המלחמה באיראן היכתה בתוצאות של חברות הקמעונאות והמלונאות
כשבועיים של מלחמה גרמו לפגיעה רוחבית במשק, מהאופנה דרך בתי המלון ועד לגז לבישול. אלקטרה צריכה כמשל: חנויות הספורט נפלו ב־3.4%, אבל העם רץ לקנות מזון ומכירות קרפור עלו ב־3.4%
דו"חות הרבעון השני סיפקו הצצה לעמידות של החברות הציבוריות בשבועיים הקשים שעברה המדינה באמצע יוני, עם פתיחת מבצע "עם כלביא". במהלך ימי המבצע, שהחל ב־13 ביוני, הוצאו הנחיות שהגבילו התקהלויות ופעילות במקומות עבודה, ובכך למעשה היתה סגירה בפועל של חלק גדול מהמשק.
אחד הענפים הראשונים להיפגע במצבים כאלה הוא ענף הקמעונאות. בתקופת המלחמה באיראן נסגרו בהנחיית פיקוד העורף כל החנויות בקניונים שאינן מוגדרות חיוניות, וכך כמעט כל הפעילות של חברות הקמעונאות היתה מושבתת. אתרי האונליין של רשתות האופנה ומוצרי הצריכה אמנם המשיכו לעבוד, אך גם השילוח מהם הוגבל בגלל הטילים.
סגירת הפעילות פגעה לחברות האופנה והקמעונאות בהכנסות, בעוד שהיכולת שלהן לצמצם הוצאות קבועות היתה מוגבלת. בנוסף, בניגוד לסבבי הקורונה ותחילת מלחמת חרבות ברזל – הפעם קבוצות הקמעונאות הגדולות גם לא היו זכאיות לפיצוי מהמדינה. את עובדי החנויות הן הוציאו לחל"ת, אך עובדי המטה נותרו במשרדים. רק חלק מהקניונים הסכימו לוותר על שכר דירה חלקי עבור הימים שהחנויות היו סגורות אבל ההתחשבנות של הקניונים אל מול קבוצות הקמעונאות תיעשה רק בסוף השנה, כך שגם אם החברות יקבלו לבסוף הקלות בשכר הדירה של יוני, זה עדיין לא בא לידי ביטוי בדו"חות הרבעון.
אחת ההשפעות שניכרו בדו"חות היא דווקא לא שכר הדירה — אלא היקף המלאי עימו הן נשארו עקב סגירת החנויות. הקושי למכור את הסחורה שהוזמנה בקצב הצפוי אילץ את החברות לאחסן מלאי זמן ממושך יותר במחסנים וזה הגדיל להן את ההוצאות הלוגיסטיות. גם תשלומים לרשויות המקומיות שולמו כרגיל בתקופת המבצע הצבאי.
כך, קבוצת קסטרו־הודיס מעריכה שההכנסות בתקופת סגירת החנויות נפגעו בהיקף של 76 מיליון שקל וזה הוביל, לדברי החברה, לאובדן רווח תפעולי פוטנציאלי של 35 מיליון שקל. קבוצת קסטרו־הודיס סיימה את הרבעון עם ירידה של 6.2% בהכנסות ל־504 מיליון שקל, וצניחה של 59% ברווח הנקי ל־23 מיליון שקל. רשת קסטרו, שעוברת מהלך התייעלות שנמשך רבעונים ארוכים וכולל סגירת סניפים רבים שהסבו לה הפסדים, הצליחה לשמור על שיעור רווחיות תפעולית זהה לרבעון המקביל בשנה שעברה וזאת למרות שחוותה ירידה של כ־13% במכירות בגלל המבצע באיראן.
חנויות החשמל נפתחו, הלקוחות לא הגיעו
השפעה דומה של המלחמה נרשמה גם בקבוצת אלקטרה צריכה, שפועלת בתחומי קמעונאות החשמל, הספורט והמזון. בתחום הספורט והפנאי פועלת אלקטרה צריכה עם 100 סניפים של הרשתות אדידס, קולומביה, אאוטסיידרס, שבילים וריפ קארל. מרבית הסניפים נמצאים בקניונים ומרכזי מסחר שנסגרו כאמור למשך 12 ימים ופגעו בהכנסות המגזר שירדו ברבעון ב־3.4% והסתכמו ב־100 מיליון שקל. הפעילות עברה להפסד של 5 מיליון שקל לעומת רווח של 3 מיליון בתקופה מקבילה.
גם חנות החשמל שמפעילה אלקטרה צריכה בדיוטי פרי בנתב"ג היתה סגורה למשך כל תקופת המלחמה, שבה נתב"ג הושבת. רשתות החשמל של הקבוצה, מחסני חשמל ושקם אלקטריק, אמנם המשיכו לעבוד מכורח הגדרתן כחנויות חיוניות, אך לדברי מנכ"ל הקבוצה, צביקה שווימר, "פתחנו את החנויות אבל הלקוחות פחדו להגיע".
