מורמים מעם: החשמליות הזולות כבר כאן - אז למה הישראלים מעדיפים את היקרות יותר?
גם כשהשוק מציע מכוניות חשמליות בפחות מ-130 אלף שקל, המכירות מתרכזות דווקא בדגמים יקרים יותר; אחת הסיבות, ככל הנראה: טעינה ביתית זולה ונוחה זמינה בעיקר לבעלי חניה פרטית, שהם מבוססים יותר. בינתיים, כולם מחכים כשחוסר ודאות כבד מרחף מעל מס הקנייה שיוטל על החשמליות
במהלך השבועות האחרונים התרחש בשוק הרכב הישראלי תהליך מעניין: רוכשי מספר דגמים של מכוניות חשמליות גילו שהמכוניות שבהן הם חפצים לא יגיעו לישראל השנה. לדוגמה: מי שרכש את טסלה מודל Y גילה שהטסלה שלו צפויה ככל הנראה להגיע רק בינואר הקרוב. גם באתר של יונדאי ישראל מצוין שמי שיקנה יונדאי איוניק 5 "פיור" צפוי לקבל אותה רק בינואר-פברואר.
למען האמת, אפשר להבין מדוע: בזמן שבשוק הרכב הישראלי מכירות מכוניות חשמליות נחלשות זה חודשים ארוכים, בשווקים רבים בעולם הן דווקא בעלייה. מחירי הדלק עושים את שלהם, ויותר אנשים מאמצים מכונית חשמלית, התשתית מתקדמת ולטעון נהיה יותר נוח. אז אפשר להבין מדוע המכונית תגיע רק בשנה הבאה.
עם זאת, בשוק הרכב הישראלי באופן ספציפי יש בעיה: מס הקניה על המכוניות החשמליות נקבע רק בינואר. ולעת עתה לרגולטורים אין אפילו מושג כיצד מס הקניה על הרכב החשמלי ייראה. אז גם ליבואני הרכב אין מושג (חלק מאפשרים לשלם כיום את הסכום ולקבל "שריון" מהעלייה) .
למען הסדר הטוב, כיום בישראל מוטל על כל המכוניות שמזהמות בדרך זו או אחרת מס קנייה בגובה 83%. ממס קנייה זה מנוכים סכומים הנקבעים בהתאם לכמות הזיהום שהרכב פולט. אבל לא על החשמליות. על אלה מוטל מס קנייה מופחת, שמדי שנה עולה מעט. ההיגיון קובע שמכיוון שהמכוניות החשמליות הן טובות לכולם, אבל צריך לגרום לציבור לאמץ אותן, אז מס הקנייה יהיה מופחת, אבל מדי שנה הוא יעלה מעט - ואת שיעור המס שיוטל על המכוניות החשמליות קובעים בדרך כלל בדקה ה-90, כלומר רק בדצמבר.
אם לא ייקבע מס קניה חדש - מס הקנייה יעלה באופן אוטומטי לגובה המס המרבי שמותר בחוק, כלומר 83%. כך אגב קורה בישראל בכל שנה: באזור אוקטובר נשמעות אזהרות שמא מס הקניה יעלה ל-83%, ואז נרשמת פשרה: מס הקנייה עולה, אבל מעט. במקביל אגב יש גם תקרה לגובה ההטבה, כלומר הגבלה על הסכום המרבי של גובה ההטבה שניתן להעניק לרכב. הסכום הזה יורד מדי שנה. אבל השנה מדובר במצב שונה: החודש יהיו בחירות, ועד שהבחירות יתקיימו ותיקבע מדיניות מיסוי לרכב חשמלי- הס מלהזכיר את המס ואת המתווה.
בלי "אפקט שיכוך" לא יהיה יבוא של רכב חשמלי
המצב הזה של "הס מלהזכיר" הוא מצב בעייתי מאוד: שוק הרכב הישראלי הוא שוק שפועל על "אפקט שיכוך". כלומר פרט לטסלה, שנוהגת למכור את המכוניות ור אז להביא אותן לארץ, חלק גדול מיבואני הרכב מזמינים את המכוניות, מביאים אותן לישראל, מחנים אותן בנמל (לעתים חודשים) ואז מוכרים. והמכוניות נכנסות לישראל בדרך כלל לפני שהמס עולה. שוק הרכב הישראלי הוא שוק של "דחיפה" כלומר, היבואנים בעצם במידה רבה מכתיבים לציבור מה לקנות. ואם היבואנים לא מצטיידים במכוניות חשמליות- כי הם בעצמם לא יודעים מה יהיה גובה מס הקניה, אין אפקט דחיפה. ואז אין מכוניות חשמליות.
כאמור, השאלה שתישאל בדצמבר הקרוב אינה "כמה מס קניה יוטל על המכוניות החשמליות?" אלא "בכמה מס הקניה על המכוניות החשמליות יעלה?". במקרה הזה, התשובה לשיעור העליה, אם בכלל יהיה כזה, היא מאוד מורכבת: ראשית מה שיקבע את שיעור העליה של מס הקניה יהיה שיעור האימוץ של המכוניות החשמליות. וכרגע הוא לא משהו. אבל יש כאן גם גורמים נוספים, ואלה הם כבר בחזקת "מידע צופה פני עתיד": מדינת ישראל יודעת היטב שאם יתרחש נס זה או אחר והישראלים יתחילו לאמץ את המכוניות החשמליות בהמוניהם אז למדינה יגרם אובדן הכנסות משמעותי, הן ממיסוי רכב והן בגלל ההכנסות מדלקים. ובנוסף, אין מה לעשות: יש תקציב ביטחון ועוד שלל גורמים.
