הסדר ההשתמטות של ישראל כ"ץ נחשף: שירות אזרחי ויוצאים בשאלה ייכללו בספירת המתגייסים
שר הביטחון העביר לראשונה מסמך עקרונות רשמי לחוק ההשתמטות לוועדת החוץ והביטחון. בין העקרונות: יעד הגיוס יעלה בהדרגה עד 50% ב-2031, יוטלו סנקציות כלכליות מוסדיות וגם אישיות, גיל הפטור יישאר על 26
שר הביטחון ישראל כ"ץ העביר לראשונה מסמך מסודר עם עקרונות חוק ההשתמטות לוועדת החוץ והביטחון. הדבר התברר לאחר ששורת חברי כנסת מהאופוזיציה מתחו ביקורת על העובדה שהוועדה מקיימת שורת דיונים על הצעת חוק שפרטיה כלל אינם ידועים. בין היתר, עקרונות הצעת החוק קובעים שורת כללים שמשמעותם משחק במספרים: שירות אזרחי בתחומי הביטחון ייחשב כשירות צבאי, ויוצאים בשאלה ייספרו כחרדים.
אלה עשרת העקרונות שנקבעו במסמך:
1. יעדי הגיוס – בשנת הגיוס הראשונה 2024 (בין החודשים יולי 2024 - יוני 2025) – יעמוד יעד הגיוס על 4,800 מתגייסים חרדים, ב-2025 הוא יעלה ל-5,760 מתגייסים עד להגעה ל-50% מהמחזור השנתי של המתגייסים ב-2031. אבל למרות שהיעד נקבע לפי מחזור אחד, ניתן יהיה למלא אותו מתשעה מחזורים של בני 18 עד 26.
2. יהיו סנקציות כלכליות לאי עמידה ביעדים השנתיים. יוטלו סנקציות מוסדיות על כלל הישיבות בגין כל תלמיד שהוא מועמד לשירות צבאי ולא מתגייס. סנקציות אישיות יוטלו על כלל המלש"בים, הלומדים ואלו שאינם לומדים. בין הסנקציות: מניעת קבלת הנחה במעונות יום.
3. במסמך נכתב כי יהיו "מנגנוני אכיפה שיבטיחו את קיום הוראות החוק", מבלי לפרט מה הכוונה.
4. ההגדרה הנוכחית של מיהו חרדי, כפי שהופיעה בנוסחים הקודמים של חוק שירות ביטחון, לא תשתנה. על פי ההגדרה הנוכחית, חרדי הינו מי שבין הגילאים 14-18 למד שנתיים במוסד חרדי. הגדרה זו מאפשרת לגייס גם יוצאים בשאלה כחרדים. בוועדת החוץ והביטחון עלתה דרישה לשנות את הגדרה זו, אך משרד הביטחון התנגד לה.
5. גיל הפטור לא יירד ויעמוד על 26, מה שימשיך את כליאת החרדים בישיבות.
6. במסמך מופיעה קביעה לפיה "יעדי הגיוס השנתיים יקנו העדפה לשירות בצה"ל". מכך משתמע שהכוונה בפועל היא לספור שירות אזרחי כשירות צבאי.
7. ספירת החרדים שיתגייסו תכלול שירות אזרחי שיוגדר "ביטחוני" במשטרה, שב"כ, שב"ס ועוד.
8. במקרה של אי עמידה ביעדים לאורך זמן, הממשלה תעביר חוק חדש.
9. החוק יכלול התייחסות למסלולי שירות ייחודיים לחרדים.
10. ייקבעו הטבות והעדפות למשרתים בצה"ל.
כ"ץ מגדיר את העקרונות כ"עיקרי הדברים הנוגעים לקידום החוק והשלמתו לקראת קריאה שנייה ושלישית לפי העקרונות המושרשים בבסיס הצעת החוק אך כוללים החמרות הכרחיות בסעיפי החוק השונים לאור אירועי ה-7באוקטובר, כפי שעלה בישיבת הממשלה ב-27.5.2024 שאישרה את דין הרציפות (על חוק ההשתמטות מהקדנציה הקודמת - ש"א)". לדבריו, חברי הממשלה הבהירו "כי הצעת החוק עליה מחילים דין רציפות תצטרך לעבור שינויים והתאמות בוועדה".
עוד הוסיף כ"ץ כי "ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין כי המאורעות הקשים משבעה באוקטובר הגבירו בקרב הציבור החרדי את המוטיבציה לתרום ולהשתלב בחברה הישראלית וכי הממשלה עומדת בפני הזדמנות היסטורית שבה ניתן להגיע להסכמות ולהעביר חוק שיביא לגיוס חרדים המעוניינים להשתלב בשורות הצבא תוך שמירה על אורחות חייהם החרדיים, ובד בבד ישרת את הצורך המבצעי הממשי".
לדברי כ"ץ, העקרונות מהווים את "השינויים הנדרשים להצעת החוק שבפניכם כאשר אני מביא בחשבון את המציאות שהשתנתה מאז ה-7 באוקטובר ואת המלחמה שאנו מצויים בה, את עמדת הדרג המקצועי בצה"ל, הכרה בצורך בהגדלת סדרי הכוח הצה"לי ומימוש המשימה ההיסטורית של שילוב בני המגזר החרדי בצה"ל. זאת לאחר התאמת המסגרות והמסלולים ויצירת יעדי גיוס מדורגים שניתן להגיע אליהם בהסכמה עם נציגי המגזר תוך קביעת סנקציות אפקטיביות, כלליות ואישיות, שלא היו בהסדרים הקודמים, אשר יבטיחו עמידה באותם יעדים".
לטענתו, "תהיה הגדלה של מספר המתגייסים מקרב האוכלוסייה החרדית באופן ניכר ומהיר יותר מכל מה שהיה בעבר". עוד הוסיף: "בדיונים שקיימתי בנושא עם הדרגים המקצועיים בצה"ל הובע הצורך לקדם את החקיקה בדרך של הידברות והסכמה עם מנהיגי ציבור מקרב המגזר החרדי".
לדבריו, העקרונות מבטאים "עלייה דרמטית ביעדי הגיוס השנתיים ביחס ליעדים המקוריים, עדיפות מובהקת לשירות בצה"ל על פני שירות אזרחי-לאומי וסנקציות אפקטיביות מוסדיות ואישיות שיבטיחו עמידה ביעדים אלו. היעדים משקפים את היחס הנכון בין הנחוץ לאפשרי. עמידה ביעדים כאמור תהווה שינוי דרמטי, ותביא לכך שבדורות הבאים השירות בצה"ל יהפוך לנורמה רווחת".
חברי ועדה ביקרו בישיבה היום בחריפות את העובדה שהיא מקיימת שורה ארוכה של דיונים על הצעת חוק שלא קיימת. ח"כ מירב כהן מיש עתיד אמרה: "לקחת כעת חוק מלפני ה-7.10 זה תהליך מעוות ולא רלבנטי". היא הזהירה מהאפשרת שברגע האחרון תובא הצעת חוק שלא תתייחס בכלל לדיונים. ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד אמרה: "הממשלה צריכה להביא לפה את האני מאמין שלה".