הסוף לעמלות המסחר היקרות בבנקים? זה המתווה של בנק ישראל
הרפורמה שמקדמים בנק ישראל ורשות ניירות ערך כוללת שינוי במבנה דמי הניהול, כך שייגבו כסכום חודשי קבוע לפי מדרגות תיק, גביית עמלת ייעוץ ישירה רק מלקוחות מיועצים והפחתת עמלות ההפצה בקרנות נאמנות ל-0.2%; המהלך נועד להגביר שקיפות, תחרות ולהוזיל את עלויות המסחר
בשנה הקרובה נראה סוף לעמלות המופרכות שגובים הבנקים במסחר בניירות ערך? בנק ישראל ורשות ניירות ערך פירסמו היום (א') להערות הציבור את דו"ח הביניים לרפורמה בעמלות המסחר, שמטרתה שיפור השקיפות ויכולת ההשוואה בין גופים, ביטול סבסוד בין לקוחות, והגברת התחרות.
בין הצעדים המרכזיים: דמי הניהול ייגבו כסכום שקלי ולא כשיעור מגודל התיק. ככל שהתיק קטן יותר - גם דמי הניהול יהיו זולים יותר. בנוסף, הבנקים יוכלו לגבות עמלת ייעוץ מלקוחות שמקבלים ייעוץ בפועל. עוד נקבע כי עמלת ההפצה תוזל ותיגבה רק על פעולות שמבוססות על ייעוץ.
עמלות המסחר נחשבות לאחת מ"ביצי הזהב" של המערכת הבנקאית. במחצית הראשונה של 2025 הגיעו הכנסות הבנקים מעמלות מסחר ל-1.66 מיליארד שקל. עם השנים, חשבון מסחר בשוק ההון הפך למוצר פיננסי נפוץ. כיום יש בישראל יותר ממיליון חשבונות מסחר - כלומר, בממוצע לאחד מכל שבעה בגירים יש חשבון. רובם - כ-85% - מנוהלים בבנקים, על אף שעלות המסחר שם גבוהה במאות אחוזים לעומת אלטרנטיבות כמו בתי השקעות וחברי בורסה.
מה שמאפשר לבנקים לגבות עמלות גבוהות הוא מבנה עמלות לא שקוף ולא ניתן להשוואה מול בתי ההשקעות. מה שהתחיל בדיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, והמשיך ביוזמה נקודתית לשינוי דמי הניהול שבנק ישראל הציע לפני כשנתיים, עשוי להפוך כעת לרפורמה מבנית רחבה.
שינוי זה מחזק מגמה קיימת: בשנת 2024 כמחצית מחשבונות המסחר החדשים נפתחו מחוץ לבנקים. הציבור, ובעיקר משקיעים צעירים, נודד לבתי ההשקעות - אך הרפורמה הנוכחית עשויה להיטיב גם עם לקוחות שימשיכו לסחור דרך הבנקים.
הרפורמה כוללת שלושה צעדים משמעותיים. הצעד הראשון נוגע לדמי הניהול, שכיום מוגדרים כשיעור מגודל התיק, ונגבים אחת לרבעון. לפי ההצעה, דמי הניהול ייגבו כסכום שקלי ואחת לחודש (בדומה לדמי הניהול שגובים בתי ההשקעות). בנוסף, גובה דמי הניהול ייקבע בהתאם לגודל התיק, לפי שלוש מדרגות: עד 100 אלף שקל, עד 400 אלף שקל, ומעל 400 אלף שקל.
השינוי השני נוגע לעמלת ייעוץ השקעות: כיום הבנקים אינם רשאים לגבות אותה ישירות, ולכן היא מגולגלת לכלל הלקוחות דרך דמי הניהול. בפועל, רק מיעוט - בעיקר בעלי תיקים גדולים - נהנים מייעוץ. המשמעות היא שלקוחות קטנים מסבסדים את הגדולים. ההצעה קובעת שהבנקים יוכלו לגבות עמלת ייעוץ ישירה מלקוחות מיועצים בלבד.
החשש הוא שהציבור יירתע מקבלת ייעוץ השקעות עקב העלות הישירה, שכן עד כה נדמה היה שמדובר בשירות חינמי. בנק ישראל ומשרד האוצר סבורים שגם אם בטווח הקצר מספר הלקוחות המיועצים יקטן, בטווח הארוך השוק יתייצב.
הצעד השלישי נוגע לעמלות קנייה ומכירה שמשלם הציבור על קרנות נאמנות, ועמלות ההפצה שמשלמים יצרני הקרנות.
כיום יש הבחנה בין קרנות פסיביות לקרנות אקטיביות. עמלות קנייה ומכירה נגבות רק על קרנות פסיביות, ועמלות הפצה - שיכולות להגיע ל-0.35% - נגבות רק על קרנות אקטיביות.
לפי ההצעה, עמלות קנייה ומכירה ייגבו על שני הסוגים, למעט קרנות כספיות. עמלות ההפצה יופחתו ל-0.2% וייגבו מכל סוגי הקרנות - ורק מלקוחות מיועצים.
בנוסף, הבנקים יורשו להציע מסלולי השקעה הכוללים את כלל סוגי העמלות. כיום קיים מסלול כזה אך הוא כרוך גם בעמלות עו"ש. עדיין לא הוחלט אם תינתן האפשרות לבחור במסלול השקעות בלבד, בנפרד משירותי העו"ש.
דו"ח הביניים פתוח להערות הציבור עד ל-30 בנובמבר.
