"ייעוץ משפטי בתחום ה – AI דורש הבנה משפטית וטכנולוגית מעמיקה"
עד כמה הידע והניסיון המעשי בתחום הטכנולוגי מסייע לעורכי הדין אשר מייצגים היבטים משפטיים בתחום ההיי-טק? לדברי עו"ד גיל סולומון, התשובה היא ברורה, "כמו בכל מקצוע, ידע וניסיון מקצועי בתחום הטכנולוגי מייצרים יתרון משמעותי לעורכי דין המעניקים ייעוץ משפטי לחברות הייטק, ועל אחת כמה וכמה בעידן הבינה המלאכותית"
עוד לפני שהגיע לתחום המשפטי, עו"ד גיל סולומון (38) עבד במשך חמש שנים בתעשיית ההייטק בתפקידים טכניים. הוא חווה מקרוב ומבפנים את האופן שבו פועלות חברות הייטק, הבין את שגרת היום יום של חברות בתחום ואת תהליכי הפיתוח של הטכנולוגיה, "לפעמים אני נמצא בפגישות שאליהן מגיעים עורכי דין ומתחילים דיונים משפטיים על נושאים טכנולוגיים", מספר עו"ד סולומון, העוסק בין היתר בייצוג של חברות מענף הטכנולוגיה ותיקים בעלי היבטים משפטיים הקשורים לטכנולוגיה ועולם העסקים, בדגש על טכנולוגיה חדשנית, "הרבה עורכי דין, שחלק מהם אנשי משפט מצוינים מהמשרדים המובילים בארץ, מגיעים לדיון עם ביטחון רב, למרות שלפעמים הם ממש לא מבינים בטכנולוגיה שעליה עושים את העסקה, וזו נקודת תורפה משמעותית עבור עורכי דין רבים. זה בא לידי ביטוי לא מעט במשא ומתן בעסקאות מסחריות רגילות, ולא פעם גם בעסקאות גיוס השקעה".
סולומון מהווה דוגמה לתופעה לא שגרתית בעולם המשפטי - עורכי דין שהגיעו מתעשיית ההייטק ומביאים עמם הבנה מעמיקה של התהליכים הטכנולוגיים. "הניסיון בהייטק מסייע לי להגיע להבנה טובה בהיבטים הטכנולוגים. חשוב להבין את תהליכי הפיתוח ואת השיקולים הטכנולוגיים שרצים בראש של הלקוחות גם מאחר וכל דרך העבודה של הצד הטכנולוגי היא חיונית בהכנת הסכמים משפטיים, אבל גם ובעיקר כי חלק משמעותי מאד מעבודתנו כעורכי הדין המסחריים של הלקוחות היא להיות ה-trusted advisor שלהם, וזה דורש הבנה מעמיקה בפן העסקי של הלקוחות. בנוסף, ברמה הבסיסית והיום יומית במשא ומתן, הבנה פרקטית של הדברים עוזרת לי לדעת על מה צריך להתעקש ועל מה לוותר. לפעמים עורכי דין מתעקשים על דברים חסרי משמעות ואני לא מבזבז זמן עליהם כי אני מבין ויודע על מה צריך להתעקש עבור הלקוח ועל מה לא".
האתגרים המשפטיים החדשים שתחום הבינה המלאכותית מייצר
בשנים האחרונות, עו"ד סולומון מתמודד עם נושא שהפך למרכזי בעבודתו – התפתחות הבינה המלאכותית והאתגרים המשפטיים שהתפתחות זו יוצרת. לדברי עו"ד סולומון, ההתפתחות הטכנולוגית בבינה המלאכותית היוצרת הביאה עמה מגוון הזדמנויות, כאשר לפתע גם יזמים ללא רקע טכנולוגי עשיר יכולים לפתח מוצרים טכנולוגיים פורצי דרך, מאחר ובינה מלאכותית פותחת אפשרויות חדשות גם למי שאין לו רזומה טכנולוגי מרשים, "היום, יזמים ללא רקע טכנולוגי, באמצעות שימוש לא מאד מורכב בבינה מלאכותית, יכולים להביא לשולחן הוכחת היתכנות (POC) או מוצר מינימלי (MVP) שישמשו אותם להדגים את נחיצות המוצר שלהם למשקיעים. נכון, כדי לגרום לו לעבוד בצורה טובה ולבנות אותו נכון, כנראה שהם צריכים מתכנתים ברמה גבוהה, אבל בתור התחלה אפשר להראות היתכנות ליישום הרעיון באמצעות בינה מלאכותית. פגשתי יזמים ללא רקע טכנולוגי שגייסו הון ממשקיעים ללא צוות טכנולוגי בכלל, והשתמשו בהשקעה כדי לגייס צוות טכנולוגי יצירתי. נכון, זה לא מאד נפוץ, אבל עד לאחרונה זה כלל לא היה קיים".
