דרמה בשוויץ: בנק UBS ירכוש את קרדיט סוויס ב-3.2 מיליארד דולר
דרמה בשוויץ: בנק UBS ירכוש את קרדיט סוויס ב-3.2 מיליארד דולר
לפי תנאי העסקה שסוכמו הלילה, קרדיט סוויס יירכש על ידי המתחרה שלו בפחות מחצי משווי השוק שלו בנעילה ביום שישי. העסקה תהיה עסקת מניות, כאשר האוצר השוויצרי יעניק ל-UBS בטוחות להפסדים בשווי 9.6 מיליארד דולר, ואילו הבנק המרכזי השוויצרי יספק נזילות של עד 110 מיליארד דולר. בעקבות הרכישה תימחק ההשקעה של מחזיקי אג"ח של קרדיט סוויס בשווי 17 מיליארד דולר
בנק UBS השוויצרי ירכוש את קרדיט סוויס ב-3.15 מיליארד דולר בעסקת מניות - פחות מחצי משווי השוק של הבנק השוויצרי בנעילה ביום שישי (8 מיליארד דולר). כך עולה מפרטי העסקה שהושגה הלילה בשוויץ.
לפי תנאי העסקה הלילה, על כל החזקה של 22.48 מניות קרדיט סוויס, תוענק 1 מניית UBS. העסקה אושרה על ידי הרגולטורים בשוויץ שלא העניקו לבעלי המניות של קרדיט סוויס זכות להצביע עליה.
בנוסף, במטרה להגן על UBS מפני הסיכונים הטמונים בנכסים של קרדיט סוויס, האוצר השוויצרי יעניק לו בטוחות להפסדים בשווי של 9.6 מיליארד דולר. בנוסף, הבנק המרכזי יספק לו סיוע בנזילות עד לסכום של 110 מיליארד דולר.
יצוין, כי בעקבות הרכישה תימחק ההשקעה של מחזיקי אג"ח של קרדיט סוויס בשווי 17 מיליארד דולר.
הפסד של 7.9 מיליארד דולר
המשבר בקרדיט סוויס מתרחש על רקע הימים סוערים במגזר הבנקאות האמריקאי. בשבוע שעבר נסגרו שלושה בנקים ממוקדי מגזר הטכנולוגיה, שהועברו לכונס נכסים (FDIC) וכלל לקוחותיהם נהנו מחילוץ מושלם על ידי הפדרל רזרב ומשרד האוצר האמריקאי. כך מזכירים לנו הימים שבמגזר הבנקאות "הבלתי אפשרי" וה"לא יאמן" מתרחש במחזוריות, שמשבר של "פעם במאה" מתרחש כל עשרים שנה, ובפועל לא משנות הסיבות – למעשים אין השלכות.
במהלך סוף השבוע דחקו הרגולטורים השוויצרים את UBS וקרדיט סוויס להתמזג, אם כי שני הצדדים לא באמת היו מעוניינים בכך. במסגרת המשא ומתן בין הצדדים, ביקש UBS מממשלת שוויץ ערבויות בשווי של עד 6 מיליארד דולר עבור כיסוי עלויות משפטיות או הפסדים פוטנציאלים. עסקת הרכישה תוארה בעיתונות השוויצרית כ"מיזוג המאה", אך אתמול הצעה שכזו – בהיקף של מיליארד דולר, נדחתה על ידי קרדיט סוויס.
מניית קרדיט סוויס בנפילה חופשית כבר מעל לשנה והבנק, שנמנה כאחד מ־30 הגדולים באירופה, נסחר תמורת קצת מעל ל־ 6 מיליארד דולר. בשבוע שעבר הוא נאלץ לנצל 54 מיליארד דולר במימון הבנק המרכזי השוויצרי. ההודעה על החילוץ הזניקה את מניית הבנק, שזמן קצר אחר כך חזרה לסורה והמשיכה ליפול.
הדרמה סביב קרדיט סוויס אינה מתקיימת בריק, אלא הואצה בשל קריסתם של שלושה הבנקים האמריקאים לאחרונה: בנק סילקון ואלי, סילברגייט וסיגנצ'ר שמנהלים יחדיו מעל ל־350 מיליארד דולר.
המשבר בארה"ב, אף שהוא מוגבל בהשפעתו למגזר הטכנולוגיה שהיה הלקוח העיקרי של שלוש הבנקים, החריף את החששות לגבי יכולתו של קרדיט סוויס לשקם את עסקיו אחרי פדיונות עתק בשנה שעברה שהסתכמו ב־120 מיליארד דולר. פדיונות אלו, לפי דיווחי הבנק, היו כה מאסיביים שאחת או יותר מיחידות הבנק הפרו באוקטובר 2022 את דרישות הנזילות.
בעקבות אירועים אלו, הציגו בקרדיט סוויס תוכנית התייעלות חדשה (השלישית בחמש שנים) שכללה פיטורי 9,000 עובדים, גיוס הון באמצעות הנפקת מניות ותוכנית חדשה להחייאת עסקי בנקאות להשקעות וחטיבת העושר. במקביל, ובמטרה למשוך לקוחות וכספים, יצא קרדיט סוויס בתוכנית למשוך לקוחות עשירים באסיה ובה הציע שיעורי פיקדונות גבוהים משמעותית ממתחריו. לפי הדיווחים הבנק הציע 6.5% לפיקדונות חדשים של מעל ל־5 מיליון דולר ולמשך שלושה חודשים; וריבית של 7% למי שמתחייב להפקיד את הכספים שלו לפחות לשנה.
