מנגד הפחיתו במעט את עונש המאסר שהוטל עליו: 12 חודשי מאסר במקום 14 חודשים. יש לציין כי השופט גוטובניק בדעת מיעוט סבר כבר אז שיש להסתפק בעונש של עבודות שירות של 9 חודשים.
