אין אמון: רק 1 מ-3 סבורים שהמערכת הפיננסית תורמת למשק
מדד חדש של מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, חושף פער בין הציבור הרחב שמעניק למערכת ציון אמון של 54.2 נקודות, לבין המשקיעים המוסדיים שמעניקים לה 76.7. הבורסה לניירות ערך מובילה את טבלת האמון עם 67.4%, בעוד שחברות הביטוח בתחתית עם 45.5%
מה גורם לאדם להפקיד את חסכונותיו בידי גוף מוסדי, או להשקיע בבורסה בתקופת אי-ודאות ביטחונית וכלכלית? התשובה היא אמון מוסדי, כך עולה מדו"ח מדד אמון הציבור במערכת הפיננסית בישראל שהתפרסם השבוע.
המדד החדש, יוזמה מחקרית של מכון הפניקס לחקר שוק ההון באוניברסיטת רייכמן, מספק לראשונה כלי מדידה הבוחן את תפיסות הציבור, המשקיעים הפרטיים והמוסדיים כלפי המערכת הפיננסית בישראל.
השורה התחתונה של המדד מצביעה על ציון אמון כולל של 57.4 נקודות בסולם של 0-100, ציון המבטא רמת אמון בינונית בלבד. אולם כשבוחנים את הנתונים מקרוב מתקבלת תמונה מורכבת יותר. אחד הממצאים הבולטים הוא המתאם הישיר בין מידת המעורבות וההיכרות עם שוק ההון לבין רמת האמון במערכת. בעוד שהציבור הרחב מעניק למערכת ציון של 54.2, המשקיעים המוסדיים מבטאים רמת אמון גבוהה משמעותית עם ציון של 76.7. הפער הזה מתורגם גם לאופני פעולה שונים. המחקר בחן את הנכונות של המשיבים לפעול בתנאי סיכון, כמו למשל רכישת נכסים לאחר ירידה של 15% בשוק. בעוד ש-93% מהמשקיעים המוסדיים יראו בכך הזדמנות ויפעלו, רק כ-43% מהציבור הרחב יגלו נכונות דומה.
הפערים מתקיימים גם ביחס לאמון שרוחש הציבור לגופים השונים שמרכיבים את המערכת הפיננסית. בגדול, הישראלים נותנים אמון גבוה יותר ב"שומרי הסף" מאשר בגופים שמנהלים להם את הכסף. הבורסה לני"כ מובילה את טבלת האמון עם 67.4%. בנק ישראל (64.2%) ורשות ני"ע (64.0%) נהנים גם הם מרמות אמון גבוהות יחסית. בתחתית הרשימה נמצאות חברות הביטוח, עם ציון 45.5% בלבד. כלומר, הציבור מעריך את היציבות והמקצועיות של הגופים המערכתיים, אך חברות הביטוח, כך נראה, סובלות מדימוי של חוסר שקיפות או הוגנות בעיני המשיבים.
העיתונות הכלכלית זוכה לציון של 50.2 נקודות בלבד. למרות הציון הבינוני, כ-60% מהציבור צורכים חדשות כלכליות לפחות פעם בשבוע, נתון המדגיש כי היא נתפסת ככלי הכרחי גם אם אינה חסינה מביקורת. המשקיעים המוסדיים נוטים לתת אמון גבוה יותר בתקשורת הכלכלית (ציון 65) ורואים בה כלי עבודה חיוני. לעומת זאת, בקרב הציבור הרחב קיימת חשדנות כלפי מניעי הדיווח. המחקר מראה כי ככל שהאוריינות הפיננסית של הקורא גבוהה יותר, כך עולה יכולתו לתת אמון במידע המדווח, בעוד שקוראים פחות מנוסים חשים לעיתים שהשפה הכלכלית מורכבת ומרוחקת מדי.
ממצא מעניין בדו"ח נוגע לתפקוד המערכת בעת משבר, ובפרט במהלך המערכה הביטחונית של השנה האחרונה. המערכת הפיננסית נתפסת כיציבה מבחינה תפעולית: רמת האמון ביציבות המערכת לנוכח משברים עומדת על כ-53% בקרב הציבור ונושקת ל-90% בקרב המוסדיים. עם זאת, קיים פער משמעותי בין הציון המוענק ליציבות לבין הציון המוענק לתרומה החברתית. רק 35% מהמשיבים סבורים שהמערכת הפיננסית תורמת למשק בצורה משמעותית, ורק 43% חשים שהיא תומכת בעסקים בתקופת משבר. במילים אחרות - הציבור מאמין שהבנקים וחברות ההשקעה ישרדו את הסערה וישמרו על יציבותם, אך הוא לא בהכרח מאמין שהם יהיו שם כדי לעזור למשק או לעסקים הקטנים להתאושש ממנה.
המדד, שנשען על מסורות מדידה בינלאומיות כמו מדדי אוניברסיטת ייל, נועד להוות מדחום קבוע לאמון הציבור. כפי שמציינים עורכי המחקר, האמון אינו רק עמדה תפיסתית אלא משתנה בעל השלכות התנהגותיות ישירות על הכלכלה. חוסר אמון מוביל להשתתפות נמוכה בשוק ההון ולהעדפת אפיקי חיסכון שמרניים, מה שעלול לפגוע ביכולת של המשק לצמוח לאורך זמן. כדי להעלות את הציון הממוצע של ישראל מ-57.4 לערכים גבוהים יותר, המערכת הפיננסית תצטרך להוכיח שהיא לא רק יציבה ומקצועית, אלא גם הוגנת, שקופה וקשובה לצורכי הכלכלה הריאלית.
הנתונים מבוססים על סקר שנערך בקרב 1,434 משיבים המייצגים את שלוש קבוצות היעד המרכזיות בשוק ההון – משקיעים מוסדיים, משקיעים פרטיים והציבור הרחב.
