המשטרה משנה את מדיניות האכיפה במצלמות המהירות – מה הנהגים צריכים לדעת?
מצלמות א־3 צפויות להתחיל לאכוף מהירות ברף נמוך יותר בחלק מקטעי הכביש, אך לא בכל המצלמות ולא בהכרח בסמוך למהירות המותרת. מי יקבל דו"ח, כמה זה יעלה ומה ההבדל בין רף האכיפה לבין מרווח הטעות של המצלמה?
השבוע צפוי להיכנס לתוקף שינוי חשוב במדיניות האכיפה של משטרת ישראל: מצלמות המהירות של המשטרה שפרוסות ברחבי הארץ צפויות לעבור, לפחות בחלקן, "כיול מחדש". לפי הודעת המשטרה: "במסגרת בחינה מקצועית ומקיפה של מערך מצלמות המהירות ברחבי הארץ (מצלמות א 3), ביצע אגף התנועה של משטרת ישראל הערכה פרטנית של כל מצלמה ומצלמה, תוך ניתוח מאפייני הדרך, היקפי התנועה, נתוני תאונות הדרכים, מספר הנפגעים ומאפייני הסיכון בכל מקטע".
כמובן שהמציאות יותר מורכבת. משטרת ישראל מדברת על הורדה של רף האכיפה כאמצעי למנוע תאונות, אבל אותן מצלמות מהירות פרוסות בישראל כבר שנים. זה לא שעד כה הן הצליחו למנוע את תאונות הדרכים. אז כיצד תעבוד השיטה החדשה? מה צריך לדעת על האכיפה החדשה והאם ניתן להימנע? התשובות לפניכם:
מה בעצם אומר המהלך הזה?
מכירים את מצלמות המהירות הכתומות של פרויקט א-3? יש בישראל לא מעט מצלמות כאלה. משטרת ישראל פשוט הודיעה שהיא תשנה את רף האכיפה של המצלמות האלה. מה שזה אומר זה פשוט שיורידו את רף המהירות שמפעיל את המצלמה.
מתי זה יקרה?
עקרונית - השבוע.
איך פועלת מצלמת המהירות הזאת?
העיקרון פשוט: בכביש שנמצא סמוך למצלמה מוטמנים שני פסי מתכת. מנגנון ממוחשב מודד כמה זמן לוקח למכונית לעבור את המרחק בין המצלמות האלה, שהוא פחות או יותר מטר. מערכת הבקרה של המצלמה מבצעת את החישוב המתמטי של כמה זמן נדרש לחלוף על פני שני פסי המתכת, ממירה אותו למהירות – ואם המהירות גבוהה מדי - המצלמה מצלמת.
אבל זה לא עבד כך עד עכשיו?
למען האמת כן. אבל למצלמות המהירות היה רף, כלומר היה סוג של מרווח. לפי גורמים שקרובים למשטרה מדובר פחות או יותר על עשרה אחוזים. כלומר אם למשל המהירות המותרת בכביש היא 100 קילומטרים לשעה, עד כה המצלמה הופעלה רק ב-110 קמ"ש. כעת לפי המשטרה רף המדידה ישתנה.
אז בעצם מצלמה שניצבת למשל בכביש שהמהירות המותרת בו היא 80 קמ"ש תצלם אותי אם אסע במהירות 81 קמ"ש?
זהו, שזה לא כל כך בטוח. הודעת המשטרה מדברת על "לעדכן את ספי האכיפה במצלמות, כל זאת בהתאם לניתוח המקצועי ולתנאי הדרך בפועל". כלומר אף אחד לא קבע שהמשטרה באמת תעדכן את רף הצילום בדיוק למהירות המותרת. ויתרה מזאת: אף אחד גם לא אמר שזה יהיה תקף לגבי כל מצלמות המהירות האלה בישראל. ייתכן שבמשטרה סתם מנסים לגרום לנהגים לנסוע יותר לאט – ובהתחשב בבלגאן שמתחולל בכבישים במיוחד בשנת 2026 אפשר להבין גם למה.
אז בעצם אם המהירות המותרת היא למשל 80 קמ"ש ואני אסע 82 קמ"ש אז כן יש סיכוי שאקבל דו"ח?
זהו שלא. זה לא קשור לרף האכיפה של המשטרה, זה קשור לחוק. לכל אמצעי אכיפה שבידי המשטרה יש "מרווח טעות". כלומר סטייה מסוימת שהשוטר חייב באופן אוטומטי לקחת בחשבון. במקרה של המצלמות מדובר בחמישה קמ"ש. כלומר מי שלמשל צולם כשהוא נוסע במהירות 120 קמ"ש - הדו"ח שיגיע לביתו יהיה על 115 קמ"ש, כי המשטרה חייבת להוריד חמישה קמ"ש. זה תקף גם למי שנסע 120 קמ"ש וגם למי שנסע 170 קמ"ש.
למשטרה יש כיום לא מעט אמצעי אכיפה. אקדח לייזר, רדאר דבורה, מה איתם?
