"אפקט וויז": עובדי ההייטק נוהרים לחברות הסטארט-אפ
שואלים יותר על אופציות, מבררים על המצב הפיננסי ומעדיפים חברות יוניקורן; המכירה של וויז לגוגל הציתה את דמיונם של העובדים שמחפשים גם הם לקחת חלק באקזיט הגדול הבא
האדוות של האקזיט הגדול ביותר בתולדות המדינה ,מכירת וויז לגוגל תמורת 32 מיליארד דולר, כבר מורגשות בשוק העבודה. בעקבות המכירה, בנוסף למייסדי החברה שהפכו למיליארדרים, גם 1,800 עובדי קיבלו בונוס שימור של מיליארד דולר - כלומר סכומים של מאות אלפי דולרים לעובד. ההתעשרות המהירה הציתה מחדש את דימיונם של יזמים ומשקיעים וגם של עובדים בתעשייה. פתאום האפשרות לאקזיט עצום כחול לבן הפכה מוחשית וכולם מבינים שהדרך לשם עוברת בסטארט-אפ.
"מאז ההודעה על העסקה אנחנו חווים זינוק בכמות הפניות מצד מועמדים גם בארץ וגם בחו"ל, מאחר ושתי החברות פועלות באותו תחום", מספרת גל תנחלסון, סמנכ"לית משאבי אנוש בכירה ביוניקורן הסייבר אורקה סקיוריטי שגייס 640 מיליון דולר מאז הקמתו, והוא המתחרה העיקרי של וויז.
"מי שעובד בענף משאבי אנוש בתחום הסטארט-אפים, מכיר את אפקט 'הצונאמי' שגל של מועמדים פונה לחברה אחרי הכרזה, למשל לאחר גיוס הון גדול. הסכום הקיצוני של עסקת האקזיט יצר בשוק אפקט שנמשך כבר שבועות, אפילו עד לימים אלו", היא אומרת. מועמדים לא מהססים לשאול מתי צפוי האקזיט והאם הם הבאים בתור. "מועמדים שמחוברים גם לצד של הביזנס שואלים אותנו אם עכשיו שהמתחרה הישירה כבר לא ניטראלית, והיא מייצגת את אחת מענקיות הענן, איך זה ישפיע על המשך הצמיחה של אורקה".
ההתעניינות בסטארט-אפים מובילה לא רק לשטף מועמדים אלא גם לכך שקל יותר לחברות לגייס אנשים איכותיים שהן מעוניינות לגייס ואולי בעבר לא היו מגיבים לפניתן. לדברי תנחלסון הם חווים את 'אפקט וויז' כחויבי שכן כתוצאה ממנו פגשו מועמים איכותיים שאולי היו מתפספסים אחרת.
ביוניקורן הסייבר סולט סקיוריטי, שגייס יותר מ-271 מיליון דולר האפקט מורגש אף יותר. "האקזיט של WIZ נתן תיקוף לעובדים שצוותים דומים להם פה בתל אביב מסוגלים לייצר אקזיט עצום. לחלוטין מרגישים בשוק תחושה של התגשמות חלום האקזיט - הנה גם אנחנו יכולים. בפגישות עם מועמדים אנחנו שומעים שאלות אם צפוי סקנדרי, האם אנחנו מעריכים שיהיה עוד סיבוב ארוך או קצר עד לאקזיט. הציפייה מצד מועמדים קיימת כי החברה בסטטוס יוניקורן, ואנשים מתעשיית הסייבר מכירים שאסף רפפורט (מנכ"ל וממייסדי וויז) גם מושקע בחברה שלנו ושהוא זה שעשה את השידוך בין שני המייסדים", אומרת אהובי מראד, סמנכ"לית משאבי אנוש בסולט לייק סקיוריטי.
