ניתוח
הטעינה האולטרה מהירה בינתיים לא קונה את הנהגים הישראלים
פריסבי הבטיחה רשת עמדות טעינה בהספק 720 קילוואט - אך בפועל המתחם בראשון לציון ריק ממכוניות חשמליות. יבואנית NIO הבטיחה תחנות החלפת סוללה שיאפשרו המשך נסיעה תוך דקות, אבל שנה וחצי אחרי הן עדיין לא הוקמו. בשוק שבו טווחי הנסיעה עולים ל-500 קילומטר ועמדות טעינה מהירות רגילות פזורות ברחבי הארץ - השאלה היא האם בכלל נותר צורך בפתרונות אלה?
בספטמבר אשתקד התקיים בראשון לציון אירוע יוקרתי: השקת עמדות הטעינה האולטרא מהירה של אקספנג – עמדות שממוקמות ממש מחוץ למשרדי החברה במעוין שורק - שלפי ההצהרות שנשמעו באירוע אמורות להיות המהירות ביותר בישראל. באירוע המתוקשר נכחו שורת מכובדים, כולל לא אחר מהא שיאופנג, מייסד יצרנית הרכב אקספנג. העמדות, לפי הדיווחים בתקשורת שנמסרו על ידי היבואנית, הן מהמתקדמות ביותר בישראל: הספקן עד 720 קילוואט בעוד שברוב עמדות הטעינה ה"סתם מהירות" בעלות הספק של 250 קילוואט שנחשב הספק גבוה למדי. באירוע הובטחה גם הקמת רשת עמדות טעינה עבור בעלי מכוניות אקספנג שאליהן יוכלו בעלי המכוניות החשמליות להיכנס ולצאת לאחר דקות ספורות עם עוד מאות קילומטרים של טווח.
עמדות טעינה סופר מהירות כאלה הן ללא ספק חשובות: כיום רוב בעלי החשמליות החדישות שמגיעים לעמדת טעינה מהירה יודעים היטב שלטעון את המכונית יקח להם לפחות 25 דקות, בגלל מגבלות שהרכב מציב, למשל הגבלת מהירות הטעינה על ידי מחשב הרכב, בגלל העובדה שכיום יש מכוניות רבות שלא יכולות להיטען במהירות שיא בגלל שהיצרן מגביל אותן לקבלת הספקים יחסית נמוכים, למשל גג עד 100 קילוואט בדגמים הישנים וכמובן גם בגלל שהספק העמדות עצמן מוגבל – אבל למי שבאמת יש מכונית שבנויה להספקי טעינה אדירים, מהדגמים החדשים של אקספנג או זיקר - יש יכולת ליהנות מטעינה שבאמת אורכת פחות מהזמן שנדרש כדי להכין כוס קפה גדולה ולסיים אותה.
כל זה טוב ויפה רק שיש בעיה אחת: מכיוון שמדובר במתחם סואן שרובו מוקדש לעסקי רכב, מדובר במקום אליו נציגי "כלכליסט" מגיעים מדי שבוע, לעתים מספר פעמים בשבוע. וקל להבחין שהמתחם בדרך כלל ריק מבעלי אקספנג ספציפית ומבעלי רכב חשמלי באופן כללי: הבמה המפוארת שהוקמה בשעתו כדי לארח את בכירי אקספנג מזמן פורקה. בחניות שמיועדות לרכב החשמלי שיטען בעמדות הטעינה המתקדמות חונות מכוניות מזהמות שבינן ובין חשמל אין שום קשר. במרחק של פחות מעשרים מטר מעמדות הטעינה של אקספנג ניצבת עמדת טעינה מהירה "רגילה" של ג'ינרג'י. העמדה עובדת היטב – אם כי היא ממוקמת מאחורי שער שנסגר כאשר משרדי פריסבי סגורים. פריסבי בחרה שלא להגיב לפניית כלכליסט בנושא היקף השימוש בעמדות ומידת זמינותן לבעלי אקספנג.
פריסבי אגב אינה היחידה שהצהירה על הקמה של רשת טעינה מהירה הרבה יותר חזקה מהמקובל בשוק: גם יבואנית BYD ציינה בעבר באירועים כי עמדת טעינה בהספק גבוה מאוד תוקם במתקני החברה במטרה לתמוך בדגמים עתידיים של היצרנית. ומעבר לכך, כיום יש יבואני רכב נוספים שיש להם רשתות טעינה, כלומר טסלה וזיקר, אבל תוכניות היבואנים האלה (טסלה היא למעשה יצרן ולא יבואן) לא הקימו עמדות שהן הרבה יותר מהירות מכולם, העמדות שלהם הן עמדות טעינה מהירות רגילות לחלוטין וגם יש להן פריסה ארצית מכובדת.
