סגור

ועדת השרים צפויה לאשר: חוק עוקף בג"ץ בנושא מזונות הילדים

בשבוע שעבר הגביל בית המשפט את סמכות בתי הדין הרבניים לדיון במזונות ילדים. ביום ראשון תדון ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק של המשרד לשירותי דת שתחזיר לבתי הדין את הסמכויות. ברקע: העובדה שבתי המשפט למשפחה מחייבים גם נשים במזונות, ואילו בתי הדין דבקים בחיוב גברים בלבד

ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון הקרוב בהצעת חוק עוקפת בג"ץ של המשרד לשירותי דת שתשיב לבתי הדין הרבניים את סמכות הדיון בנושא מזונות לילדים. מדובר בניסיון לעקוף את בג"ץ במהירות מסחררת שכן פסק הדין בעניין ניתן רק בשבוע שעבר.
בג"ץ קיבל בפסק דין את פרשנותו המצמצמת של השופט מני מזוז מ-2019 לפיה בתי הדין הרבניים רשאים לדון רק בהחזר הוצאות ילדים בפועל או הוצאות שידועות בזמן הקרוב, ואינם יכולים לדון במזונות ילדים בכלל. אתמול (ד') כבר נערך כנס רבנים למאבק בהחלטה - בישיבת "יחווה דעת" של הרב הראשי ספרדי דוד יוסף.
כאמור כבר ביום ראשון צפויה ועדת השרים לחקיקה לאשר הצעת חוק עוקפת בג"ץ שתקבע כי סמכות בית הדין לדון "בכלל ענייני צרכיהם הכלכליים של הילדים בעבר ובעתיד עד הגיעם לגיל בו אין ההורים מחויבים במזונותיהם, לרבות הוצאות למדורם (מגורים), חינוכם, רפואתם וכל הוצאה נוספת הנדרשת ולא רק להשבת הוצאות מזונות הילדים בין ההורים". המשמעות היא שאם נפתח תיק גירושין בבית הדין הרבני לא ניתן יהיה להגיש תביעה נפרדת בעניין המזונות לבית משפט למשפחה.
בעבר מירוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבתי המשפט למשפחה היה כזה שבו גברים העדיפו את בתי הדין השמרניים ונשים את בתי המשפט. זאת בין היתר משום שבתי הדין נטו להיכנע לסחטנות של סרבני גט. בנושא מזונות הילדים המצב הפוך. בתי הדין הרבניים דבקים בגישה שמחייבת רק גברים במזונות בעוד בתי המשפט למשפחה מתייחסים להכנסות שני הצדדים ומחייבים נשים לשלם מזונות לגברים שמשתכרים פחות.
במקביל צפויה ועדת החוקה של הכנסת לקיים ביום רביעי דיון נוסף בהצעת החוק להחזרת סמכות הבוררות לבתי הדין הרבניים. מדובר בהצעה שעוררה ביקורת רחבה על יצירת מערכת משפט דתית מקבילה לאזרחית ונתפסה כאחד מחוקי ההפיכה המשטרית. הטענה להצדקת החוק היא שמדובר רק בהסכמת שני הצדדים אבל החשש הוא מלחצים כבדים שיפעלו על הצדדים החלשים.
בנייר עמדה של מרכז רקמן לקידום מעמד האישה ושורת ארגונים דתיים מתונים נוספים מובעת התנגדות נחרצת לכך: "בתי הדין הרבניים עושים כבר היום שימוש שלא כדין בסמכויות השיפוט שניתנו להם, בעניינים הכרוכים לנישואין וגירושין, ופוסקים לפי דין תורה במקומות שהדין מחייבם לשפוט לפי הדין האזרחי כדוגמת ענייני רכוש, כך שאין כל הצדקה להרחיב את סמכויותיהם ולהעניק להם סמכות לדון בנושאים נוספים".