המינוי בקצא״א נבלם: עובד רשות החברות התפטר על רקע מחלוקת על תקופת הצינון
מרדכי בראשי, שפיקח על קצא"א ועסק בשכר המנכ"ל, התפטר מהחברה בעקבות מחלוקת משפטית על תקופת הצינון וחשש לעבירה פלילית. הוא טוען לפגיעה כלכלית ולפעולה בשקיפות מלאה
מרדכי בראשי, אשר יועד לשמש כראש המטה של מנכ"ל חברת קצא"א (קו צינור אירופה-אסיה) רו״ח עמית שקד, הודיע ב-23 במרץ 2026 על סיום עבודתו והתפטרותו הרשמית מהחברה. הודעה זו הוגשה לוועדה למתן היתרים בבית המשפט המחוזי בירושלים, בראשות השופט (בדימוס) משה יועד הכהן, על רקע מחלוקת משפטית חריפה מול נציבות שירות המדינה באשר לתקופת הצינון הנדרשת ממנו לאחר שירותו ברשות החברות הממשלתיות. בראשי, ששימש כרפרנט ורכז בתחום האנרגיה ברשות עד נובמבר 2025, עבר לעבוד בחברה בסמוך לפרישתו ללא קבלת היתר מוקדם, כך נטען במכתב התראה מיום 19 בינואר 2026 מטעם עו״ד בישארה-אלי פארן מהייעוץ המשפטי של המשרד לשיתוף פעולה אזורי (האמון על רשות החברות הממשלתיות) בדבר חשש לעבירה פלילית על ״חוק הצינון״.
תקופת הצינון היא כלי משפטי המעוגן בחוק שירות הציבור (״חוק הצינון״). מטרתו המרכזית היא למנוע מצב שעובד ציבור ישקול שיקולים זרים, כמו אלו של גורם חיצוני שאליו הוא מבקש לעבור לאחר פרישתו, וכן מניעת ניצול קשרים אישיים לטובת המעסיק החדש. ככלל, החוק קובע כי עובד שפרש לא יקבל טובת הנאה, כגון משרת שכיר, מגורם שהיה נתון להחלטתו או להמלצתו, וזאת למשך שנה מיום פרישתו, אלא אם קיבל היתר מיוחד מהוועדה. במקרה של דרגי ביניים בשירות המדינה, נקודת המוצא לפי הנחיות היועצת המשפטית לממשלה עומדת לרוב על שישה חודשי צינון.
בלב המחלוקת עומדת השאלה מה היקף הסמכויות שהחזיק בראשי כלפי קצא"א במהלך עבודתו הציבורית. נציבות שירות המדינה טוענת כי בין הצדדים התקיימו יחסי מפקח-מפוקח מובהקים, שכן בראשי שימש כנציג הרשות בישיבות דירקטוריון החברה, היה מעורב בצוותים בין-משרדיים שדנו במדיניות שינוע הנפט בנמל אילת, ואף נכח בישיבות של ועדת האיתור לבחירת מנכ"ל החברה. בנוסף, בראשי עסק בבחינת עמידת החברה ביעדיה ומתוקף כך במתן המלצות לגבי ״בונוסים״ לנושאי המשרה בה ולבכירי החברה, וסייע בגיבוש מתווה השכר של המנכ"ל. לשיטת המדינה, סמכויות אלו מחייבות תקופת צינון מלאה של שישה חודשים מיום הפרישה הרשמי.
שכרם של בכירי קצא״א, בהם המנכ״ל, היו גבוהים מהמקובל בחברות ממשלתיות, בשל מבנה האחזקות הייחודי של החברה עד לשנת 2017. בתום תהליך ארגוני שכלל מעבר מחברת קו צינור אילת אשקלון, שאינו בבעלות מלאה של ממשלת ישראל, לחברת קו צינור אירופה אסיה שמוחזקת ב-100% בבעלות המדינה, רק ב-2020 החברה הפכה לחברה ממשלתית. בשנים לאחר מכן היה צורך בהסדרת שכר הבכירים לפי הנחיות רשות החברות הממשלתיות, ובין היתר מנכ״ל החברה – הליך שבראשי לקח חלק בו, בעיקר בצד המקצועי.
מנגד, בראשי טוען כי תפקידו היה ביצועי וטכני בלבד, ללא סמכות הכרעה עצמאית, וכי הדרג הניהולי הבכיר ברשות הוא שקיבל את ההחלטות המהותיות. לטענתו, הוא פעל בשקיפות מלאה, דיווח על כוונותיו כבר ביולי 2025 ואף חתם על הסדר ניגוד עניינים שהוביל ל"צינון פנימי" בתוך הרשות טרם פרישתו. צינון פנימי זה מאפשר לעובד להמשיך בשירות המדינה תוך שהוא מנותק לחלוטין מכל מגע עם הגוף שאליו הוא שואף לעבור. עם קבלת מכתב ההתראה, הודיע בראשי ביום 20 בינואר 2026 על יציאתו המיידית לחופשה ללא תשלום (חל"ת) וחדל מכל עיסוק בענייני החברה. בראשי הדגיש בפני הוועדה את המשמעויות הכלכליות שנגרמו לו מהקפאת עבודתו. אף שקיימת תמיכתה של רשות החברות בקיצור תקופת הצינון, לפחות לטענתו, בראשי החליט להתפטר בסופו של דבר כדי לנסות ולהביא להכרעה דחופה במצבו, כך לפי הפנייה האחרונה ששלח עורך דינו לבית המשפט.
תגובת חברת קצא״א: מר מוטי בראשי אינו מועסק בחברת קצא״א. יודגש כי בהתאם להוראות הדין, שכרו של מנכ״ל חברה ממשלתית נקבע על ידי הממונה על השכר ועל פי קריטריונים סדורים ואחידים, ומשכך מדובר בטענת סרק. עוד יצוין כי חופש העיסוק הוא זכות יסוד הנתונה לכל עובד במדינת ישראל.
תגובת מרדכי בראשי: הדברים הנטענים בכתבה אינם נכונים ואינם משקפים את המציאות. הנושא מצוי בבירור בוועדה וכל טענה תיבחן ותוכרע על פי דין. הוועדה היא הגורם המוסמך להכריע בעניינים אלה, באיזונים המתבקשים. אין זה ראוי לעסוק בנושאים הנוגעים לצנעת הפרט על גבי העיתון. תגובת נציבת שירות המדינה: לא נתייחס להליך תלוי ועומד. מרשות החברות הממשלתיות לא נמסרה תגובה.