טעינה סופר מהירה לרכב חשמלי אינה הפתרון היחיד שמיועד לאפשר למכוניות חשמליות לשהות דקות ספורות בתחנה ולהמשיך הלאה: באוקטובר 2023 הודיעה דלק מוטורס על השקת מותג הרכב הסיני NIO בישראל. באותם ימים של התנפלות של הציבור על מכוניות חשמליות נדרש מאפיין שיבדל את היצרנית החדשה מיתר מתחריה ואכן- ל-NIO יש מאפיין שעובד היטב בסין: תחנות להחלפת סוללה לרכב החשמלי. כלומר הרכב נכנס אל התחנה, הסוללה נשלפת מגחונו ומוחלפת בסוללה חדשה ומלאה. הרעיון מוכר היטב: בטר פלייס הגתה אותו לפני שנים ותחנות החלפת הסוללה שלה עדיין עומדות מיותמות ברחבי הארץ. לפי הצהרות היבואנית שנמסרו לתקשורת, התחנה הראשונה היתה אמורה להתחיל לפעול בשנת 2024. שנה מאוחר יותר, בשלהי 2024 התקיים אירוע נוסף של היבואנית בו הוכרז על שינויי תמחיר ובנוסף באירוע גם צוין כי רשת החלפת הסוללות של היצרנית – NIO POWER תצא לדרך. מאז חלפה מעל שנה, חברה (ברן) שתקים את תחנות ההחלפה נבחרה לפני זמן רב, אבל תחנות החלפת סוללה של NIO אין בישראל.
המכירות של NIO, לפחות נכון להיום, מדשדשות: פי נתוני איגוד יבואני הרכב בשנה שעברה נמסרו 205 מכוניות של היצרנית הסינית. חלק מהמסירות היו ככל הנראה של מכוניות "יד ראשונה אפס קילומטר". אבל ל-NIO יש בשרוול דגמים חדשים שיאפשרו התנעה מחדש של השוק: בחודשים הקרובים צפויות להגיע לישראל מכוניות עממיות יותר של המותג הסיני FIREFLY שהוא חלק מ-NIO, אבל הפרסומים בחו"ל בנושא יכולת החלפת הסוללה אינם ברורים, כלומר חלק מהם (מסין מ-2024) טוענים כי מדובר במכוניות שיש להן יכולת החלפת סוללה. פרסומים מאוחרים יותר טוענים כי דווקא למכוניות של FIREFLY אין יכולת החלפת סוללה. ובכל מקרה- המכוניות הן עממיות, קטנות מהמכוניות של NIO ואינן ממוצבות בעולם כמכוניות יוקרה. עד כמה החלפת סוללה תידרש ברכבים כאלה- אינה ברורה.
במקרה של דלק מוטורס, בחברה מסבירים שמכשולים רגולטוריים עיכבו את ההגעה למועד ההשקה המוצהר, אבל מעבר לכך גם מוסיפים כי היצרנית הודיעה על תקן חדש לעמדות הטעינה, כזה שיתאים גם לדגמי פיירפליי ויצרנית נוספת שחוסה תחת מטריית NIO- ששמה ONVO. כעת היבואנית ממתינה לקבלת המפרט החדש שיתאים להקמה של עמדות הטעינה שיוכלו לשרת את שלושת המותגים.
בנקודה זו נשאלת השאלה: תחנת הטעינה הסופר מהירה של אקספנג עומדת מיותמת. תחנות החלפת סוללה של NIO מתעכבות. החדירה המאסיבית של רכב חשמלי לישראל בשנת 2024 הסתיימה ובשנה שעברה המכירות של רכב חשמלי ירדו- ורכבי פלאג אין הייבריד נכנסו לשוק בסערה. האם כל האמצעים האלה שמיועדים לאפשר לבעלי רכב חשמלי להקדיש עשר דקות מזמנם ולהמשיך בנסיעה הם בכלל עדיין ברי קיימא?
כדי לקיים מצב בו לרכב חשמלי מסוים יש יכולת "אגירת מאות קילומטרים תוך עשר דקות" – בין אם מדובר בהחלפת סוללה ובין אם מדובר בטעינה סופר מהירה צריך שיתקיימו כמה פרמטרים. ראשית: בכבישי ישראל צריך שיהיה מספר סביר של המכוניות של היצרן שאת המכוניות שלו צריך להחיש לדרכן תוך עשר דקות. שנית, נדרש מיקום ראוי שיאפשר לבעלי המכוניות להגיע, לחכות פרק זמן קצר ולהמשיך, צריך כמובן שהרכב בכלל ידרוש את התהליך, כלומר שהסוללה שלו תתרוקן - וצריך גם שהתהליך ישתלם לצרכן. לפחות לעת עתה לא בטוח כלל שהמציאות תומכת בצרכים האלה.
