בלעדי
רוב חברות הביטוח מבקשות דחייה ביישום התקן שישנה דרמטית את הדו"חות שלהן
בפגישה עם רשות שוק ההון, ביקשו חברות הביטוח לדחות ברבעון את יישום תקן IFRS17, שמפריד בין הרווח מפעילות חיתום לרווח מהשקעות ואמור להיות מיושם מהרבעון הראשון של 2025. הפניקס ומנורה לא ביקשו דחייה
האם חברות הביטוח יקבלו דחייה ביישום התקן החשבונאי שישנה מהותית את הדו"חות שלהן? מנכ"לי חברות הביטוח נפגשו ביום חמישי האחרון עם עמית גל, הממונה על שוק ההון. לכלכליסט נודע כי במסגרת הפגישה ביקשו חלק מראשי חברות הביטוח לדחות את יישום התקן החשבונאי החדש IFRS17, וליישם אותו מהרבעון השני של 2025, במקום מהרבעון הראשון.
לא כל חברות הביטוח ביקשו את הדחייה. הפניקס ומנורה מבטחים לא הצטרפו לבקשה. גל ביקש ממנכ"לי כל החברות להתייחס באופן פרטני לצרכים ולקשיים שלהם נוכח התקן החדש. החברות יעבירו את עמדתן לממונה עד יום שלישי.
בישיבה נכחו מנכ"ל ביטוח ישיר קובי הבר; רונן אגסי, מנכ"ל מגדל ביטוח; ניר כהן, מנכ"ל הראל ביטוח; אייל בן סימון, מנכ"ל הפניקס, יחד עם היו"ר בני גבאי שמכהן גם כיו"ר איגוד חברות הביטוח; יורם נוה, מנכ"ל כלל ביטוח, אתי אלישקוב, יו"ר ובעלת השליטה בליברה, שמעון מירון, מנכ"ל הכשרה ביטוח ושרון רייך, מנכ"ל איילון ביטוח.
התקן החדש, כאמור, עתיד להיות מיושם בדו"חות הרבעון הראשון, שיפורסמו במאי, אולם כבר בדו"חות השנתיים של 2024, שיפורסמו עד סוף מרץ, חברות הביטוח נדרשות לדווח על נתוני הרווח וההפסד שלהן לפי התקן החדש עבור המחצית הראשונה של 2024. זאת, לצד הדיווח המלא במתכונת הקודמת. התקן החדש אמור להציג בצורה ברורה יותר למשקיעים את הרווח המייצג של חברות הביטוח מהפעילות החיתומית שלהן, ולהפריד אותו מהפעילות שנובעת מהשקעות. לפי התקן החדש, רווחי חברות הביטוח יוכרו לאורך חיי הפוליסה בחלוקה שווה, באופן שישקף טוב יותר את הקשר בין איכות תמחור הסיכון של חברת הביטוח לרווח שלה. התקן יוצר סעיף חשבונאי חדש, שמגלם את הרווח החזוי שהחברה צופה שתקבל, אך היא עדיין לא מכירה בו כרווח בפועל, אלא הוא משתחרר לאורך חיי הפוליסה.
נימוקי החברות לבקשת הדחייה היו "להגיש את הדברים בצורה מסודרת, מאחר שמדובר בתקן משמעותי וגדול. הדחייה תאפשר לרשות לבחון במשך רבעון נוסף את אופן הדיווח כשלב ביניים, מאחר שאם יפלו טעויות בדו"חות החברות הדבר עלול להיות בעייתי מול המשקיעים".
ברשות לא ממהרים להיענות לבקשה. בישיבה הוסבר כי באירופה התקן יושם כבר לפני שנתיים וחצי, לאחר דחייה, שכן הוא היה אמור להיכנס לתוקף לפני חמש שנים, ובישראל הוענקה דחייה נוספת של כשנה וחצי, כך שהחברות היו אמורות להיות מוכנות לדווח לפי התקן, מאחר שהיה להן זמן רב להתכונן לכך.
בפגישה עלו גם מסקנות הביניים של ועדת הארביטראז'. כפי שנחשף בכלכליסט, הוועדה המליצה על יצירת חשבון השקעות שדרכו ניתן יהיה לרכוש מוצרים שונים – קופות גמל להשקעה, קרנות נאמנות ופוליסות חיסכון – תוך השוואת תנאי המיסוי שלהם. חברות הביטוח ברובן מתנגדות למסקנות.
גל, שבעצמו פרסם עמדת מיעוט נגד ההמלצות, שמשמעותן עשוי להיות מעבר כספים לקרנות הנאמנות שמפוקחות ע"י רשות ני"ע, על חשבון המוצרים שעליהם הוא מפקח, אמר כי כי החברות יוכלו להביע את עמדתן בפני הוועדה כשהדו"ח יעבור להערות הציבור.
