הדולר נופל בשווקים העולמיים; "יש פגיעה אמיתית במוניטין האמריקאי"
היורו, הפאונד והין מזנקים מול המטבע האמריקאי - הדולר אינדקס (מול ששת המטבעות המובילים) נופל ב-1.1% ל-98.3 נקודות; חברת ניהול הנכסים SPI: "אי אפשר להניף פטיש על הסחר העולמי ולצפות שכולם ישכחו מזה"; שר המסחר הסיני איים בתגובה חריפה על כל עסקה לא הוגנת שמדינות יעשו עם ארה"ב על חשבון סין; בשוק המקומי: היורו מזנק ל-4.29 ש' ולשיא של שנה וחצי, הדולר קופץ ל-3.73 ש'
נסיגה בשקל ביום המסחר הראשון של השבוע במט"ח מול הדולר ובשיעור אף חד יותר מול היורו. זאת במקביל לנפילה של הדולר בשווקים העולמיים.
הדולר עולה ל-3.73 שקלים (מ-3.69 היציג בחמישי וגם היום). היורו קופץ מהיציג בחמישי על 4.2 שקלים ל-4.29 שקלים (רמתו הגבוהה מאוקוטובר 2023). היציג היום היה על 4.26 שקלים.
בשווקים העולמיים: הדולר אינדקס (מול ששת המטבעות המובילים) נופל ב-1.1% ל-98.3 נקודות; היורו מזנק ב-1.2% ל-1.152 דולר; הפאונד עולה ב-0.7% ל-1.338 דולר; ביפן - הדולר יורד ב-0.8% ל-141.0 ין.
שר המסחר הסיני (Wang Wentao) איים הלילה כי סין תגיב בחריפות ל"בריונות" של ארה"ב בנוגע למכסים ולכל עסקה לא הוגנה שמדינה בעולם תבצע איתה ושתפגע באינטרסים של סין. "סין מתנגדת בתוקף לכל צד המגיע להסכם על חשבון האינטרסים של סין. אם זה יקרה, אנחנו לא נקבל זאת וננקוט בנחישות באמצעי תגמול הדדיים".
ספטן אינס (Stephen Innes), שותף מנהל בחברת ניהול הנכסים ב-SPI Asset Management, ביקר במכתב למשקיעים את המדיניות של הנשיא טראמפ, על אף ההודעה שלו על הקפאת מכסים במטרה לסגור עסקאות מול שותפות הסחר הזרות.
"ואל תטעו, יש מחיר לכל זה. גם אם יתחילו לסכם עסקאות, הפגיעה במוניטין של המותג האמריקאי היא אמיתית – לנוכח הפגיעה באמינות של המדיניות", אמר אינס, שהוסיף כי "שותפים מסחריים ישקלו מחדש את החשיפה שלהם. משקיעים יתמחרו פרמיית תנודתיות פוליטית אמריקאית שלא הייתה קיימת קודם לכן. אי אפשר להניף פטיש כבד על המבנה הארכיטקטוני של הסחר העולמי ולצפות שכולם ישכחו מזה שישה חודשים מאוחר יותר."
בנק ישראל יוריד ריבית
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי במיטב, מציין בסקירתו השבועית שמרבית הבנקים המרכזיים בעולם, למעט הפד, מעריכים שמלחמת הסחר המחריפה היא סיכון גדול יותר לצמיחה מאשר לעלייה באינפלציה. "עובדה זו באה לידי ביטוי בהורדות ריבית שנעשו בגוש היורו, בדנמרק, בניו זילנד, בהודו ובפיליפינים. בהודעות של הבנק המרכזי האירופי והניו זילנדי אף נאמר במפורש שמלחמת הסחר צפויה למתן אינפלציה".
לדברי זבז'ינסקי, הנגיד אמיר ירון יוביל מדיניות דומה: "אנו מעריכים שגם בישראל עלה הסיכוי להורדות ריבית, כמובן בהתחשב בנסיבות הביטחוניות-פוליטיות המקומיות. הורדנו את התחזית לריבית בנק ישראל בעוד שנה מ-4.0% ל-3.75%". ריבית הבנק עומדת כעת על 4.50% כך שלעמדת הכלכלן הראשי במיטב היא צפויה לרדת ב-75 נקודות אחוז (0.75%) ב-12 החודשים הבאים. "מלחמת הסחר מייצרת סיכון להתמתנות באינפלציה לפחות בטווח הקצר בגלל הירידה הכללית בצמיחה, ירידה במחיר חומרי הגלם ועודף סחורות בעולם שעשוי להוזיל מחירי היבוא", אמר עוד.
לידר שותפה לעמדתו של זבז'ינסקי: "בניגוד לבנק ישראל אשר רואה סיכוני אינפלציה כלפי מעלה, אנו רואים סיכוני אינפלציה כלפי מטה", אומרים כלכלני לידר בראשות יונתן כץ. "אנו צופים אינפלציה של 2.2% שנה קדימה, עם סיכוי לאינפלציה מתונה יותר".
בלידר מסבירים כי "התמתנות בסחר העולמי בשל מלחמת הסחר תומכת בירידה במחירי הסחורות. מסתמנת גם התמתנות בקצב עליית השכר נטו בישראל, זאת על רקע גזרות האוצר. צפויה מדיניות פיסקאלית מרסנת עם צמצום בתמיכות למפונים ופחות חיילים מגויסים. צפויה גם התמתנות במחירי השכירות עקב עלייה בפעילות בענף הבנייה, זאת על רקע גידול בפועלים זרים ועלייה במלאי הדיור. מפונים רבים יחזרו לבתיהם בקיץ ויורידו את הלחץ לעליה במחירי השכירות.
"הגורמים הבסיסיים ממשיכים לתמוך בשקל, על אף העובדה שקיימים סיכונים גיאופוליטיים ופוליטיים, קיימים גם סיכויים לירידה בפרמיית הסיכון. על רקע הציפייה להכנסות ממסים ממכירת וויז ב-2026 ,גם סביר להניח שלא יוטלו 'גזרות' תקציביות נוספות בשנה הבאה".