בל נטעה: מספר המכוניות החשמליות שבכבישי ישראל הולך וגדל. גם אם 2025 היתה שנה של ירידה במכירות, עדיין במונחים של העובדה הפשוטה שלפני חמש שנים כמעט ולא נמכרו בישראל חשמליות - מדובר במספר שעולה. אבל ייתכן שהמספרים לא מצדיקים את הפתרונות האלה. הבעיה המשמעותית ביותר היא העובדה שפתרון טעינה מהירה או החלפה מהירה נדרש עבור מי שרוצה לנסוע למשל מתל אביב לאילת. בשנת 2013, השנה האחרונה בה בטר פלייס פעלה בישראל טווח הנסיעה הרשמי של הרנו החשמלית שלה היה 160 קילומטר. לדוגמה, טווח הנסיעה הרשמי של גרסת הבסיס של ה-6 G של אקספנג הוא 535 קילומטר. טווח הנסיעה הרשמי של רכבים עממיים יותר, למשל הדיפאל 05 של צ'אנגאן הוא 485 קילומטר. והטכנולוגיה כל הזמן משתדרגת. כלומר, הסוללות הופכות להיות יותר יעילות. טווחי הנסיעה הרשמיים לא בהכרח עולים, אבל היכולת של הרכבים לעמוד בהצהרות היצרנים, שבכל מקרה עומדות ברובן על מעל 400 קילומטר, הולכות ומשתפרות.
מעבר לכך קיימת עוד "בעיה": מספר עמדות הטעינה המהירות ברחבי ישראל נמצא בעלייה מתמדת. אם נבחן פרסומים שונים של ספקי טעינה נגלה שתחנות טעינה מוקמות בכביש הערבה, בצפון, בגליל ובשפלה. התחנות אומנם אינן כאלה שיאפשרו המשך נסיעה תוך עשר דקות – אבל המשך נסיעה תוך 25 דקות יתאפשר. והתחנות ה"סופר מהירות" אינן ממוקמות בהכרח על צירי תנועה ראשיים. כלומר, אם בעל רכב חשמלי צריך לעשות חשבון האם להאריך את הדרך ברבע שעה כדי להגיע למתקן ה"סופר מהיר" או פשוט לחכות עוד רבע שעה בעמדת טעינה על ציר תנועה ראשי - השיקולים לא בהכרח לטובת העמדה הסופר מהירה. וכמובן שיש את עניין המאסות. ברור למשל שעמדת החלפת סוללה של ניאו יכולה לשרת רקאת בעלי ניאו. אבל ברגע שמפעיל של עמדת טעינה מצהיר שהעמדות שלו מיועדות לכל המשתמשים - ובעליו של רכב מסוים יקבלו הטבות, יתכן שעמדת הטעינה הסופר מהירה תהיה תפוסה על ידי בעלים של מכוניות חשמליות אחרות שלהוטים לראות כיצד הסוללה שלהם מתמלאת בעשר דקות. ואז כבר לא מדובר בהמתנה של עשר דקות למילוי הסוללה – אלא המתנה בתור שעלול להימשך 30 דקות. ואז אין כדאיות להגיע לעמדת הטעינה הסופר מהירה.
גם כאן אגב יש בעיה: אם לבעלי רכב מסוים תינתן עדיפות, כלומר למשל טעינה חינמית, עלולים גם להתרחש מקרים כמו שכבר קרו בתחנות טעינה של סטלה, בהם בעלי מכוניות מתקוטטים על הזכות לטעון. בל נשכח אגב שהשימוש בעמדות טעינה ציבוריות סוף סוף הוסדר בישראל והמפעילים יהיו כפופים בעתיד לכללי פעולה ולמעשה כבר כיום בחלק מהעמדות המהירות כבר מתבצעות הכנות למשל לתשלום באשראי, מה שהופך את השימוש בהן להרבה יותר נגיש ופשוט.
לנוכח כל אלה - קל להבין מדוע המיזמים להשקת "פתרונות עשר הדקות" האלה בינתיים אינם מתרוממים בישראל. האם הם יתרוממו בעתיד? זה תלוי בכמה גורמים. ראשית: היקף המאסה הקריטית של המכוניות שיגיעו לקבלת הטווח. שנית, היקף ההטבות שהם יקבלו כדי להזדקק לשירות. ושלישית- מידת הנכונות של הלקוחות להיות "חלק מהטרנד" - כלומר, למשל להיות מוכנים לנסוע עד לעמדת טעינה סופר מהירה, או לעמדת החלפת סוללה, כדי "לחזות בפלא" ובאמת לנצל את היכולת הטכנולוגית.
