מדריך כלכליסט
"קנה עכשיו, קבל מודל 2026": כך תדעו אם הדיל של יבואני הרכב משתלם
היבואנים מציעים שנת דגם חדשה בתמורה לתשלום מיידי, אבל יש מה לברר לפני שממהרים לקנות: מכוניות שעמדו חודשים בשמש והתקדמות טכנולוגית שעשויה להפוך את הדגם הנוכחי למיושן תוך זמן קצר
בימים אלה ממש מוצאים עצמם יבואני הרכב, כמו בכל שנה, במצב מעניין: חודש דצמבר נמצא בפתח, המכירות של 2025 כבר שרופות, מעטים הם הלקוחות שקונים מכונית בדצמבר כדי לקבל את שנת המודל הנוכחית, ולכן כבר כיום יבואני רכב רבים מציעים ללקוחות דיל: בואו עכשיו, שלמו את הכסף וקבלו מכונית משנת המודל הבאה.
על פניו, זה לא הגיוני, כיצד ניתן לשלם כיום על מכונית ולקבל מכונית משנת דגם אחרת? התשובה טמונה בסוג של עיוות שקיים בישראל: כיום החוק בישראל קובע ששנת הדגם של מכונית נקבעת בהתאם למועד עליית המכונית לכביש. כלומר ייתכן בהחלט שמכונית נכנסה לישראל החודש, היא עדיין עומדת במגרש של יבואן הרכב, אבל בינתיים היא צוברת אבק. הלקוח יגיע, ישלם את מחיר הרכב ואז היבואן למעשה ימתין לחודש ינואר, ירשום את המכונית בינואר - והרי לכם מכונית משנת מודל חדשה.
מדוע שלקוחות בעצם יבחרו במכונית משנת מודל חדשה? התשובה טמונה בהבדל של יום אחד בלבד בין שנת מודל אחת לשנת המודל שאחריה. וההבדל הזה שווה כסף. אם נסתכל לדוגמה על מכוניות משומשות במחירון לוי יצחק של החודש הנוכחי, נוכל לראות היטב את ההבדלים. סתם לדוגמה, מאזדה 90 CX טורינג מודל 2024 שווה 217 אלף שקל. מודל 2025 שווה 235 אלף שקל. BYD דולפין מודל 2024 שווה 110 אלף שקל. אבל מודל 2025 שווה 121 אלף שקל. עקרונית, השיטה יותר מורכבת: כיום במחירונים של לוי יצחק קיימת שיטה שמבוססת על השיטה של משרד התחבורה, לפיה מועד העלייה לכביש המדויק (כלומר באיזה חודש הרכב עלה) הוא מה שקובע, אבל בפועל מעטים מתייחסים לשיטת החישוב הזאת, מה שקובע הוא "שנת המודל".
האם השיטה הזאת שבה בעצם יום אחד של עמידה נוספת בשמש (או בגשם) ולחיצה על לוח המקשים במשרד הרישוי הוא מה שיקבע את שנת המודל של הרכב היא שיטה כשרה, שבאמת משקפת את מצבו של הרכב? ייתכן בהחלט שלא, אבל בינתיים עובדתית כך נוהגים יבואני הרכב עם גיבוי ממשרד התחבורה. למעשה, כבר בשבוע הנוכחי ניתן להבחין בכמה יבואני רכב שמציעים ללקוחותיהם לשלם עכשיו ולקבל מכונית 2026.
האם המחיר באמת יעלה?
בבואנו לבחון האם כדאי לשלם עכשיו ולקבל 2026 יש לקחת בחשבון כמה פרמטרים חשובים. אין דבר רע בלשלם עכשיו ולקבל מכונית בשנה הבאה אבל בפועל מדובר באמצעי שכנוע שנועד לגרום לישראלים להיפרד מהכסף שלהם עכשיו, אבל לא לכולם זה מתאים. ראשית, כל העיסוק ב"קנה עכשיו קבל מודל 2026" מבוסס על חשש מפני עליית מחירים. מדובר בתרגיל מוכר של יבואני הרכב שמציעים ללקוחות לשריין מכונית עכשיו, פן מחירה בינואר יתייקר. הסיבה לכך היא בדרך כלל עליית מס קנייה על רכב, אבל הפעם מדובר במצב שונה: מס הקנייה על רוב המכוניות החדשות בישראל עומד על 83% - פרט לרכב חשמלי. מבחינה רגולטורית אכן תחול התייקרות קטנה במחירי המכוניות הלא חשמליות, בגלל שרשות המסים תעלה מעט את מס הקנייה בפועל, אבל מדובר בסכום של כ-750 שקל. בנוסף, מחירי מערכות הבטיחות לרכב יעלו מעט.
