פרשנות
אחרי איראן: סיכול ממוקד לתקשורת החופשית
ועדת השרים לחקיקה אישרה את הצעת החוק לסגירת חדשות התאגיד ורשת ב’, אף שהייעוץ המשפטי קבע: “זהו שיבוש מפת התקשורת"; אושרה גם הצעה להעברת תקציבי פרסום לערוצים קטנים, בהם ערוץ 14; ועוד פגיעה בשירות הציבורי: אישור מינויים פוליטיים בחברות הממשלתיות
הפיכה על טורבו אחרי המלחמה עם איראן: ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום הצעת חוק שמרחיבה את מהלכי ההפיכה ומחילה אותם גם על אמצעי התקשורת. זאת כחלק ממהלכי ההפיכה המשטרית שמובילה הממשלה בשנתיים וחצי האחרונות, להחלשת מערכת בתי המשפט, שומרי הסף, מערכת אכיפת החוק והתקשורת החופשית.
מדובר בהצעת חוק פרטית לסגירת שידורי האקטואליה כאן 11 ורשת ב' שהוגשה על ידי ח"כ גלית דיסטאל אטבריאן (ליכוד) בהסכמת שר התקשורת שלמה קרעי. הצעת החוק קובעת גם שתקציב התאגיד יופחת מ־800 מיליון שקל כיום ל־500 מיליון שקל בשנה. הצעת החוק צפויה לעלות מחרתיים להצבעה בקריאה הטרומית במליאה אבל לא מן הנמנע שההצבעה תידחה. הסיבה: הח"כים ביהדות התורה וש"ס מאיימים להמשיך בחרם הצבעות ולא לתמוך בהצעות חוק פרטיות של הקואליציה במחאה על אי קידומו של חוק ההשתמטות.
בהצעת החוק מוצע לסגור את חטיבת החדשות של התאגיד, הכוללת את השידורים בערוץ כאן 11 ובתחנת הרדיו רשת ב', שהיא אחת מתחנות הרדיו המושמעות בישראל. "הצעת החוק באה לקבוע שתאגיד השידור יעסוק אך ורק בהפקות מקור, יצירה ישראלית וענייני מורשת, תרבות וחדשות ואקטואליה מצומצמות ברדיו בלבד בשפות שאינן עברית”, נכתב בנוסח ההצעה.
לעומת זאת, המשנה ליועמ”שית אביטל סומפולינסקי כתבה בחוות דעת ששוגרה בסוף מאי לוועדת השרים לחקיקה כי הצעת החוק “גוררת פגיעה חמורה בגרעין זכויות היסוד לחופש הביטוי, חופש העיתונות וזכות הציבור לדעת, בדגש על חופש הביטוי הפוליטי. ההצעה צפויה לשבש באופן יסודי את מפת התקשורת בישראל”.
קרעי לוחץ כבר תקופה ארוכה על רה"מ בנימין נתניהו להעביר את הצעת חוק השידורים שהכין (הכוללת את סגירת הרשות השנייה ומועצת הכבלים והלווין, והקמת גוף אחד שיפקח על השידורים) וטרם הגיש לכנסת ואת הצעות החוק הפרטיות בנושא התקשורת לוועדת התקשורת ולא לוועדת הכלכלה. הדבר מוסבר בהתנגדותו של יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) לקדם את הצעות החוק הללו. יועמ"שית הכנסת שגית אפיק מתנגדת להקמת ועדת תקשורת ולהעברת הצעות החוק אליה.
מכאן, תאגיד השידור הישראלי, נמסר בתגובה כי "ניסיונות החקיקה נגד התאגיד, תוך כדי מלחמה, נועדו להלך אימים על חטיבת החדשות של כאן ואנשיה ולהטיב עם מקורבים לשלטון, שמנסים לקבל לידיהם תדרי רדיו ששייכים לציבור ונתחי פרסום, שיטיבו עם בעלי הון על חשבון הציבור".
נוסף על כך, למרות התנגדות היועצת המשפטית לממשלה, ולאחר כמה חודשי עיכוב, ועדת השרים לענייני חקיקה גם אישרה את הצעת החוק של ח”כ אביחי בוארון (ליכוד), בהסכמת קרעי, שנועדה לצמצם את הריכוזיות בענף המדיה ובשוק הפרסום ולפתוח אותו לתחרות. הצעת החוק באה להגביל את משרדי הפרסום הגדולים מכלל רכש המדיה בערוצים השונים. כשהם יגיעו ליעד הזה (בטלוויזיה: 20% בפריים טיים ו־%15 מחוצה לו; וברדיו: 25% בפריים טיים ו־20% מחוצה לו) הם יחויבו להעביר את תקציבי הפרסום של לקוחותיהם לערוצים אחרים וקטנים. המשמעות: הסטת תקציבי הפירסום לערוצים קטנים כמו ערוץ 14 המלטף את נתניהו. בנוסף, ועדת השרים לחקיקה אישרה גם את הצעת החוק שהגיש ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד), בהסכמת השר דודי אמסלם, שתאפשר לשרים למנות פעילים פוליטיים כיושבי ראש דירקטוריונים וחברים בדירקטוריונים בחברות הממשלתיות. גלי בהרב־מיארה הודיעה בסוף מאי לוועדת השרים לחקיקה על התנגדותה להצעת החוק מאחר שנועדה "לאפשר מינויים פוליטיים לחברות הממשלתיות והעדפת הקשרים על פני הכישורים”. המשנה ליועמ”שית, ד”ר גיל לימון, קבע בחוות דעת ששלח לוועדת השרים לחקיקה כי “הצעת החוק מצטרפת לשורת צעדים שמקודמים בימים אלה שמשמעותם היא פוליטיזציה של השירות הציבורי ופגיעה במקצועיות השירות לציבור". בקואליציה לוחצים לחוקק את הצעות החוק הללו עד ל־23 ביולי, בטרם יציאתה של הכנסת לפגרת הקיץ וזאת מחשש להתפזרותה בעוד חודש או לכל המאוחר עם תחילת כנס החורף.
בתוך כך, הדיונים בחוק ההשתמטות בוועדת חוץ וביטחון תקועים. יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין (ליכוד) לא קבע לפי שעה דיונים בחוק לשבוע הנוכחי. זאת, למרות שנתניהו מאיץ בו להציג נוסח חוק כדי להוכיח לחרדים שהוא פועל למענם. אדלשטיין לא שש לקדם את הפשרה שהושגה עם החרדים שעות אחדות לפני התקיפה של ישראל באיראן. ההערכה היא שהחוק לא יקודם בכנס הקיץ. מסתמן גם דיל בין החרדים והמפלגות הערביות שלפיו החרדים יימנעו בהצבעה מחר על הדחת איימן עודה (חד"ש) בוועדת הכנסת ומאוחר יותר במליאה, ובתמורה הח"כים הערבים לא ישתתפו בהצבעות על חוק ההשתמטות.
נתניהו צפוי לנסוע בקרוב לארה"ב לפגישה עם הנשיא טראמפ. האמריקאים לוחצים לעסקת חטופים בעזה יחד עם מהלך בינלאומי כולל עם סעודיה, סוריה ומדינות נוספות. נתניהו טרם החליט אם ללכת על המהלך הזה שעשוי להוביל להקמת מדינה פלסטינית. בינתיים יו"ר הציונות הדתית בצלאל סמוטריץ ויו"ר עוצמה יהודית בן גביר כבר הודיעו על התנגדותם למהלך. במערכת הפוליטית מעריכים כי נתניהו בוחן את הקדמת הבחירות לנובמבר־דצמבר 2025.
