למרות המערכה מול איראן: כאל מציגה רווח שיא רגע לפני המכירה
הרווח הנקי המנוטרל של חברת כרטיסי האשראי הסתכם ב-100 מיליון שקל - הגבוה בתולדות החברה ושיפור של 10% ביחס לרבעון המקביל. כאל נהנתה מהתאוששות בפעילות האשראי, עלייה בשימוש בכרטיסים וזינוק בעמלות מט"ח; שלוש קבוצות מתחרות על רכישת כאל מבעל השליטה בנק דיסקונט
על אף המערכה מול איראן, ורגע לפני המכירה, כאל מציגה רווחי שיא. חברת כרטיסי האשראי בניהולו של לוי הלוי הרוויחה ברבעון השני (בנטרול השפעות חד פעמיות), 100 מיליון שקל - הסכום הגבוה בתולדותיה, ושיפור של 10% ביחס לרבעון המקביל.
התוצאות החזקות נבעו משיפור בכל מוקדי הפעילות של החברה: צמיחה של כ-9% בתיק האשראי וירידה בהפרשות להפסדי אשראי, עלייה של 9% בהיקף השימוש בכרטיסי אשראי ועלייה של כ-29% בהכנסות מעמלות חו"ל.
בסיכום מחצית השנה הראשונה, הרווח בנטרול השפעות חד פעמיות של טיפס ב-10.1% והסתכם ב-197 מיליון שקל. הרווח מגלם, הן לתקופת הרבעון והן לתקופת המחצית, תשואה להון של 14.4%.
לתוצאות החזקות יש חשיבות מיוחדת בעיתוי הנוכחי: כאל, שבשליטת בנק דיסקונט, נמצאת בימים אלה בשלבים הכמריעים של המכרז למכירת השליטה (72%). שלוש קבוצות שעלו לשלב הנוכחי: יוניון השקעות של ג'ורג' חורש יחד עם הראל השקעות; קרן ההשקעות האמריקאית סנטרברידג', שהיתה עד לשנה שעברה מבעלות השליטה בקבוצת הביטוח הפניקס; אקסטרה הולדינגס של מוטי בן־משה, שמחזיקה, בין היתר, בבעלות על קבוצת רבוע כחול. שלוש הקבוצות התבקשו להגיש הצעות מחייבות.
הרווח הנקי ברבעון כולל השפעות חד פעמיות ירד ב-8.3% ל-73 מיליון שקל. עיקר הירידה נובע מהוצאה חשבונאית חד־פעמית של 30 מיליון שקל, שנרשמה בעקבות עדכון שווי אופציית הפאנטום שהוענקה לחברת אל על. מדובר באופציה ייחודית שנותנת לאל על זכות לקבל חלק מעליית הערך של כאל או דיינרס במקרה של מכירה או הנפקה, וזאת בתמורה כספית בלבד. לאור התקדמות עסקת המכירה של כאל, עודכן שווי האופציה כלפי מעלה. העלייה הזו גררה רישום של ההוצאה החשבונאית, שהקטינה את הרווח הנקי החשבונאי של החברה ב־21 מיליון שקל לאחר מס. בנוסף, נרשמה הוצאה חד פעמית בגין מכירת בניין כאל בקמפוס דיסקונט בראשון לציון.
ההכנסות מכרטיסי אשראי צמחו ב-13.8% ל-545 מיליון שקל. זאת, בזכות עלייה של 9% במחזור העסקאות בכרטיסים, שהסתכם ב-49.7 מיליארד שקל. העלייה נבעה הן מהאינפלציה במשק, אך גם מצמיחה ריאלית בצריכה של משקי הבית, והושגה בין היתר בשל עלייה של 6.9% במספר הכרטיסים הפעילים של החברה ל-3.9 מיליון.
כאל הציגה גם צמיחה חדה של 29% בהכנסות מעמלות מעסקאות מט"ח, שהסתכמו ב71 מיליון שקל. לאורך המלחמה, הפסקת הפעילות של חברות התעופה הזרות והירידה במספר היוצאים לחו"ל פגעו בהכנסות של חברות כרטיסי האשראי, שנהנות לרוב מעמלות של 1-3% מכל עסקה במט"ח.
מתחילת השנה חלה התאוששות ומספר היוצאים לחו"ל כמעט שב לרמתו טרם המלחמה, אך מבצע "עם כלביא" הביא לביטולי טיסות רבים, ולהפסקת פעילות של חלק מחברות התעופה הזרות. לכן, העלייה של כאל בהכנסות מעסקאות מט"ח (וגם במחזורי העסקאות במשק, שהושבת כמעט לחלוטין במשך 12 יום), אמורה הייתה להיות עוד יותר חדה.
פעילות האשראי של החברה המשיכה להתאושש, וההכנסות מריבית צמחו ב-8% ל-244 מיליון שקל. הריבית הגבוהה במשק ופרוץ מלחמת "חרבות ברזל" פגעו בתיקי האשראי של כלל החברות, אך במהלך המחצית השנייה של 2024 תיקי האשראי החלו להתאושש בקצב גובר, וכך גם ברבעון הנוכחי.
תיק האשראי הצרכני של כאל בנטרול תיק הרכב גדל ב-6.3% ביחס לרבעון המקביל, וב-1.6% ביחס לרבעון הקודם, והסתכם ב-7.75 מיליארד שקל. תיק הרכב של כאל, שאותו היא החלה לבנות לפני כשנה וחצי, צמח ב-82% ל-469 מיליון שקל. תיק האשראי העסקי, שהיקפו קטן בהרבה מזה הצרכני, גדל ב-8.7% ביחס לרבעון המקביל ועמד על 1.45 מיליארד שקל.
גורם נוסף שסייע לשיפור ברווחיות של כאל הוא ירידה בהפרשות להפסדי אשראי, שהסתכמו ב-50 מיליון שקל לעומת 67 מיליון שקל ברבעון המקביל. כאל גם הציגה שיפור בחלק ממדדי איכות האשראי של התיק: שיעור המחיקות החשבונאיות נטו מתוך סך התיק ירד מ-1.72% בסוף 2024 ל-1.68% בסוף הרבעון השני. לצד זאת, כל מחיקה הוגדרה בעבר כ־"חוב בלתי צובר", כלומר חוב בפיגור שהחברה הפסיקה להכיר בריבית שלו כהכנסה. שיעור החובות הלא צוברים של כאל גדל מ-1.23% בסוף 2024 ל-1.33% ברבעון השני.