למרות מאמצים אלו, התרבות הלקויה בבנק כה שורשית ועמוקה שמעשים אלו לא הניבו לקרדיט סוויס אף לא רבעון אחד של שקט. בפברואר הרשות השוויצרית לפיקוח על השוק הפיננסי (Finma) החלה לחקור האם כשיו"ר הבנק בישר כי נעצרה בריחת המזומנים מהבנק בדצמבר הוא ידע כי לקוחות עדיין מושכים כספים.
במרץ נאלץ הבנק לדחות את פרסום הדו"חות הכספיים השנתיים בעקבות שאלות מרשות לני"ע האמריקאית (SEC). חקירה פנימית של הבנק הביאה אותו להודות מספר ימים מאוחר יותר כי הוא סובל "מחולשות מהותיות" בהליכי הדיווח והבקרות שלו, מה שאולי גרם ל"הצהרות מוטעות" בדיווחים שלו בשנתיים האחרונות. אחרי כמה ימים תיקן הבנק את הדו"חות, והציג את ביצועי 2022, אך שום קול רווחה לא נשמע. הבנק חשף הפסד עצום של 7.9 מיליארד דולר, מחיקה בפועל של כל רווחי קרדיט סוויס בעשור האחרון. בימים האחרונים אף הוגשה תביעה ייצוגית נגד הבנק על הדיווחים הלקויים שלו.
הריביות הגבוהות שהציע הבנק ללקוחות עשירים חדשים יצרה גם היא מהומה לא קטנה. לא רק שהריבית הגבוהה משמעותה הייתה ספיגת הפסדים גדולים לבנק, אלא שהיא בעיקר שיקפה למגזר דבר אחד: קרדיט סוויס הוותיק בן 167 שנים, שהיה פעם ממנהלי העושר המוכרים והחריפים בתעשייה, הוא בנק מיואש. הפאניקה שנוצרה בעקבות קריסות סיליקון ואלי בנק וסיגנצ'ר החריפה את החששות לגבי יכולתו של קרדיט סוויס לבנות מחדש את עסקיו, למשוך כספי לקוחות חדשים (כדי לסתום את הפער שהותיר אחריו היציאה ההיסטורית בשנה שעברה), להחיות את עסקי הבנקאות להשקעות שלו, ולנווט אתגרים משפטיים ורגולטוריים מתמשכים.
המנייה איבדה 98% מערכה
מאז 2007 איבדה מניית קרדיט סוויס מעל ל־98% מערכה, ובשבועות האחרונים היא נמצאת בספירלת מוות. בשמונה השנים האחרונות נאלץ הבנק לגייס הון מבעלי המניות שהסתכמו ב־16.5 מיליארד דולר, 4.4 מיליארד דולר מתוכם רק באוקטובר האחרון. גיוס זה הוא כמעט פי שלושה יותר משווי הבנק היום.
הבנק הלאומי הסעודי (SNB) נכנס בשנים האחרונות כמשקיע גדול של הבנק (9.9%), אך בשבוע החולף הודיע שסיים עם הזרמות ההון לבנק. במרץ מי שהיה פעם המחזיק הגדול ביותר של הבנק – Harris Associates — הודיע כי חיסל את אחזקותיו בבנק. "יש שאלה לגבי עתיד המותג", אמר סגן יו"ר האריס דיוויד הרו לפייננשל טיימס, "היו זרימות גדולות מניהול הון".
שתי שערוריות גדולות הטילו צל על פעילות קרדיט סוויס בשנתיים האחרונות: התמוטטות הפמילי אופיס Archgos שהניבו לבנק הפסד בגובה 5.5 מיליארד דולר — ההפסד הבודד הגדול ביותר בוול סטריט שנקשר לנפילתו של עסק אחד; וקריסת גרינסיל, חברת פינטק שהבנק הזרים אליו מימון באמצעות ארבע קרנות השקעה ייעודיות ושהתבררה כתרמיתית. המוניטין שעוד נותר לבנק בניהול סיכונים — קרס כלא היה. אולם, הבעיות של הבנק בהחלט לא התחילו לפני שנתיים, במשך שנים הודה קרדיט סוויס בשורה של עבירות: סיוע באופן פעיל לאישים מכל העולם להעלים מיסים, הלבנת הון עבור קרטל סמים בולגרי ותשלום שוחד במספר שערוריות. סך הכל שילם הבנק משנת 2000 כ־11 מיליארד דולר בקנסות על הפרות פיננסיות על פני כ־45 עבירות שונות. מלבד זאת הבנק ועובדיו לא סבלו מהשלכות על מעשיהם, עובדים בכירים לא נשלחו לכלא, ומהבנק מעולם לא נשלל הרישיון לפעול. כך למעשה רגולטורים ברחבי העולם אותתו לבנק — אתה רשאי להמשיך לעשות עסקים כרגיל.
