סגור
מבחן רכב טסלה מודל Y
(צילום: אריק מרמור)
מבחן רכב

טסלה Y: היחידה שנותנת עבודה גם כמכונית וגם כסמארטפון

טסלה Y מצטיינת בשיוט בין־עירוני, התאוצה מרשימה והבקרות האלקטרוניות פשוטות להבנה; עם זאת, לנהג אין צג מידע מול העיניים, ובתוך העיר המתלים ההדוקים אינם מוכיחים את עצמם; הדגם המוגדר כ"עממי" אומנם נמכר ב־291 אלף שקל, אבל משאיר מאחור רכבי "יוקרה" סיניים במחירים דומים 

זו טסלה. והיא חדשה לחלוטין מהחברה; החברה שבימים אלה הסוכנויות שלה בוערות בארצות הברית בגלל מאסק; אותה טסלה שיש לקוחות שיילחמו על כבודה, שיסכימו על גדולתה בקבוצות אינטרנט חשאיות, שסוגדים לה, ששונאים אותה, שאוהבים אותה. אבל היום טסלה היא חברה מסוג שונה. טסלה נותנת נסיעות מבחן לתקשורת, אפילו לכלכליסט. טסלה מתמודדת עם כניסה מסיבית של מכוניות חשמליות סיניות. טסלה גם מיידעת את הלקוחות בישראל כמה מס קנייה הם משלמים, והיא היחידה. טסלה גם מייקרת את המכוניות שלה כשמס הקנייה עולה. טסלה גם מוזילה אותן לפעמים בלי להודיע מראש. טסלה לא מתייחסת למכונית שלה כאל מכונית, זה מוצר טכנולוגי שבמקרה גם נוסע. ועכשיו יש טסלה מודל Y חדשה. ואחרי שנוסעים על טסלה מודל Y, אפשר להבין למה הסינים כל כך רוצים להיות טסלה. זה לא מושלם, זה פשוט המוצר היחיד בתחום שעושה הכל בצורה טובה. גם את מה שקשור באלקטרוניקה.

מספיק מתל אביב לאילת

קצת על טסלה מודל Y: זה הדגם הנמכר ביותר של טסלה בישראל כי זה רכב כביש־שטח, ובטסלה לא ממהרים לעדכן דגמים. מודל S סוחב כבר שנים, גם מודל X. טסלה מודל Y עברה מתיחת פנים, אבל זו לא בדיוק מתיחת פנים, זה עדכון מקיף. היא קצת יותר גדולה, ולפי טסלה הבידוד הקולי שופר, המסך הוגדל, והמכונית אמורה להיות יותר נוחה, יותר ממוקדת, יותר טסלה. בעידן שבו יותר ויותר יצרני רכב סינים רוצים להיות טסלה, זה נהיה קשה.
טסלה Y יוצאת מהר. יש לה צמד מנועים חשמליים (טסלה לא מציינת כמה כוח סוס יש להם), טווח הנסיעה הרשמי הוא מעל 580 ק"מ, וקיבולת הסוללה היא 75 קילוואט/שעה. עכשיו היא טסה צפונה. כשנוסעים בטסלה הופכים באופן אוטומטי להיות חלק מסוג של אחווה מוזרה, חלק ממועדון חברים שחבריו לא ממש נחמדים זה לזה, עושים כמיטב יכולתם לא להבחין למי יש יותר גדול, יותר שווה, מועדון חברים של מעמד הביניים הבכיר, שבו כולם עושים את המקסימום כדי לשמר חלק מהאקסקלוסיביות הממש לא אקסקלוסיבית.
הנסיעה צפונה מהירה. יש בשוק הרבה מכוניות חשמליות, רובן סיניות. אי אפשר לא לשים לב: יש טסלה ויש את כל היתר, וזה מתבטא מאוד באיכות הנסיעה. לישראלים קל מאוד למכור מכוניות חשמליות סיניות. אף אחת מהן לא ממש מושלמת. לא ברור מדוע, אבל יש כל כך הרבה סיניות שמתנדנדות על הכביש, שעושות בחילה, שיודעות להאיץ אבל לא יודעות לבלום. בשיוט בין־עירוני מודל Y פשוט עושה עבודה מצוינת. ההקפדה על איכות הנסיעה מרשימה. התאוצה מרשימה. הטווח פחות מרשים. טסלה מצהירה על טווח של מעל 580 ק"מ, אולי בחלום הלילה. 450 ק"מ הם הערכה הרבה יותר ריאלית, ובכל מקרה זה מספיק מתל אביב לאילת.
הנסיעה שקטה, ההגה קטן ונופל ממש לידי הנהג, איכות השיכוך טובה. היא בכלל לא מתקשרת עם הנהג, אבל היא יודעת לעשות בכאילו, כלומר לייצר חיקוי סביר של מכונית מתקשרת, עם משקל טוב מההגה. הבלמים אגב נטולי תחושה, זה מפריע רק למי שבאמת רוצה לנהוג מהר. בעיר סיפור אחר: מודל Y לא חובב בורות ביוב, יש לו משהו נגד מהמורות. המתלים ההדוקים שעובדים כל כך טוב מחוץ לעיר עושים עבודה הרבה פחות טובה על אספלט ישראלי.