כל מה שאינו מצלמות א-3 אינו קשור להגדרה של רף האכיפה. ההבדל בין מצלמות א-3 ובין האמצעים האחרים הוא עצם קביעת הרף. כלומר שוטר שמצויד בממל"ז (אקדח לייזר) יראה בעצמו את מהירות הנסיעה ויחליט האם הנהג הוא עבריין. המצלמות הן התקן "טיפש" שצריך להגדיר לו את הרף של האכיפה.
אז כמה מצלמות כאלה בכלל יש?
תלוי למי אנו מאמינים. לפי מאגרי המידע הרשמיים של מדינת ישראל יש כמה מאות. אבל חלק מהמצלמות האלה הן "דחליל", כלומר הן ריקות. ניתן לדעת איזו מצלמה היא דחליל: ליד מצלמות שלא באמת מצלמות אין בכביש הטמנה של פסי המתכת שמאפשרים למצלמה למדוד את מהירות הרכב. ובאשר לנתוני אמת – בשנה שעברה נחשף שבפועל יש כ-80 מצלמות פעילות. עוד נקודה חשובה: לא רק המצלמות שלצד הכביש יודעות לצלם נהגים מהירים. גם המצלמות שמוצבות בצמתים - מדובר במצלמות א-3 שאוכפות נסיעה באור אדום - אבל יש להן גם יכולת אכיפת מהירות.
נו באמת, מצלמות א-3 קיימות מעל עשור, כולנו יודעים היכן הן. מה הבעיה?
זהו שלא כולם יודעים. נתוני משטרת ישראל שנחשפו בשעתו בכלכליסט הראו כי רק במחצית הראשונה של 2026 נרשמו בישראל מעל 270 אלף דוחות על ידי מצלמות א-3.
אוקיי. מותר לנסוע בכביש 90 קמ"ש. האם עכשיו המשטרה תקבע שהמצלמה תצלם ב-70 קמ"ש?
שלילי. המשטרה יכולה לקבוע רף שהוא לכל הפחות מהירות הנסיעה החוקית. אי אפשר לקבוע רף נמוך יותר בלי שהחלטה זו תגובה בשילוט מתאים. כלומר נדרש הליך שלם מול רשויות החוק שיקבע מלכתחילה כי יש להוריד את מהירות הנסיעה בקטע כביש מסוים - כדי שמצלמת המהירות שבקטע זה תתעד עבירה על מהירות הנסיעה הקבועה בחוק.
האם בכל מצלמה יקבע רף חדש?
לא. לפי המשטרה מדובר במצלמות מסוימות שממוקמות בקטעי כביש מועדים לפורענות.
לא אמרנו שיש מצלמות מהירות חדשות?
נכון מאוד. משטרת ישראל כבר נמצאת במהלך הצטיידות במצלמות חדשות שימדדו מהירות ממוצעת על פני קטע כביש ארוך. הרף החדש הוא אולי ניסיון להוציא עוד קצת "מיץ" ממצלמות המהירות הישנות.
למה זה קורה עכשיו?
המשטרה מדגישה שזה נובע מהתאונות. עם זאת – לנו יש תאוריה אחרת: בשבוע שעבר פורסם ב"כלכליסט" כי ביום שבת האחרון השתנתה שיטת השיפוט של נהגים שעוברים עבירות מהירות "קלות", כלומר מעכשיו הם יעברו תהליך שיפוטי שלא יגדיר את העבירה כפלילית. אלא כ"הפרה". מדובר בסרט נע של שיפוט לעבירות. עד כה נהגים לא קיבלו כמעט דוחות על נסיעה במהירות שהיא טיפונת מעל המותר. כעת יש לגיטימציה משפטית לתת לנהגים האלה קנס. וראה זה פלא, למחרת השינוי במדיניות השיפוט – המשטרה מודיעה כי היא תתחיל לאכוף גם מהירות שהיא טיפונת מעל המותר - ועוד באופן אוטומטי, כלומר פס ייצור לדוחות.
לאיזה קנס לצפות?
בנסיעה בדרך עירונית במהירות עד 20 קמ"ש מעל המותר - 250 שקל. ואם מדובר ב-21 עד 30 קמ"ש מעל המותר - 750 שקל.
בנסיעה בדרך בינעירונית במהירות של עד 25 קמ"ש מעל המותר - 250 שקל. ואם מדובר ב-26 עד 40 קמ"ש מעל המותר - 750 שקל.
האם ניתן להימנע מלהיתפס?
כן, ברור, סעו כחוק. ומעבר לכך, ווייז מתריעה על מצלמות המהירות.
זה תקף לכל המכוניות?
לא בדיוק. בכלכליסט נחשף שרכב חשמלי ורכב פלאג אין הייבריד מייצרים כביכול הפרעה למערכת פסי המתכת. ולכן בית משפט באשדוד קבע כי יש להפחית תשעה קמ"ש מכל מדידה של מצלמות א-3. אבל זה היה באשדוד. לא ברמה ארצית. אבל כן יש כאן תקדים משפטי שמאפשר לנהגים עם רכב חשמלי או פלאג אין הייבריד לערער. בשביל זה צריך בדרך כלל עורך דין טוב. הנושא עודנו בבדיקה של משטרת ישראל, שפנתה לשם כך לטכניון.
