השורה התחתונה
אפליקציית המסחר נראית כמו משחק מחשב? אתם תסחרו יותר ותרוויחו פחות
מחקר שבדק את השפעת ה"גיימיפיקציה" של אפליקציות מסחר על משקיעים מצא כי התשואה שלהם הייתה נמוכה ב־28% מהממוצע. בישראל כבר כמעט מחצית מהחשבונות החדשים נפתחים מחוץ לבנקים, כשרוב הצעירים פותחים אותם דרך אפליקציות של בתי השקעות
בשנת 2014 ביצע בית ההשקעות פידליטי בדיקה שגרתית פנימית של תשואת התיקים המנוהלים שלו - התוצאה של הבדיקה, שהודלפה לאחר מכן לשוק ההון, הסעירה את התעשייה. לפי הממצאים, על פני עשר שנים (2003–2013), התשואות הגבוהות ביותר נרשמו בקרב משקיעים שמתו במהלך התקופה. קבוצת המשקיעים עם התשואה השנייה בטיבה הייתה זו של מי ששכחו שיש להם תיק מנוהל.
תוצאות הבדיקה מעולם לא אושרו על ידי פידליטי (ולמעשה הוכחשו), ולכן הסיפור הפך לסוג של אגדה אורבנית בשוק ההון. הסיבה להתפשטותה טמונה בכך שהיא חושפת אמת עמוקה יותר: דווקא מי שאינו נוגע בתיק ההשקעות שלו נוטה להרוויח יותר, בעוד שמי שפועל באופן רגשי ומרבה במכירות וקניות מתקשה לממש את פוטנציאל הרווח הגלום בשוק ההון. קביעה זו הוכחה שוב ושוב במחקרים שנעשו בעשורים האחרונים בפקולטות למנהל עסקים ולפסיכולוגיה. עם זאת, הפיתוחים הטכנולוגיים בשנים האחרונות – ובעיקר היכולת לסחור דרך אפליקציות מסחר ידידותיות במכשיר הסלולרי – מצריכים בחינה מחודשת של הממצאים.
אפליקציות המסחר, בשוק הגלובאלי וגם בישראל, עברו תהליך של "גיימיפיקציה". כלומר, ממערכות מסחר כבדות ולא ידידותיות שפעלו בעיקר באתרי הבנקים ובבתי ההשקעות, המסחר עבר לאפליקציות סלולריות המעוצבות כמשחקים.
אחד המחקרים האקטואליים ביותר על השפעת הגיימיפיקציה על משקיעים פורסם אשתקד על ידי מחלקת המחקר של אוניברסיטת מיסיסיפי. המחקר, שנערך על ידי החוקר אדוארד ילגין, בחן את אפליקציות המסחר של 17 חברות אמריקאיות בין השנים 2018 ל-2021. ילגין סקר למעלה מ־140 עדכוני אפליקציות והראה כיצד נוספו בהן מוטיבים משחקיים כמו התראות, לוחות ניקוד וקליקים מהירים.
ממצאיו הראו כי המסחר באפליקציות "משחקיות" שינה ופגע באסטרטגיית ההשקעה של משקיעי הריטייל (המשקיעים העצמאיים), הקטין את התשואות והגדיל את התנודתיות בתיקים. המשקיעים חווים "אפקט קזינו" - מסחר לשם ההתרגשות, לאו דווקא על בסיס שיקול רציונלי. מאידך, ילגין מציין כי השימוש באפליקציות הפחית את עלויות המסחר, הזרימן נזילות לשוק והקל על השקעות קטנות - ובכך תרם לשוק כמכלול.
מסקנה מעניינת נוספת של ילגין היא שהגיימיפיקציה הגדילה את מספר הפעולות שביצעו המשקיעים באפליקציה, אך לא הגדילה את מספר הלקוחות. כלומר, האפליקציות גורמות למשקיעים קיימים לסחור יותר. מבדיקתו עולה כי הגיימיפיקציה הגדילה את היקף המסחר של המשתמשים ב-21.07% והקטינה את התשואה הממוצעת ב-27.78%.
מחקר נוסף, שבחן מסחר דרך סמארטפונים בסין, קבע כי אמנם המסחר הנייד חוסך זמן ומקטין חסמים בפני משקיעים, אך אינו מועיל לתשואה הכוללת. המחקר, שפורסם ביולי אשתקד על ידי החוקרים הסינים צ'ה וי ליו, סוניל מיטאס, יאנג פן וג' פו אן היש, ניתח 20.6 אלף תיקי השקעות של סוחרי סמארטפון בשנים 2012–2015. החוקרים מצאו שמעבר למסחר דרך הנייד הגביר את המסחר הרגשי ואת ההטייה לבצע פעולה גם כשהיא מיותרת. בכך הם איששו את התזה שלפיה מסחר תכוף מדי פוגע בתשואת המשקיעים.
מחקרו של צ'יאו צ'ן, שנשא את השם *"טכנולוגיית המסחר בסמארטפון, התנהגות משקיעים ותשואות קרנות נאמנות" ופורסם בשנת 2021, מצא כי אימוץ אפליקציות מסחר משפיע לרעה על התנהגות משקיעים פרטיים ועל ביצועי קרנות נאמנות. השימוש באפליקציות מגביר את נפח המסחר, הופך את המשקיעים לרגישים יותר לשינויים קצרי טווח, ופוגע בתשואת הקרנות בשל הוראות קנייה ומכירה תכופות.
בישראל, השימוש באפליקציות המסחר ה"משחקיות" הולך ומתרחב במקביל לעלייה במספר פותחי חשבונות המסחר בבתי השקעות (וגם חלק מהבנקים כבר אימצו אפליקציות דומות). חשבון מסחר בשוק ההון הפך למוצר פיננסי נפוץ: כיום יש בישראל יותר ממיליון חשבונות מסחר – כלומר, אחד מכל שבעה תושבים מעל גיל 18 מחזיק בחשבון כזה – וכ-85% מהם מנוהלים בבנקים. עם זאת, כמעט מחצית מהחשבונות החדשים נפתחים מחוץ לבנקים, בבתי השקעות ובחברות מסחר, ומגיעים ל-45%, נתון שמסמן את סיומה המתקרב של ההגמוניה הבנקאית על המסחר בבורסה. שני השחקנים הגדולים בתחום, מיטב טרייד ו-IBI, כוללים יחד כמעט 200 אלף לקוחות נכון לרבעון השני של השנה הנוכחית.
לפי נתוני הבורסה, רוב פותחי החשבונות החדשים הם בני 20–35 - דור שנולד לתוך עידן הסמארטפונים או התבגר עמו. עבורם, מסחר דרך המכשיר הנייד הוא טבעי לחלוטין, אך דווקא משום כך חשוב להכיר גם את חסרונותיו.
דרך נוספת שבה חברות המסחר הישראליות מנסות למשוך משקיעים היא באמצעות אספקת כלי AI, שנועדו לסייע בקבלת החלטות השקעה. אולם המחקר מראה שגם כאן יש להיזהר: מערכות AI עשויות לשפר החלטות, אך גם יוצרות אחידות בהתנהגות כשהמשתמשים מגיבים לאותם אותות. אחד המחקרים האקטואליים ביותר, שפורסם ביולי 2025 על ידי צורינה אליטה ואנדריאה בוזגיו, מצא כי כלי ה-AI מגבירים את התנודתיות ומהווים סיכון שיטתי לשוק המניות.