1 צפייה בגלריה
מבחן רכב טסלה Y מבפנים
מבחן רכב טסלה Y מבפנים
תא הנוסעים. כל המושבים מתקפלים בלחיצות כפתור
(צילום: אריק מרמור)

סופר־צ'ארג'ר עפולה. בעמדת הטעינה של טסלה יש רק מכוניות של טסלה. אבל אף אחד לא יוצא, יש להם משחקים בתוך המכונית, אפליקציות של נפיחות, חבל שלטסלה אין קישוריות לטלפון, זה בהחלט היה עוזר. כשלכולם יש את אותה מכונית, אף אחד לא טורח לפתח שיחה. מעטים מתלהבים מדגם חדש של טסלה, וזה די מוזר. טעינה של 20 דקות מוסיפה בערך 25% לטווח, זה לא מעולה, זה בהחלט בסדר למי שרוצה להגיע הביתה, גם אם הבית נמצא בעיר בצפון.
בנוגע לתא הנוסעים: איכות החומרים טובה מאוד. תנוחת הישיבה של הנהג והנוסע לידו טובה מאוד. הספסל האחורי מרווח במידה סבירה. גם מאחור איכות החומרים מצוינת. תא המטען גדול, וכך גם תא המטען הקדמי. כל המושבים מתקפלים בלחיצות כפתור. התלונה היחידה נוגעת לאורך של המסעד של המושב האחורי. מה לעשות, הוא קצר מדי.

שפע מבהיל

וכעת למופע האורות, לאלקטרוניקה. נתחיל במה שפחות טוב: לנהג אין צג מידע. כדי לראות את מהירות הנסיעה הוא צריך להסיט מעט את המבט. השליטה באורות מעט מעצבנת. המסך כולל כל כך הרבה פונקציות שקל מאוד להתבלבל בנהיגה. קשה להפעיל את המגבים, וגם לוקח זמן להבין כיצד להפעיל את הבקרות השונות בצידי ההגה.
אבל כל היתר – מצוין. אי אפשר להתעלם מהדמיון בין מערכת השליטה של טסלה ובין מכשירי אייפון. בקרת האקלים לא רק קלה לתפעול, היא גם קלה לכיוון. מישהו בטסלה חשב להתקין את פתח האוורור מול פניו של הנהג, וכך אין אוויר שמקפיא את כף היד. המושבים האחוריים סוף־סוף מאווררים. הבקרות האלקטרוניות השונות נופלות לכף היד, זה כל כך פשוט להבנה אחרי נסיעה על כל כך הרבה סיניות.
מעבר לכך, אי אפשר להתעלם מהשפע המבהיל של הפונקציות השונות, אבל בניגוד ליצרני הרכב הסינים, הן לא מרגישות כמו צעצועים אלא כמו פונקציות שיש להן תכלית. ממצב השמירה על הרכב ועד לעדכוני התוכנה, השליטה בגובה ההגה והמראות – הכל מבוצע בתפריט אחד שדורש כניסה אחת לכל פונקציה; בלי תתי־תפריטים, בלי שטויות, אף שיש בטסלה שפע של שטויות, כולל אפליקציית צלילי נפיחות.
טסלה Y אינה מושלמת, אבל בעידן שבו מכונית צריכה להיות גם מכונית וגם סמארטפון על גלגלים, יש מכוניות שהן סמארטפון מצוין אבל מכונית גרועה, ויש גם ההפך. מודל Y ממלא את שתי הפונקציות האלה היטב.
טסלה Y עם הנעה כפולה עולה 291 אלף שקל; מחיר בלתי מבוטל לחשמלית עממית. מודל Y הוא מכונית נטולת מעמד חברתי, שנמכרת במחיר של מכונית יוקרה. אבל בהשוואה לרכבי כביש־שטח חשמליים סיניים כפולי הנעה שיצרניהם מכנים אותם "יוקרתיים" ומתמחרים אותם ב־250 אלף שקל ומעלה – אין כאן תחרות. מודל Y הוא מכונית של יעילות, של תכלס, והסינים הם יצרנים של קשקושים וגימיקים. עד שזה לא ישתנה, מודל Y היא מכונית שממחישה היטב כיצד בונים מכונית חשמלית.

אהבנו
טווח נסיעה, התנהגות כביש, ממשק, מרווח
אהבנו פחות
נוחות נסיעה עירונית
מתחרות
אקספנג 6G, הונגצ'י 7 EHS, סרס 5 M
לסיכום
מרשימה כמעט בכל הפרמטרים

טסלה Y לונג ריינג' AWD
מנוע: זוג חשמליים
ביצועים: מהירות מרבית 201 קמ”ש, זינוק ל־100 קמ"ש ב־4.8 שניות
קיבולת סוללה: 75 קוט"ש, טווח נסיעה רשמי 568 קמ"ש
צריכת אנרגיה: נתוני יצרן 15.3 קוט"ש ל־100 ק"מ. נתוני מבחן: 17.3 קוט"ש ל־100 ק"מ
בטיחות: 7 כריות אוויר, טרם נבחנה במבחן ריסוק פומבי. סייען בלימה, היגוי אקטיבי
קבוצת זיהום: 1
מחיר: 291 אלף שקל