פרשנות
ישראל כ"ץ מעגן רשמית את ההשתמטות
שר הביטחון הגיש מסמך עם עקרונות חוק ההשתמטות שלו, שחושף את המשחקים במספרים ואת היעדר הכוונה לעמוד ביעדי גיוס. מכיוון שהצעת חוק אמיתית עדיין אין, בוועדת החוץ והביטחון מתחו ביקורת חריפה על שהם דנים בהצעה שכלל לא קיימת
אחרי חודשים שבהם ועדת החוץ והביטחון דנה בהצעת חוק ההשתמטות הופץ אתמול בין חברי הכנסת לראשונה מסמך של עקרונות החוק. מהמסמך עולה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שזהו חוק שכולו קומבינה. כך למשל, יש בו סעיף שאפילו לא טרחו לפרטו – מנגנוני האכיפה של החוק. ומעל הכל המסמך כולל שורה של משחקים במספרים שמכלילים יוצאים לשאלה ומשרתים בשירות אזרחי כאילו עשו שירות צבאי.
לצורך המשחק במספרים משרד הביטחון רוצה להמשיך להשתמש בהגדרת החרדי הישנה של מי שלמד שנתיים במוסד חרדי בין הגילאים 14–18. עורך שנתון החבר החרדית, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, הבהיר בוועדה בשבוע שעבר, שההגדרה הזאת היא בעצם רמאות של הציבור משום שהיא כוללת הרבה מאוד אנשים שכבר לא חרדים. הדבקות בהגדרה השקרית מבהירה שלמשרד הביטחון אין עניין לגייס כמה שיותר חרדים, אלא בעיקר לעמוד ביעדים.
אולי העיקרון המדהים ביותר הוא זה שקובע שתינתן עדיפות בספירת היעדים לשירות צבאי על שירות אזרחי כאילו יש איזשהו היגיון ששירות אזרחי בכלל ייספר. הסעיף הבא מפרט שניתן יהיה לעשות שירות אזרחי שיוגדר "ביטחוני" בארגונים כמו המשטרה השב"ס והשב"כ. בכל המוסדות האלה ניתן לעשות גם שירות צבאי. לא ברור מה פשר ההנחה שניתנת לחרדים לעשות את זה שלא במסגרת הצבא.
על פי העקרונות, יעד גיוס החרדים יגיע בשנת 2031 ל־50% מהמחזור החרדי, כלומר כ־8,500 איש. הרבה כבר נכתב על השאלה איך בדיוק גיוס של חצי המחזור בעוד שבע שנים יכול להיחשב כעמידה בעקרון השוויון. אלא שמתברר שזה לא יהיה חצי מהמחזור – גם בעוד שבע שנים יימשך הכלל המאוד בעייתי שאת יעד הגיוס קובעים לפי גודל מחזור בודד של בני 18, אבל הגיוס בפועל מתבצע מתוך תשעה מחזורים שונים של בני 18–26.
עד כמה מדובר בחוק השתמטות אפשר ללמוד מכך שיש עיקרון אחד במכתב שאין בו כל פירוט והוא "מנגנוני אכיפה שיבטיחו את קיום הוראות החוק ביחס למוסדות הלימוד". כשעיקר המחשבה הוקדשה לשאלה איך לתחמן את היעדים, אז כנראה שלא צריך להתעסק בשאלה איך לאכוף אותם. באותו הקשר יש לציין שגם לא מפורט בעקרונות מתי יוחלו הסנקציות על אי עמידה ביעדים. לכאורה, מכיוון שצה"ל צריך חיילים כבר עכשיו, ברור שצריך סנקציות עכשיו. צה"ל גם מבהיר שוב ושוב שהוא צריך סנקציות אישיות נוספות על הקיימות.
הבעיה עם מנגנון שמבוסס על יעדים, הוא שלא ניתן להחיל סנקציות עד שלא עומדים ביעדים. זו אחת המטרות של המנגנון הזה - דחיות והימנעות מסנקציות. בדיון שנערך בשבוע שעבר אצל היועצת המשפטית לממשלה מסר צה"ל, שבחצי הראשון של שנת הגיוס 2024 גויסו רק 1,400 חרדים. זה אומר שעד סוף שנת הגיוס ביוני 2025 אין שום סיכוי לעמוד ביעד השנתי של 4,800. אחת השאלות היא האם לפי משרד הביטחון הסנקציות יופעלו מיד ביולי 2025 או שיקבעו שיש לחכות לשנה הבאה.
ועדת החוץ והביטחון דנה בחוק הזה מיולי 2024. רק אתמול קיבלו חברי הועדה את מסמך העקרונות ועדיין זו לא הצעת חוק. לא פלא שהם ביקרו בחריפות רבה את התהליך שבו הוועדה דנה כמה פעמים בשבוע על חוק שלא קיים.
ח"כ מירב כהן מיש עתיד אמרה: "לקחת כעת חוק מלפני 7.10 זה תהליך מעוות ולא רלבנטי". היא הזהירה מהאפשרות שברגע האחרון תובא הצעת חוק שלא תתייחס בכלל לדיונים. לדברי ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, "הממשלה צריכה להביא לפה את האני מאמין שלה". ח"כ גלעד קריב מהדמוקרטים ביקש לדעת אם המסמך של כ"ץ אומץ על ידי הממשלה.
מזכיר הממשלה יוסי פוקס מלווה באופן חריג את כל הדיונים בחוק ההשתמטות. ספק אם יש לכך תקדים בתולדות הכנסת. הוא ענה, ש"כאשר הממשלה החליטה על החלת דין רציפות על הצעת החוק מהקדנציה הקודמת היא גילתה דעתה שיש צורך ביעדים הרבה יותר משמעותיים וסנקציות אפקטיביות ואלה ינוסחו כאן בוועדה".
