פרשנות
הדיל בין הליכוד לחרדים: תנו לנו הפיכה משטרית, קחו חוקי תשתית למדינת הלכה
המפלגות החרדיות שברו את חרם ההצבעות על חוקי הקואליציה לצורך דילים: הקניית סמכות בוררות בנושאים אזרחיים תמורת הצבעה בעד חוק התקשורת שמקדם שלמה קרעי; והחזרת סמכות הדיון במזונות ילדים תמורת הצבעה בעד חוק פיצול תפקיד היועמ"ש
הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים תמורת קידום חוקי ההפיכה המשטרית, ככה עובדים בשבועיים האחרונים הדילים עם החרדים. המפלגות החרדיות עשו שורת צעדים לקראת הרחבה משמעותיות של סמכויות בתי הדין הרבניים, ולצורך כך הן שברו את חרם ההצבעות עם הקואליציה וחברו לדילים איתה. במסגרת הדילים המוזרים האלה הן הסכימו בכל פעם להצביע בעד חוק הפיכה משטרית שהקואליציה מבקשת לקדם, והן ממילא תומכות בו, תמורת קידום אחד החוקים להרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. מדובר בינתיים בשני דילים:
חוק שמקנה סמכות בוררות בנושאים אזרחיים תמורת הצבעה בעד חוק התקשורת שמקדם שלמה קרעי; וחוק שמחזיר את סמכות הדיון במזונות ילדים תמורת הצבעה בעד חוק פיצול תפקיד היועמ"ש.
נראה שהמפלגות החרדיות מבינות שהן יתקשו להעביר חוקים בתחום ההשתמטות והתקציבים, אך הן מעריכות שיוכלו לקדם חוקים בנושאים משפטיים סבוכים שהציבור אינו שולט בהם, וגם — סביר שהממשלה הבאה תעסוק בנזקים שהותירה ממשלת החורבן, ולא תתפנה לתקן חוקים הקשורים ברבנות.
ח"כ קארין אלהררי מיש עתיד סבורה שההסבר הוא שעוד סמכויות זה עוד ג'ובים: "בסוף זה מפעל ג'ובים".
הם טוענים שלא תהיה כפייה
חוק הענקת סמכות בוררות בעניינים אזרחיים עבר בקריאה ראשונה במליאה בתמורה להעברת חוק התקשורת של קרעי. עד 2006 קיימו בתי הדין הרבניים של המדינה הליכי בוררות כאילו הם בד"צים פרטיים, ללא כל הסמכה חוקית. ב־2006 קבע בג"ץ שבית משפט של המדינה אינו יכול לפעול ללא הסמכה חוקית, ואין לאפשר את המשך טשטוש הגבולות בין בית משפט רשמי לבורר פרטי.
התיאבון של בתי הדין הרבניים אינו יודע שובע. הפיצו תזכיר חוק להרחבת סמכות בירור היהדות לכל אזרחי ישראל, לא רק למי שמתחתן או מתגרש
בכנסת הנוכחית מקדמים יו"ר הכספים לשעבר של הכנסת משה גפני, הציונות הדתית וש"ס הצעת חוק שתסמיך את בתי הדין לעסוק בבוררות בכל נושא אזרחי, הצעה שנחשבת לאחד מחוקי ההפיכה המשטרית. הטענה היא שלא יהיה מרכיב של כפייה וכי בתי הדין יוודאו את הסכמת שני הצדדים. בפועל כיוון שההלכה אוסרת להתדיין בדין חילוני, קשה לראות את הדיינים מתעקשים לשלוח מתדיינים לבורר אזרחי או לבית משפט.
כמו כן גם אם בתי הדין לא יוכלו להשתמש בסמכויות שלהם כבתי משפט, כשהם יושבים כבוררים החשש הוא שאנשים יתייחסו אליהם כאל בית משפט ולא כאל בוררים. בנוסף מדובר בהרחבת סמכויות של בית משפט שאישה אינה יכולה לכהן בו, ומעל הכל מרחף החשש שנוצרת תשתית להקמת מערכת משפט למדינת הלכה.
הצעת החוק אושרה לקריאה ראשונה בוועדת החוקה בתחילת יולי, אבל בשל פגרת הקיץ בכנסת ופרישת המפלגות החרדיות מהממשלה אושרה רק השבוע ותחזור לכנסת לקריאה שנייה ושלישית בוועדה.
הרחבת הרשימות השחורות
בפברואר קיבל בג"ץ את פרשנותו של שופט העליון לשעבר מני מזוז וקבע שלבתי הדין הרבניים אין סמכות לדון במזונות ילדים. המשמעות מרחיקת הלכת של הפסיקה הזו היא שלא ניתן לערוך בבתי הדין הרבניים תיק גירושים שלם של זוג עם ילדים, מה שיעודד עוד יותר זוגות להתדיין בפני בית משפט למשפחה. כבר באותו חודש הוגשה הצעה עוקפת בג"ץ שמטרתה להחזיר את הסמכות.
בוועדת חוקה הוחלט להעביר את החוק כהוראת שעה (חוק זמני), כנראה בתקווה שהדבר יקטין את הסיכויים שהוא ייפסל בבג"ץ. לצורך זה ננקט הליך של פיצול חוק לחוק זמני ולחוק קבוע. בשבוע שעבר אושר הפיצול במליאת הכנסת תמורת תמיכת המפלגות החרדיות בחוקי פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לוועדת החוקה אצה הדרך, וביום ראשון כבר אושר החוק לקריאה שנייה ושלישית, כך שדרוש רק עוד דיל אחד לאישור סופי. סביר שבקרוב נדע מה התמורה. יו"ר הוועדה, ח"כ שמחה רוטמן, אמר בוועדה ש"החוק הוא לא פתרון כולל. הוא פלסטר, ואולי חוסם עורקים, שנועד לעצור את הדימום שנוצר בעקבות הפסיקה ולמנוע כאוס משפטי". בפועל כמובן לא הורגש כל כאוס משפטי מאז הפסיקה.
נראה שהתיאבון של בתי הדין הרבניים אינו יודע שובע. בספטמבר הם הפיצו תזכיר חוק שמבקש להרחיב את סמכות בירור היהדות שלהם. היום יכולים בתי הדין לערוך בירור יהדות רק מכוח הסמכות שיש להם בנושאי נישואים וגירושים, כלומר רק למי שמבקש להתחתן או להתגרש. התזכיר מציע להרחיב את סמכות בירור היהדות של בתי הדין הרבניים לכל אזרחי ישראל.
מדובר בשינוי דרמטי בסטטוס קוו בשאלת הזהות המרכזית של ישראל, מיהו יהודי. משמעות ההצעה היא הרחבה גדולה של הרשימות השחורות של פסולי החיתון.