בהתחשב במצב השוק, סביר להניח שיבואני הרכב לא ימהרו להעלות מחיר באופן חד, בטח שלא בינואר. באשר לרכב חשמלי, אי אפשר להתעלם מהעובדה ששוק הרכב החשמלי השנה קרס. בשנה שעברה היה מדובר על כ-25% נתח שוק. השנה מדובר בכ-16%. ומתוך המכירות השנה, חלק נאה מהמכוניות עדיין לא סובבו גלגל, כלומר מדובר במכירות "פייק" של מכוניות שהגיעו לידי סוחרי רכב. לנוכח אלה, ספק אם מחירי החשמליות, וגם הלא חשמליות יעלו. בנוסף, בחודשים הקרובים כנראה יכנסו לתוקף "גורמים מאזנים" כגון חזרת השילוח של אוניות לנמל אילת שיוזיל את העלויות.
בשורה התחתונה: אם פתיחת הארנק כעת נובעת מפחד מהתייקרות בינואר, אין כל סיבה לעשות זאת.
"סדרנות חלב" למכוניות
בנוסף, בשוק קיימת עוד בעיה: גם כיום יבואני הרכב מוכרים מכוניות שהגיעו לישראל לפני מעל חצי שנה. הצצה חטופה במגרשי האחסון ובנמלי ישראל מגלה עשרות אלפי מכוניות מכוסות שכבות אבק עבות. במהלך הימים האחרונים התרחש בישראל אפקט מעניין: אחרי הגשם הראשון בעליהן של לא מעט מכוניות סיניות החלו להתלונן בקבוצות המקוונות על מגבים שלא מנגבים, חדירות של מים לתאי נוסעים ועוד צרות שמי שמחזיק במכונית חדישה לא אמור לחוות. הסיבה עשויה להיות פשוט איכות ייצור ירודה, אבל יותר סביר שמדובר במכוניות שעמדו במשך שנה בתנאי החמסין של ישראל. הגומי הידרדר, ומה לעשות שלא כל יבואן רכב ימהר להחליף את אטם הגומי סביב משקוף הדלת.
כיום לפחות חלק מהמכוניות שיבואני הרכב מאיצים בלקוחות לרכוש הן מכוניות שהשתזפו בשמש זמן רב וההבטחה שיהיה מדובר במכוניות "מודל 2026" נובעת רק מ"משחק כיסאות" של היבואנים שיקדמו חלק מהמכוניות שעומדות בנמלים מעל חצי שנה אל קדמת התור – וירשמו אותן בתחילת ינואר. כלומר ייתכן בהחלט מצב בו יבואן רכב מחזיק במכונית שנכנסה לישראל בתחילת השנה, ובמגרש לצידה עומדת מכונית זהה שנכנסה לישראל לפני חודשיים. המכונית שעמדה בשמש כמעט שנה היא זו שתעבור לרישום בינואר באופן שמזכיר סדרנות חלב בסופר מרקט אשר מקדמת לחזית המדף את הגבינות שתאריך התפוגה שלהן קצר.
בשורה התחתונה: אם אפשר יש לבקש לדעת מתי המכונית יוצרה.
התקדמות הטכנולוגיה
שוק הרכב הישראלי מתמודד בימים אלה עם שינוי תפיסה עמוק שחלק מהצרכנים (וגם היבואנים) לא הפנימו: לפחות ברכב סיני, קצב ההתקדמות יותר מזכיר סמארטפון ופחות מכונית. כלומר הסחורה של השנה הבאה כנראה תהיה הרבה יותר מתקדמת, בעלת טווח יותר משמעותי, יכולת טעינה עדיפה ועוד. השבוע היתה זו יבואנית אקספנג שהציגה למשל את 6 G החדשה, עם "טעינה מהירה יותר ואבזור עשיר יותר". מי שמשלם כעת על מכונית בידיעה שהיא תירשם בשנה הבאה צריך לקחת בחשבון שלפעמים קצב ההתקדמות הטכנולוגית מצדיק המתנה לדגם היותר חדש, ולא מדובר כאן רק ברצון לקבל את מה שיותר "שווה" אלא גם בכך שבהתחשב בפערים הטכנולוגיים בין הדגמים, יש דגמים סינים שהצגת דור ההמשך שלהם - עם יותר טווח ויותר פיצ'רים - הופכת את הדגם הקודם למיושן בין לילה. במקרה של הסינים, ה-6 G הוא רק דוגמה: כיום יש כמה יצרני רכב - גם חשמלי וגם פלאג אין - שיש להם בדרך מכוניות שיגיעו בחודשיה הראשונים של 2026 ויגרמו לסחורה של 2025 להיראות מיושנת ולמאמץ לשלם עכשיו כדי לקבל מכונית בשנה הבאה למיותר.
בשורה התחתונה: אם יש דגם מחליף בקנה, ייתכן שעדיף לחכות לשנה הבאה. לא לסמוך רק על אנשי המכירות כמקור מידע, האינטרנט פתוח לכולם.