השוק חזר לשנת 2024: חשמליות נמכרות, רק לעשירים
כאן יש לציין: אם הישראלים באמת היו רוצים מכוניות חשמליות, הם היו מאמצים אותן בשמחה: כיום שוק הרכב הישראלי נמצא בנקודה שמבחינת רוכשי המכוניות החשמליות היא סוג של התגשמות חלום: בגלל התחרות העזה בין יבואני הרכב, במיוחד הסיני, נוצר מצב בו ניתן כיום לקבל עודף מ 120 אלף שקלים ולצאת עם מכונית חשמלית חדשה מהניילון, והיא אפילו לא תהיה במבצע או הטבה. נכון שאולי לא מדובר במכונית ביצועים סופר מאובזרת, אבל עדיין מדובר במכונית שמסוגלת לנסוע 300 או 400 קילומטרים בין טעינות. אבל כאן נוצר דווקא מצב הפוך ומעניין: מי שיבדוק את מסירות הרכב בישראל יגלה שהמכוניות החשמליות הנמכרות ביותר בישראל בכלל לא עממיות: בתשעת חודשי השנה הראשונים, המכונית החשמלית הנמכרת ביותר בישראל היא טסלה, עם כמעט 5,000 מסירות. אחריה נמצאת אקספנג עם כ 4,700 מסירות. אם נבחן מותגים אחרים שכל ההיצע שלהם חשמלי , או מותגים שההיצע שלהם בתחום הרכב החשמלי הוא של דגמים יחסית עממיים אזי נגלה שרובם לא הצליחו אפילו להעלות מתחילת השנה 2,000 מכוניות על הכביש. המצב הזה מזכיר את המצב שהיה קיים בשנת 2024 בשוק הרכב הישראלי- אז יבואני הרכב יכלו למכור כל רכב חשמלי שהיה ברשותם ובעלי מכוניות חשמליות אפילו מכרו את ה"זכות להזמנה" לרכב חשמלי. דאז היה מדובר במשהו חדשני, סוג של סמל סטטוס למעמד הביניים המבוסס. כיום המצב שונה מאוד: כיום העובדה הלא טבעית בה טכנולוגיה חדשה חילחלה אל שוק הרכב הישראלי- והגיעה בסופו של דבר לידי בעלי האמצעים במקום שתגיע אל מי שיכול לקנות מכונית ב 130 אלף שקלים מיצגת כמה מגמות שאינן בהכרח בריאות. ראשית: מי שקנה מכונית חשמלית בשנת 2024 מחליף אותה כעת במכונית חשמלית חדשה. שנית: מי שקונה כעת מכונית חשמלית יכול פשוט לטעון אותה. מדובר בנוסחה פשוטה: כדי לטעון מכונית חשמלית צריך עמדה פרטית בבית, כלומר עמדה שהחשמל בה זול ואינה דורשת בילוי לא נעים – ובעיקר יקר-של בין עשרים דקות לחמש שעות בעמדת טעינה ציבורית. מי שיכול להרשות לעצמו בית שכולל חניה עם עמדה- יכול להרשות לעצמו לקנות מכונית שעולה 200 אלף שקלים ומעלה. מי שיכול להרשות לעצמו לקנות מכונית חשמלית שעולה 130 אלף שקלים - או שאינו בעלים של חניה בטאבו, או שאם יש לו מספיק ממון לבית עם חניה כזאת- ביכולתו לקנות רכב יותר ראוי מההיצע שכיום יש בישראל במחירים של עד 150 אלף שקלים. בהערת אגב: בשוק הרכב הישראלי יש עוד סיבות רבות לאי אימוץ של רכב חשמלי- כניסה בעייתית לציי הרכב, מדיניות שמעניקה למי שבוחר רכב כביש שטח ענק עם מערכת פלאג אין הייבריד ומנוע בנזין הטבת מס בתלוש השכר שנמוכה במאה שקלים ממי שלוקח מכונית חשמלית טהורה, מצב בו מדינת ישראל עצמה מסרבת להצטייד ברכב חשמלי ועוד. אבל בשורה התחתונה: שוק הרכב החשמלי בישראל עבר קיטוב: מכוניות לעשירים במחיר של 200 אלף שקל ומעלה- ומכוניות עממיות במחיר של 130 אלף שקל ומטה.
האם מתן הטבה זו או אחרת במס הקניה בינואר הקרוב כדי "להקפיא" את מחירי המכוניות החשמליות היא מה שיעודד רכישות? כלומר האם מה שישכנע את הישראלים לקנות מכונית חשמלית יהיה שהמחיר הוא כ 120 אלף שקלים וכעת הוא כמעט ולא יעלה? עובדתית זה לא בהכרח עובד. והסיבות אינן קשורות במחיר. האם אי-התייקרות של המכוניות החשמליות היותר יקרות, אלה שעולות 200 עד 400 אלף שקלים הוא מה שישכנע את הקהל שלהן, קהל מבוסס ובעל יכולת, להמשיך ולקנות חשמליות? כנראה שלא. כדי שמכירות רכב חשמלי אכן ישובו לרמה טובה, מדינת ישראל צריכה לדאוג בראש ובראשונה לתשתיות ולהטבות שווי השימוש למחזיקי רכב צמוד. אך זו מטרה שדורשת חשיבה ארוכת טווח, מה שבישראל לעת עתה פשוט לא קיים.