אולם, יחד עם ההזדמנויות מגיעים גם סיכונים משפטיים כבדי משקל העשויים לגרור עמם השלכות משמעותיות. עו"ד סולומון מונה שלוש בעיות אפשריות מרכזיות: הראשונה היא חשיפת הקניין רוחני ואובדן זכויות בו, השניה היא הפרת זכויות מתחום הגנת הפרטיות, והשלישית היא הרגולציה החדשה שמשתנה ללא הרף. מבחינת החשיפה לקניין הרוחני, עו"ד סולומון מזהיר מסיכונים של חשיפת הקניין הרוחני של החברה עקב פיתוח לא זהיר עם כלי בינה מלאכותית, "בינה מלאכותית מאמנת את עצמה מהמידע של הלקוחות בנוסף למידע הקיים. כשאני מזין מידע, וזה יכול להיות מודל עסקי מפורט, רעיון טכנולוגי, מידע עסקי סודי או כל דבר אחר, לתוך הבינה המלאכותית אז למעשה הוא יכול להיחשף לכולם כי הבינה המלאכותית לעיתים שומרת את המידע ומתאמנת עליו (יש מצבים שמנוי בתשלום יבטל זאת אבל אין דרך לוודא את זה וקרו מקרים שבהן חברות עשו שימוש במידע על אף היעדר הסכמה), מה שאומר שהקניין הרוחני של היזם בסכנה". בנוגע להפרת זכויות מתחום הגנת הפרטיות מסביר עו"ד סולומון כי, "אם אני מזין מידע אישי של משתמשים שלי או של אנשים שעשו שימוש באפליקציה, או שהבינה המלאכותית שמשולבת במוצר שלי עושה עיבוד של מידע אישי של לקוחות, המוצר שלי יכול לייצר בעיות של הפרת דיני הגנת הפרטיות". אתגר נוסף, כאמור, מגיע מתחום הרגולציה, "יש חקיקה חדשה של AI שקובעת עקרונות ספציפיים וקשיחים בשימוש בבינה מלאכותית", הוא אומר. "כמו שהיה ב-2018-19 עם GDPR (תקינת הפרטיות האירופית), והיום, לאחר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, החוק הישראלי קרוב מאוד כדי לעמוד בדרישות הפרטיות של השוק האירופי. סביר להניח שגם בתחום הבינה המלאכותית זה יקרה, בטח ובטח מאחר ובאירופה כבר קיימת חקיקה כזאת, והדבר דורש עמידה מוקפדת בהנחיות הרגולטור. כידוע, אי ידיעת הרגולציה, שלא מפסיקה להתחדש, אינה פוטרת מעמידה בה".
גם משקיעי הון סיכון התחילו לשים לב לנושא של עמידה בהתחייבויות הרגולטוריות השונות של עולם הבינה המלאכותית, כאשר ההשלכות לגבי ההחלטה באם אותן קרנות ישקיעו במיזם או שלא עשויות להיות תלויות במידה מסויימת במחויבות של חברות הייטק לעמידה ברגולציה הנדרשת מהן (או שיידרשו שיפויים ספציפיים במידה וקיימת חשיפה). עו"ד סולומון מציין שארגון NVCA האמריקאי, אשר מייצר את מסמכי המודל להשקעות רבות בארה"ב, הוסיף לאחרונה התייחסות מיוחדת לבינה מלאכותית. "אחת התופעות המשמעותיות בשנים האחרונות היא שהוסיפו התייחסות לבינה מלאכותית וחברות הסטארט-אפ נדרשות לתת מצגים והבהרות לגבי התנהלות החברה בכל הקשור לבינה המלאכותית. אם נעשה שימוש לא אחראי בבינה מלאכותית זה יכול לייצר חשיפות משמעותיות והמשקיעים מבינים את זה. בנוסך כמו שכבר הבנו, שימוש לא אחראי בבינה מלאכותית מסכן את הנכס העיקרי של החברה שהוא הקניין הרוחני. מחרתיים יכול לבוא מישהו ובאמצעות הודעה אחת טובה לצ'אט, לקבל מהבינה המלאכותית את מה שהחברה פיתחה ואף את כל הסודות של המוצר שלה, אם היזמים היו לא מספיק אחראיים".
