מחירים שקופים - וחיוב בכרטיס אשראי: המהפך בעמדות הטעינה לרכב
בשורה צרכנית למאות אלפי בעלי רכבים חשמליים ופלאג־אין הייבריד: רשות האסדרה קבעה כי מפעילי עמדות הטעינה יציגו מחירים לפני הטעינה ויקבלו תשלום גם באשראי; עוד נקבע כי מי שיחנה בעמדה לאחר ההטענה יקבל קנס; ההנחיות צפויות להיכנס לתוקף בחודש יולי
מחירים שקופים, אפשרות תשלום בכרטיס אשראי וקנס לחונים אחרי הטעינה. שוק הטעינה לרכב חשמלי מתקדם לקראת אסדרה רגולטורית שתייצר סטנדרטים אחידים בין מפעילי עמדות הטעינה הציבוריות, וזה יקרה כבר בחודש יולי — כך עולה מחוות דעת שנשלחה השבוע על ידי רשות האסדרה לרשות החשמל. מדובר בבשורה צרכנית אדירה עבור בעלי מכוניות חשמליות ובעלי מכוניות פלאג־אין הייבריד, והיא גם משפיעה בעקיפין על קצב חדירתן לישראל. חוות הדעת של רשות האסדרה, שחוברה באמצעות KPMG, היא למעשה החותמת החוקית שנדרשת לאישור המהלך באופן סופי.
כיום קיימים בישראל שני סוגים של עמדות טעינה לרכב חשמלי: עמדות טעינה פרטיות, ששייכות לבעלי מכוניות חשמליות ונמצאות לרוב על הקרקע שלהם; ועמדות טעינה ציבוריות, שמחולקות לעמדות “חזקות”, כלומר עמדות DC שמטעינות מהר יחסית את הרכב תוך כחצי שעה עד שעה, ועמדות “איטיות”, כלומר AC שמטעינות בדרך כלל במהירות ביתית, כלומר בין שלוש לעשר שעות.
רשות האסדרה קבעה כי תהליך גיבוש הרגולציה לאספקת חשמל באמצעות עמדות טעינה ציבוריות בוצע באופן תקין, משמע הרגולציה הנוגעת לעמדות הציבוריות אכן תיכנס לתוקף השנה.
הסיבה העיקרית לרגולציה החדשה, שנחשפה לראשונה ב"כלכליסט", היא טכנית: כאשר מכוניות חשמליות נכנסו לשוק הישראלי הפעלת עמדות טעינה ציבוריות היתה פטורה מרישיון לאספקת חשמל. מאז עלו על כבישי ישראל מאות אלפי מכוניות חשמליות, וכיום נדרשת אסדרה מקיפה. האסדרה החדשה, שאמורה להיכנס לתוקף ביולי הקרוב, כוללת כמה שינויים חשובים: המפעילים יידרשו לקבל תשלום בכרטיסי אשראי, ולא רק דרך אפליקציות ייעודיות (טכנית הם קיבלו ארכה עד תחילת 2028 כדי להיערך), מפעילי עמדות אקסקלוסיביות (למשל טסלה) יקבלו אישור לכך שרק המכוניות המסוימות יוכלו להיטען, ויש אפילו קנס למי שישאיר את המכונית שלו מחוברת לחשמל אחרי שסיים את הטעינה.
לפי רשות האסדרה, אם ספקי החשמל לא יהיו מתואמים, לא יציגו מחירים, ולא יתאפשר לנטר את המחירים בעמדות, הדבר יהווה חסם לציבור באימוץ של רכב חשמלי. בנוסף קובעת רשות האסדרה כי היעדר נגישות לתשלום באשראי "יוביל להדרה של אוכלוסיות מסוימות".
באשר לחובה להציג את המחירים, שתיכנס לתוקף ביולי, קובעת רשות האסדרה כי "ללא רגולציה, אין חובה לפרסם מחירים בצורה ברורה וגלויה ליד כל עמדה, ואין חובה לפרסם מחירים באמצעים דיגיטליים. המשמעות היא שלצרכנים אין אפשרות להשוות מחירים או להבין את העלות מראש". רשות האסדרה מדגישה במסמכיה כי אלה סעיפים ב”איכות גבוהה”, כלומר סעיפים אלה ייכנסו לתוקף.
בסופו של דבר מרבית הסעיפים הנוגעים לרגולציה הם "באיכות גבוהה", פרט לסעיף העוסק בהשוואה מול מדינות אחרות, שמידת הרלוונטיות שלו לישראל פחותה עקב מאפיינים ייחודיים של השוק. המשמעות היא שבעוד פחות מחודשיים שוק הטעינה הציבורית בישראל יעמוד בפני שינוי שיכלול למשל יכולת לשלם על טעינה באשראי.