אבל אותו צונאמי של התעניינות מצד מועמדים עלול גם להסיט את המיקוד ולהוביל לגיוסים לא מוצלחים. המגייסים נדרשים לוודא עכשיו יותר מתמיד שהמועמדים מחוברים למטרה, שהם לא מונעים רק מחלומות על התעשרות. "חשוב לנו שהפגישה לא תהיה מבוזבזת בשיחות על אקזיט ולהחזיר אותה למסלול של פגישה יעילה. התשובה שלנו לא השתנתה בנוגע לתוכנית שלנו, אנחנו ממשיכים לצמוח, לגדול ולשרת כלקוחות ארגונים מהגדולים בעולם. צריך לזכור שהאקזיט של וויז הוא תוצר של עבודה קשה, מסירות, התמדה של עבודה עם התבוננות לכוכב הצפון, אלו אותם דברים שמנחים אותנו ושאנחנו מחפשים גם אצל המועמדים", היא אומרת.
הביקוש הגובר לעבודה בחברות סטארט-אפ לא מוגבל רק לעולמות הסייבר. התחושה בשוק השתנתה. "אנחנו מזהים מגמה של עניין גובר בחברות סטארט-אפ, בעיקר סביב חברות בצמיחה או כאלו שמעוררות שיח ציבורי רחב כמו במקרה של וויז. בתקופה בה שוק ההייטק המקומי מנסה להתאזן, סיפורי הצלחה כאלה מחזירים תקווה. נראה שמועמדים שואבים השראה מסיפורי הצלחה כאלה, ומחפשים את השילוב שבין אתגר, משמעות; ואולי גם הזדמנות להיות חלק מההצלחה. יחד עם זאת, ניכר שגם השיקול של יציבות תעסוקתית עדיין חשוב לרבים - מה שמוביל לחיפוש אחר איזון בין חדשנות לבין ביטחון", אומרת ליאת בן-תורה שושן, סמנכ״לית תחום קריירה והשמה ב-AllJobs. בעקבות המלחמה והמצב הכלכלי, עובדים ומועמדים בהייטק העדיפו את החברות היציבות, את התאגידים והתעשיות הבטחוניות על פני סטארטאפים. כעת נראה שהמגמה משתנה.
בחברת הביו-טק Immunai שגייסה 295 מיליון דולר מאז הקמתה ניכרת ההתעניינות הגוברת. "אנחנו מרגישים עלייה ברמת עניין של מועמדים. יש תחושה בשוק שבעקבות האקזיט מחפשים יותר חברת יוניקורן", מספרת חוה רוטנברג, מנהלת הגיוס בחברה. "רואים גם בשבועות האחרונים יותר שיחות על עניינים פיננסיים, למשל מתי החברה תניע את סיבוב גיוס ההון הבא, מיהם חברי הבורד של החברה, האם התוכנית שלנו היא הנפקה או מיזוג ורכישה. רואים גם שאלו שאלות שהמליצו למועמדים לשאול בתקופה הזו ולא עלו מהם באופן טבעי", היא אומרת.
מועמדים רואים את האקזיטים הגדולים ומבינים שהמידע הפיננסי חשוב. עם זאת, אחרי שהם מספקים את המידע שניתן לחשוף באימיונאיי מדגישים דווקא את המשמעות והערך בתפקיד. "אנחנו מספרים בפגישה על הערך שאנחנו מביאים לעולם ריפוי הסרטן. אימיונאיי פיתחה מערכת המבוססת על טכנולוגיות בינה מלאכותית המאפשרת להאיץ פיתוח של תרופות חדשות במיקוד על המלחמה בסרטן. אנשים בסופו של דבר מחפשים משמעות וזה מה שמושך אותם, אני רואה שאחרי שהשיחה עם המועמדים עוברת לאזור הזה, משמעות התפקיד חוזרת לפרופורציה", אומרת רוטנברג.
אז מה באמת חשוב לברר לגבי אופציות?
התנהלות נכונה עם אופציות יכולה להיות שווה פי כמה מכל השכר שעובד ירוויח בימי חייו, ולכן חשוב לשקול את המועמדות גם לפי תנאי האופציות ולא רק השכר, טוען מורן צ'מסי, שותף מנהל בקרן הסקנדרי אמפליפילדס. "המודעות לנושא האופציות בעקבות עסקת Wiz עלתה, אך מועמדים שמתמיינים לעבודה לא תמיד מכירים את כל הניואנסים".