איך עושים את זה נכון?
עו"ד סולומון ממליץ על מספר צעדים למי שרוצה להשתמש בבינה מלאכותית בצורה אחראית, "השימוש בבינה מלאכותית חייב להיות זהיר, צריך לוודא שהבינה המלאכותית לא לומדת ומתאמנת עליך, ובנוסף, צריך קומפליינס וציות בשלב מוקדם בהיבטים האלו. זה לא מורכב מדי ולא מצריך הרבה עבודה, אבל כן יתר תשומת לב והתנהלות נכונה ורגישה". סולומון מציין שכיום יש אפשרות לבקש מספקי בינה מלאכותית שהמודל לא ילמד מהמידע שמזינים אליו, אבל זה דורש תשלום נוסף. הוא מדגיש שהנושא רלוונטי לא רק ליזמים. "כבר היום יש עורכי דין רבים שמשתמשים בבינה מלאכותית ומייצרים הפרות כלפי הלקוחות שלהם", הוא אומר, "נכון, הבינה המלאכותית מסייעת ליעילות וחוסכת זמן, אבל צריך להיזהר עם המידע שמזינים לתוך הבינה המלאכותית. אי אפשר לחשוף מידע פרטי של הלקוחות שלך".
לגבי הנושא של הרגולציה המשתנה, כאן צריך לשמור על ערנות קבועה. האתגר של השינויים הטכנולוגיים התכופים - המולידים שינויים רגולטוריים שחשוב להכיר כדי לעמוד בדרישות השווקים השונים - הופך את העיסוק המשפטי בנושא הטכנולוגי למיוחד, "מדובר בתחום מאוד דינמי. כעורך דין שמלווה את מה שקורה בשטח אני מוצא עניין רב כי זה עיסוק בתחום חדשני וצריך לבצע התאמות כל הזמן למה שמקובל - ומה שמקובל כל הזמן משתנה".
המסר המרכזי שלו ליזמים הוא פשוט: "אם אתה יזם או חברת סטארט-אפ, תהיה מכוון לעסקה, להשקעה הבאה, או ליום המכירה. תבין שכאשר אתה מוכר את החברה או מגייס לה השקעה, אתה צריך לוודא שהקניין הרוחני, שהוא כמובן הנכס העיקרי של החברה, לא בסכנה. שאתה עומד בכל התנאים של המשקיעים מבחינת שמירה על מינימום חשיפה משפטית איפה שאפשר, יחד עם חוזק של הקניין הרוחני. לשמחתי, בתחום הזה, שהתנהלות השוק והרגולציה בו כאמור משתנות ללא הרף, הניסיון שלי כאיש הייטק מאוד עוזר לי לחשוב בגמישות ולעשות התאמות, כמו גם להבין את האופן שבו השוק פועל, מה החברות יכולות וצריכות, וזה מאפשר לי לראות את התמונה הכוללת. הסקרנות הטכנולוגית והעיסוק בתחום בפן המשפטי מסייעים לי להכיר כל התפתחות טכנולוגית ואני מייד מקיש מה הן ההשפעות המשפטיות שיש על התחום. זהו תחום משפטי חשוב שחייבים להיות כל הזמן עם אצבע על הדופק בגלל השינויים התכופים שבו, וזה גם מה שהופך אותו לכה מרתק".
ראיון עם עו"ד גיל סולומון
d&b – לדעת להחליט