רשות האסדרה היא הגוף האחראי על תקינותם של נהלים שונים, ובין היתר תפקידו לייעץ לרגולטורים כיצד לנהוג לפני פרסום נהלים.
לפני כשנתיים רשות האסדרה יעצה למשרד התחבורה לרווח את הטסטים למכוניות הנוסעות בכבישי ישראל, מה שצפוי להיכנס לתוקף בעוד חודשים ספורים. כיום מבחינה חוקית כל רגולטור שמעוניין לבצע שינוי בחוק חייב לפעול בהתאם לסעיף 21 לחוק עקרונות האסדרה. החוק קובע כי רשות האסדרה היא חותם סופי שמאשר או פוסל הליכים רגולטוריים.
המסמכים של רשות האסדרה חושפים מידע אשר מתבסס על המסמכים שהוגשו לה בשנה שעברה על ידי רשות החשמל. המשמעות: כאשר רשות האסדרה מציינת בסעיף מסוים שהוא “באיכות גבוהה”, סימן שהוא ייכנס לתוקף לאחר שעבר את האישורים האחרונים.
לפי עיקרי הדו”ח של רשות האסדרה, בכבישי ישראל נוסעים כיום כ־160 אלף רכבים חשמליים, ובשנת 2030 צופים כמיליון מכוניות חשמליות בכבישי הארץ. הסקירה של רשות האסדרה קובעת כי “בשנת 2026 צפויה להתרחב משמעותית פעילות אספקת החשמל בעמדות טעינה ציבוריות. ללא גיבוש האסדרה צפויים סיכונים משמעותיים לרשת החשמל בגלל היעדר תיאום וסיכונים אשר נובעים מאיומי סייבר”.
כיום קיימים בישראל מספר סוגים של עמדות טעינה. ראשית יש עמדות פרטיות, כלומר עמדות של ישראלים שהתקינו את העמדה בשטח ביתם; ועמדות ציבוריות, כלומר עמדות בשטח ציבורי. העמדות הציבוריות מתחלקות לשני סוגים: עמדות AC, שטעינה בהן אורכת מספר שעות, ועמדות מהירות, עמדות DC, שהטעינה בהן אורכת עד כשעה. גם בקרב העמדות המהירות יש חלוקה - לעמדות שמתח הטעינה בהן הוא עד כ־150 קילוואט לשעה ועמדות מהירות יותר- שמתח הטעינה בהן הוא 150 קילוואט לשעה ומעלה, עד כ־400 קילוואט לשעה.
בעמדות הבכירות ניתן לטעון רכב חשמלי מתאים בתוך פחות מעשרים דקות. כיום כדי לטעון את המכונית החשמלית או את מכונית הפלאג־אין הייבריד בעמדות טעינה ציבוריות\ יש להשתמש או באפליקציה ייעודית של ספקית הטעינה או בצ’יפ טעינה, כלומר התקן בגודל מפתח אשר מאפשר פתיחה של העמדה. סידור זה מגביל את יכולת הנהגים להשתמש בעמדות שהם לא מחזיקים באפליקציה של המפעיל שלהן או בצ’יפ הטעינה שלו.
גם היבואנים בפנים
במהלך השנים האחרונות גם יבואני הרכב נכנסו לתחום העמדות האולטרה־מהירות, כשהמטרה היא לתמוך בעיקר במכוניות מהדגמים החשמלים הבכירים שהם מייבאים. כך למשל פריסבי חנכה בשנה שעברה עמדות טעינה אולטרה־מהירות במתקני החברה במעוין שורק, עמדות אשר מיועדות לשמש את בעלי מכוניות אקספנג, אך מתאימות גם לטעינה של רכבים מתאימים של מותגים אחרים.
קבוצת שלמה נערכת לחנוכת עמדת טעינה אולטרה־מהירה במתקני החברה במעיין שורק, אשר תוכל לתמוך בטעינה של מכוניות BYD אשר מצוידות בטכנולוגיית הפלאש צ’ארג’ המהירה של המותג.
יודגש כי למרות שהתקנות החדשות ייכנסו לתוקף בעוד פחות מחודש וחצי, בפועל המציאות יותר מורכבת: במקרה של עמדות הטעינה המהירות, כלומר עמדות DC, החיבור למערכת האשראי יהיה מחייב רק בינואר 2028. הסיבה היא מתן זמן ל”היערכות” מבחינה תשתיתית של ספקיות הטעינה. אולם אם מדובר בעמדות שיוקמו החל ביולי הקרוב, אלה יחויבו כבר בהתקנת מסופי אשראי שיהיו פעילים מינואר 2027.
למרות החיוב להתקין את מסופי האשראי רק ב־2028, חלק מהספקיות, לדוגמה EV EDGE, כבר ציידו את העמדות שלהן במסופוני האשראי הנדרשים.