הנה כמה המלצות שנותן זיו לעובדים ומועמדים בחברות סטאראט-אפ:
זאת לא הכמות, זאת האיכות - לא מספיק לדעת כמה אופציות קיבלתם (למשל 20 אלף אופציות) – חשוב להבין מה האחוז שהן מייצגות מתוך ההון הכולל של החברה. לפעמים המספר נשמע גדול, אבל ייתכן ומדובר בשבריר אחוז. נחזור לדוגמה - אם ההון של החברה כולל 200,000,000 מניות הרי שהעניקו לך 0.01% בחברה. ולכן צריך לשים לב גם ליחס המניות שקיבלתם אל מול הון המניות שבחברה. כלל האצבע הוא שככל שהתפקיד המוצע הוא בכיר יותר, ובסטארטאפ צעיר יותר – חשוב להתעקש לקבל אחוז גבוה יותר מתוך ההון הכולל של החברה.
סוג האופציות והמיסוי – בישראל יש הבחנה בין אופציות מסוג 102 (במסלול רווח הון או פטור = מיסוי מופחת או ללא מיסוי כלל), לבין סוגים אחרים שיכולים להיות ממוסים כשכר. חשוב לשאול האם מדובר באופציות במסלול הטבה (capital gain) – כך שיהיו פטורות ממס, ומי היא חברת הנאמנות אליה מופקדים האופציות.
מהו לוח ההבשלה (Vesting Schedule)? רוב האופציות לא ניתנות במלואן מהיום הראשון, אלא "מבשילות" לאורך זמן – כלומר, הן נצברות בהדרגה לפי לוח זמנים שנקבע מראש. לדוגמה: אופציות ש"מבשילות" לאורך 4 שנים, עם תקופת המתנה של שנה – כלומר, רק אם תעבדו לפחות שנה בחברה תתחילו לקבל את חלקכם באופציות. אחרי השנה הראשונה תקבלו, למשל, 25% מהאופציות, ומשם תמשיכו לקבל אותן מדי רבעון או שנה עד להשלמת כל הזכאות בתום 4 שנים. חשוב להבין מהם תנאי ההבשלה אצלכם – במיוחד מה קורה אם תעזבו את החברה לפני שהאופציות הבשילו במלואן.
מה קורה במקרה של אקזיט או הנפקה? כדאי שתהיה אפשרות האצה (acceleration) של האופציות במקרה של רכישה או מיזוג, כלומר שתוכלו לממש את האופציות בזמן או להרוויח מהעסקה.
מחיר המימוש - זהו המחיר שבו אפשר לממש את האופציה – לקנות או למכור את המניות בעתיד, לפי תנאים שנקבעו מראש. חשוב להבין את הפער בין מחיר המימוש לבין שווי המניה הנוכחי (אם קיים), האם האופציות שהוענקו לי הם כרגע ״בתוך הכסף״ או לפחות שוות לשווי החברה הנוכחי. כלומר, אם הייתם מממשים את האופציה ברגע זה, הייתם יכולים לקנות את המניה במחיר נמוך יותר ולמכור אותה במחיר גבוה יותר. לדוגמה, אם מחיר המימוש של האופציה לקנות מניה הוא 50 דולר, והמחיר הנוכחי של המניה בשוק הוא 60 דולר, אז האופציה היא "בתוך הכסף" כי ניתן לקנות את המניה במחיר 50 דולר ולמכור אותה ב-60 דולר, כלומר יש רווח מיידי.
מה קורה כשעוזבים את החברה? ברוב המקרים, יש חלון זמן קצר (למשל 90 ימים) למימוש האופציות לאחר עזיבה. אחרת – הן פוקעות. חשוב להבין את התנאים ולהיערך מראש, במיוחד אם מחיר המימוש גבוה.
האם יש תכניות לקנייה חוזרת של אופציות או מכירה בשוק המשני? לא כל האקזיטים מגיעים מהר. יש חברות שמאפשרות לעובדים למכור את האופציות או המניות שלהם בקרן גיוס משנית (secondary) – וזה יכול להיות פתח להכנסה משמעותית עוד לפני אקזיט.