מגזר קמעונאות החשמל רשם עלייה בהכנסות בשל פתיחת חנויות חדשות והתחזקות המכירות באונליין, אבל המכירות בחנויות הזהות – פרמטר שמלמד על פעילות החנויות הוותיקות שהיו פתוחות ברבעון הנוכחי וברבעון המקביל — ירדו ב־3.1%. בסוף הרבעון נרשמה ירידה של 6 מיליון שקל במגזר קמעונאות החשמל והרווח המגזרי עמד על 23 מיליון שקל לעומת 29 מיליון בתקופה המקבילה.
רשת המזון קרפור שמפעילה אלקטרה צריכה דווקא "נהנתה" מהמלחמה באיראן. הציבור נשאר מרותק לבית ולמסכי הטלויזיה והצטייד בכמות גדולה של מוצרי מזון מחשש לשהייה ממושכת בממ"דים ובמקלטים. המכירות בקרפור עלו ב־3.4% ועמדו על 840 מיליון שקל ברבעון, והרווח הנקי של קרפור עמד על 5 מיליון שקל לעומת הפסד של 17 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
המלחמה באיראן הובילה גם להתייקרות במחירי הגפ"מ והעבירה את אלקטרה פאוור להפסד. ברבעון השני של השנה נרשם הפסד לבעלי המניות של 4.2 מיליון שקל, לעומת רווח של 2.4 מיליון שקל ברבעון המקביל. בתחום מכירת הגז הטבעי והקוגנרציה ההכנסות הברבעון הסתכמו ל־44 מיליון שקל ברבעון השני של השנה, לעומת הכנסות של 52 מיליון שקל ברבעון המקביל. הירידה בהכנסות נבעה בין היתר בשל ירידה בהיקף העסקאות המזדמנות בעקבות המלחמה מול איראן.
אלקטרה פאוור מציינת כי "לחברה תלות בבזן ובבתי זיקוק אשדוד, שהינם הספק העיקרי לגפ"מ למשק הישראלי", ובשל הפגיעה בבזן נאלצה לייבא גפ"מ במחיר גבוה יותר. "עלויות ייבוא הגפ"מ, האטה במשק של המגזר העסקי והעלויות הנלוות הנוספות אותם ספגה החברה, בחלקם כתוצאה מהשלכות מבצע 'עם כלביא', השפיעו על תוצאות החברה", נכתב.
רשתות בתי המלון מלקקות את הפצעים
את השפעות המבצע ניתן לראות גם בתוצאות של פוקס, קבוצת הקמעונאות הגדולה ביותר. כמו יתר הקמעונאיות, גם היא הוציאה את העובדים לחל"ת למשך 12 ימים. פוקס דיווחה כי הגיעה להסכמות מול רוב המשכירים בישראל כי לא תשלם תשלומי שכירות ודמי ניהול, באופן חלקי או מלא, על התקופה שבה נאסרה פעילות החנויות. בהתאם לכך, הכירה הקבוצה בירידה בהוצאות של כ־3 מיליון שקל.
מנכ"ל הקבוצה ובעל השליטה הראל ויזל אמר כי הקבוצה תתחשבן עם הקניונים על הפיצויים על ימי המלחמה, בסוף השנה. "אנחנו משלמים בחודש עשרות מיליוני שקלים על שכר דירה ודמי ניהול. הגענו עם 90% מהקניונים להסדרים על ימי הסגירה ומדובר על 20 מיליון שקל לפחות. הסיבה שזה לא נכנס לדו"ח כי נבחן את המחזור בסוף השנה וברבעונים הבאים יתבהר אם מגיע לנו פיצוי משמעותי".
בתחום האופנה ואופנת הבית ירדו המכירות בחנויות הזהות של קבוצת פוקס ב־1% ובנוסף לסגירת החנויות בתקופת המלחמה באיראן, הציג המגזר כולו ירדה של 6% במכירות ל־494 מיליון שקל. גם ריטיילורס חוותה ירידה של 16% במכירות החנויות הזהות אך במקרה שלה, החולשה במכירות נובעת לא מעט מירידה במכירות המותג נייקי שנמשכת כבר כמה רבעונים ברציפות. הכנסות פעילות הספורט של הקבוצה ירדו ב־2.4% ל־602 מיליון שקל והרווח התפעולי ירד ב־9.7% ל־47 מיליון שקל.
ענף נוסף שנפגע משמעותית הוא תחום המלונאות. חברות המלונאות חבוטות כבר אחרי שנתיים של מלחמה ועצירה כמעט מוחלטת של הגעת תיירים לישראל, והמבצע עם איראן צמצם משמעותית גם התיירות פנים־ארצית. רשת פתאל דיווחה כי בזמן המלחמה מול איראן, היא נאלצה לסגור 19 מ־46 מהמלונות שלה ואף ספגה ביטולים רבים, בהם של קבוצות מאורגנות. בעקבות זאת, ה־EBITDAR בישראל צנח ב־25% ל־113 מיליון שקל. פתאל העריכה את פגיעת המלחמה בתוצאות בכ־50 מיליון שקל.
את היקף הפגיעה ניתן לראות גם בתוצאות של מלונות דן. הרשת צופה "השפעה שלילית על שנת 2025, לאור אי הוודאות ובדגש על היעדרה של תיירות נכנסת משמעותית". על המצב הביטחוני שילמה דן בשורה התחתונה: הרווח שלה ברבעון השני נחתך ב־83% והסתכם ב־4 מיליון שקל בלבד.
