פעילות המערכות לסילוק אשפה של אלקטרה מגיעה כבר ל-1.1 מיליארד שקל
ב-4 השנים האחרונות זכתה חברת התשתיות ב-7 מכרזים להתקנת והפעלת מערכות לאיסוף אשפה מתקדמות (מערכות פניאומטיות) בשכונות חדשות; הדיירים משליכים את הפסולת דרך פתחים יעודיים בתוך הבניין, או מחוצה לו, והיא מועברת דרך צנרת לנקודות איסוף; בשלב הבא הפסולת מוטמנת ללא טיפול ידני של עובדים, כשכל הדרך היא מבוקרת ממרכז בקרה
חברת התשתיות והבנייה אלקטרה, שבשליטת האחים זלקינד (באמצעות אלקו, 45.6%), סבלה בשנתיים האחרונות מקשיים בפעילות הקבלנות שלה בישראל.
בהשפעת המלחמה חלה האטה בקצבי הביצועים ועלייה בעלויותיהם, ואלה הובילו לפגיעה ברווחיות של מגזר הפעילות העיקרי שלה. אולם, לצידו נסמכת החברה גם על רגליים נוספות.
אחת מהן היא במגזר ההפעלה, שירות ואחזקה. במסגרתו היא מספקת פתרונות לאחזקת מבנים וניהול נכסים ושירותים שונים, מספקת שירות למערכות שונות, ושירותים בתחום הסביבה, ובהם הפעלה ותחזוקה של מערכות פניאומטיות לסילוק אשפה.
תחום פעילות אחרון זה הוא חדש יחסית בפעילותה, ונהנה בשנים האחרונות מקפיצה. בארבע השנים האחרונות אלקטרה זכתה בשבעה מכרזים להקמת והפעלת מערכות פניאומטיות בערים שונות בישראל, בהיקף מצטבר של 1.1 מיליארד שקל.
הזכייה האחרונה בהם, בפברואר בפתח תקווה, התקבלה במהלך דרמטי משהו. זאת לאחר שההצעה שזכתה במקום הראשון במכרז, מצידה של קבוצת גאון שנקבה בתג מחיר של 155 מיליון שקל, נפסלה על ידי המזמינה, עיריית פתח תקווה, חודשיים לאחר קבלתה. וזאת בטענה כי לא עמדה באחד מתנאי הסף של המכרז. אלקטרה, שהצעתה, בתמורה של כ-200 מיליון שקל, הגיעה במקום השני, תפסה את מקומה.
מערכות אשפה פניאומטיות הן חלופה מתקדמת למערך איסוף הפסולת הקונבנציונאלי באמצעות משאיות. במערכות אלה משליכים הדיירים את הפסולת דרך פתחים ייעודיים, הממוקמים בנקודות ציבוריות בתוך הבניין או בשטחו החיצוני. לרוב נהוגה הפרדה לסוגי פסולת שונים באמצעות נקודות כניסה שונות.
הפסולת מועברת דרך צנרת לנקודות איסוף מרכזיות, שמהן היא מועברת באופן מרוכז לטיפול או הטמנה. היא מבוקרת ונשלטת ממרכז בקרה, כאשר איסוף הפסולת נעשה ללא עובדים, מלבד ביצוע עבודות תחזוקה לפי הצורך.
המערכות הפניאומטיות ניתנות להתקנה בעיקר בשכונות או מתחמים חדשים. כך למשל המכרז בפתח תקווה היה להקמת מערכת כזו בפרויקט סירקין מערב, על שטח המחנה הצבאי שפונה בשנים האחרונות, בו מתוכננת שכונה ובה כ-8,500 יח"ד וכ-300 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה. הזוכה במכרז התחייבה לתכנון והקמת המערכות ותפעולן ותחזוקתן לתקופה של עד 15 שנים.
באופן דומה, זכתה אלקטרה במכרז שפרסמה עיריית נתניה ב-2023 לתכנון, הקמת, תפעול ותחזוקת מערכת פניאומטית לאיסוף פסולת בשכונה החדשה חוף הזהב, שתוקם בחלקה הצפון מערבי של העיר, ובה כ-4,000 יח"ד. השכונה הראשונה בנתניה שתחובר למערכת סילוק אשפה פניאומטית. זאת, בתמורה של 85 מיליון שקל.
באותה השנה היא זכתה במכרז להקמת מערכת כזו בעיר יבנה, במתחם יבנה מזרח-שורק, שבו מוקם רובע מגורים חדש הכולל כ-12.5 אלף יח"ד, וכ-440 אלף מ"ר שטחי מסחר ותעסוקה, בתמורה של 212 מיליון שקל.
פרויקטים נוספים שבהם זכתה החברה הם ביהוד – נווה מונסון, מ-2022, לתכנון, הקמת ותפעול מערכת פניאומטית לתקופה של 10 שנים בשכונת גדות החדשה שבה ב-4,100 יח"ד, בתמורה של 86 מיליון שקל. זאת לצד שלוש זכיות מ-2021. שתיים מהן בתל אביב.
האחת להתקנת המערכות ברובע החדש בשדה דב, שבו מתוכננת הקמת כ-16 אלף יח"ד, בתמורה של 220 מיליון שקל, והשנייה ברובע צפון מערב (שכונות 3,700 ו-3,880) המתוכנן מצפון לתל ברוך, ובו כ-21 אלף יח"ד, בעלות של 200 מיליון שקל.
הזכייה השלישית הייתה להקמת ותפעול מערכת דומה בשכונת נווה גן בצפון רמת השרון, שבה מתוכננת הקמת 3,100 יח"ד, בתמורה של 60 מיליון שקל.
מתחרותיה העיקריות של אלקטרה בתחום פעילות זו הן: שיכון ובינוי (באמצעות החברה הבת ריקטק) שהקימה מערכות דומות ברעננה וביבנה, וזכתה במכרזים להקמת מערכות בבת ים ובראשון לציון, וקבוצת גאון שזכתה השנה (מעט לאחר זכייתה במכרז בפתח תקווה) במכרז להקמת מערכת כזו ברמת גן.
