במקום לחסל את ה-IRA – לתקן אותו: כך נשמור על חופש הבחירה בחיסכון הפנסיוני
החיסכון הפנסיוני הוא מצד אחד חיסכון שכפוי על ידי המדינה, ומצד שני עבור רוב האוכלוסייה הנכס הפיננסי או הנכס בכלל הגדול ביותר שעומד לרשותם. עם הזמן המודעות לחיסכון הפנסיוני גוברת, והאזרחים מצפים לשלוט טוב יותר על עתידם הכלכלי, ודווקא אז בוחרת רשות שוק ההון לנקוט גישה הפוכה – פטרנליסטית, מחמירה ומצמצמת. טיוטת תיקון התקנות לקופות גמל בניהול אישי (IRA), שהרשות מקדמת עקב פרשת "סלייס", אינה אלא ניסיון לחנוק מוצר חיסכון חשוב, בשם הגנה מופרזת לכאורה על החוסך – ובפועל, תוך הגברת הריכוזיות וצמצום התחרות בשוק הפנסיה בפרט ובשוק הפיננסי בכלל.
ה-IRA, או בשמו העברי – קופת גמל בניהול אישי, הוא אחד המוצרים הפיננסיים החדשניים והמתקדמים ביותר שהונהגו בישראל בעשור האחרון. הוא מאפשר לחוסך לנהל בעצמו – או באמצעות מנהל תיקים מוסמך – את החיסכון הפנסיוני שלו, תוך גמישות, שקיפות ובחירה אמיתית של נכסי השקעה. מוצר זה, המוכר ומקובל בעולם, ובעיקר בארה"ב, הוא מענה חשוב למי שמאס ב"תפריט הסגור" שמציעות קרנות הפנסיה והגמל המסורתיות – תפריט שמוגש לרוב דרך סוכני ביטוח בעלי אינטרסים מחד גיסא, ונעדרי הכשרה פיננסית ממוקדת מאידך גיסא.
בעקבות מחדל פיקוחי חמור בפרשת "סלייס" – שבה ככל הנראה התרחשו מעילות והפרות חוק – מבקשת הרשות "להעניש" את צרכני המוצר עצמם. במקום להפיק לקחים, לחזק את מערך הפיקוח ולבצע התאמות נדרשות – מבקשת המדינה פשוט לחסל את המוצר באופן מגושם ופבלובי. התוצאה תהיה הדרת ציבור החוסכים מהיכולת לנהל עצמאית את הכסף שממנו תתקבל קצבתו לעת זקנה, ולהפקיע ממנו את חופש הבחירה בניהול נכסיו הגדולים ביותר.
לא כשל מבני – אלא כשל פיקוחי
הביקורת המרכזית נגד תיקון התקנות אינה עיוורת לאירועים האחרונים. פרשת סלייס חשפה בעיות חמורות, אך אלו לא נבעו ממבנה ה-IRA עצמו – אלא מהיעדר פיקוח אפקטיבי, והעובדה שסוכנים ומנהלים חרגו מהוראות החוק באופן פלילי לכאורה. כשקרן השתלמות כושלת, לא עולה על דעת איש לבטל את כל קרנות ההשתלמות. כך גם כאן – כשל נקודתי אינו מצדיק השמדה כוללת של כלי השקעה יעיל וזול.
יתר על כן, הניסיון לקבוע רף כניסה של כשלושה מיליון שקלים (!) למי שיבקש לנהל IRA מהווה בפועל סגירה מוחלטת של המוצר בפני אחוז מכריע מהציבור – גם אלה שהם בעלי ידע, ניסיון או ייעוץ מקצועי. מדובר במדיניות בלתי מידתית בעליל, שאינה עומדת באמות המידה החוקתיות של פגיעה בזכות הקניין ובחופש הפעולה של האזרח.
במקום סגירה – תיקון מדוד ומאוזן
כפי שפורט בהצעת עמותת "צדק פיננסי" לתזכיר התקנות שהוגשו, קיימים פתרונות פשוטים, מאוזנים וישימים שיאפשרו להמשיך להציע IRA לציבור הרחב, תוך שמירה על הגנות נדרשות:
1. פיזור סיכונים מותאם - ניתן להגביל את המשקיעים שלא עומדים ברף אותו קבעה הרשות (בעלי פעמיים קצבה מזכה- כ-3 מיליון ש"ח) המבקשים לנהל את החיסכון הפנסיוני שלהם באמצעות IRA, כך שיוכלו לבצע השקעה פסיבית במדדים גלובליים מובילים בלבד, תוך פיזור מינימלי על פני שלושה מדדים לפחות- בדומה להרכב מסלול המדדים הקיים, בו ממילא הם יכולים לבחור. כך יובטח פיזור נאות בנכסים מובילים.
2. מינוי מנהל השקעות מקצועי - לחלופין, ככל ומשקיעים מהציבור הרחב שלא עומדים ברף הכמותי שקבעה הרשות, מעונינים להשקיע בעצמם את כספי החיסכון הפנסיוני בכל אחד מסוגי המוצרים הפיננסים המותרים לפי התקנות, שאינם רק אותם מדדים מובילים אלא כוללים מניות, אג"ח ומכשירים מורכבים, עליהם למנות מנהל תיקים בעל רישיון, והוא ינהל עבורם תיק פנסיוני מותאם אישית.
3. הקמת לשכת שירות ציבורית - כפי שמדינת ישראל עשתה לשם קידום התחרות במערכת הבנקאית, יש להקים תשתית טכנולוגית לניהול IRA שתאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לשוק ברף כניסה נמוך, ולהציע שירותים תחרותיים, בפיקוח הדוק.
שמירה על תחרות וחדשנות בשוק הפנסיה
אי אפשר להתעלם מההקשר הרחב: שוק החיסכון הפנסיוני בישראל ריכוזי במידה מדאיגה. חמישה גופים מוסדיים מנהלים יחדיו כספים בהיקף של כשני מטריליון שקל – שנה שלמה של תמ"ג, עם השפעה ישירה על שוק ההון, הנדל"ן והאשראי במשק. כל מוצר חדש שמאפשר לפזר כוח זה ולהביא שחקנים חדשים לשוק – מבורך מבחינה מערכתית, לא רק מבחינת החוסך הבודד.
מסקנה: לא לשפוך את התינוק עם המים
אנו ממליצים, שבמקום לסגור את שערי הגישה למוצר חשוב, יש לחזק את שערי הבקרה. רשות שוק ההון צריכה לראות ב-IRA מנוף לקידום תחרות, שקיפות והעצמת החוסך – ולא סיכון שיש להדיר ממנו את הציבור הרחב. הדרך הנכונה קדימה ברורה: תיקון ולא חיסול. פיקוח ולא פטרנליזם. חדשנות ולא נסיגה. כך נבטיח שוק פנסיוני מתקדם, תחרותי, צודק – ובעיקר, כזה שמשרת את אזרחי ישראל.
ד"ר הראל פרימק הוא יו"ר משותף של עמותת צדק פיננסי
