3 ימים לאישור התקציב בממשלה: הפער בין האוצר למשרד הביטחון - כ-40 מיליארד שקל
בעוד במסדרונות האוצר חוששים שתוספת הענק שדורש ראש הממשלה נתניהו לתקציב הביטחון תעמיק את הגירעון ומזהירים מפני "עשור אבוד", שר האוצר מנצל את חוסר השקיפות בדיונים כדי להציג את עצמו כמי שמגן על המשק מפני גזרות כלכליות
למרות שנותרו רק שלושה ימים עד לאישור התקציב בממשלה, המאבק בין משרדי האוצר והביטחון על היקף התקציב עדיין בעיצומו. כרגיל, המאבק התקציבי רווי בחוסר שקיפות לציבור, קשה מאוד לאדם הממוצע לגבש עמדה קונקרטית סביב המאבקים הללו.
מצד אחד, קל לומר שצה"ל יכול וצריך להתייעל ו"ממש לא בסדר שהוא משלם מחירי שכירות גבוהים פי שניים מגופים ממשלתיים אחרים", קל גם להגיד כי "מערכת הביטחון צריכה להפנים שיש מגבלת תקציב", ועוד יותר קל להגיד ש"זה ממש לא בסדר לפעול שלא כחוק ולשלם לספקים בימי מילואים". מהצד השני, גם קל להגיד שיש לדאוג לבניין הכוח של צה"ל, שבאיראן נכנסו למרוץ מהיר של בניית כוח ושאחד הלקחים ממחדלי 7 באוקטובר הוא שיש צורך ביותר חיילי מילואים על הגבולות.
מעבר לסיסמאות, קשה לדעת על מה הצדדים מתווכחים, אבל רשמית המשרדים עדיין טוענים שיש ביניהם פערים של כ־40 מיליארד שקל. האוצר מדבר על 110 מיליארד שקל לתקציב הביטחון של 2026. כלומר, 93 מיליארד שקל באופן בסיסי ועוד תוספות למילואים ובגין התביעות על מבצע "מרכבות גדעון ב", ותביעות נוספות לבניין הכוח בהיקף של כ־25 מיליארד שקל. בצה"ל ציפו להגיע לתקציב של כ־144 מיליארד שקל לשנה הבאה.
איך מחשבים ימי מילואים?
הפער הגדול בין הצדדים הוא על חישוב ימי המילואים - כמה אנשי מילואים יש, כמה צריך ובכמה צה"ל יכול להתייעל. מדובר בוויכוח על עשרות מיליארדי שקלים שמתנהל כעת בין האוצר, הביטחון והמועצה לביטחון לאומי.
ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' נפגשו בארבע עיניים ביום ראשון, והמסרים שיצאו מהפגישה לגבי תקציב 2026 היו כלליים ואמורפיים. אחד מהם היה: "ראש הממשלה הנחה את מערכת הביטחון להגיע לסיכומים עם האוצר ולמהר לסגור את הפערים בין העמדות". לשם כך לא צריך הנחיה מיוחדת של ראש הממשלה, יש חוק שמחייב להעביר תקציב ויש ישיבת ממשלה שנקבעה ליום חמישי. ברור לכולם שבלי סיכום על תקציב הביטחון - אין תקציב.
באוצר מסבירים כי ההנחיה הזו הביאה את הצדדים לחתור להסכמות. השאלה המעניינת שעליה צריך להסתכל היא: במקרה בו תקציב הביטחון יהיה גבוה יותר ממה שהאוצר תיכנן מה תהיה הבחירה של סמוטריץ' והממשלה? האם הם יגדילו את הגירעון? יטילו מס? יוותרו על הפחתת מס?
כבר דואגים לתקציב 2027
למעשה, במשרד האוצר מוטרדים עכשיו לא פחות מהתוואי התקציבי של 2027 ואילך. נתניהו אמר בדיון כי אחרי ששמע את עמדת גורמי הביטחון הוא סבור שיש לאפשר גידול של 350 מיליארד שקל בתקציב הביטחון בעשור הקרוב, כ־35 מיליארד שקל בשנה. סכום זה נועד כנראה להחליף את ועדת נגל לבחינת תקציב הביטחון שדיברה על כ־130 מיליארד שקל בעשור. כלומר, נתניהו מדבר על תוספת של כ־220 מיליארד שקל בעשור. תוספת של כ־22 מיליארד שקל לשנה בעשור הקודם היא אירוע מאקרו־כלכלי וחברתי מהמעלה הראשונה. היא תכריח להגדיל את הגירעון או להטיל מסים או לקצץ בשירותים החברתיים בצורה חדה.
בפגישה עם נתניהו, סמוטריץ' דיבר גם על זה, גם על התוואי העתידי של התקציב. המסר שיצא מהפגישה הוא כי "ראש הממשלה אמר שהתוספות יהיו לפי יכולת הקיבולת של הכלכלה באופן של יכביד על המשק ולא יגרור מסים או קיצוצים". מדובר במשפט חסר פשר, שכן כל תוספת תקציבית מכבידה וגוררת מיסוי (או גירעון שהוא מיסוי בעתיד) או קיצוץ.
באוצר אומרים כי ראש הממשלה הבהיר שחלק מהתוספת יגיע מהתייעלות בצה"ל, אך במסדרונות האוצר עדיין אומרים כי הצעת נתניהו משמעה "עשור אבוד".
או במילים אחרות: המאבק על תקציב 2026 עדיין לא נסגר, אך המאבק על תקציב 2027 כבר בעיצומו.
