ועדת החקירה לפרשת הצוללות: "אמצעי לחימה נמכרו באופן שסיכן את ביטחון המדינה"
הוועדה הממלכתית בראשות השופט בדימוס אשר גרוניס מצאה ליקויים מערכתיים בתהליכי רכש אמל"ח ומערכות נשק. לדבריה, הטיפול במכירת נשק לצדדים שלישיים התנהל "באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת", המטה לביטחון לאומי (מל"ל) כשל במילוי תפקידו, ושיחות וסיכומים בין גורמים ישראליים לזרים לא תועדו כנדרש
ועדת החקירה הממלכתית בראשות שופט בית המשפט העליון (בדימוס) אשר גרוניס, שבודקת את פרשת הצוללות וכלי השיט, פרסמה היום (א') את ממצאיה המצביעים על ליקויים מערכתיים בתהליכי הרכש של אמצעי לחימה ומערכות נשק. הוועדה מצאה כי "הטיפול במכירת אמצעי לחימה על ידי בעלות ברית לצדדים שלישיים – נושא אסטרטגי רגיש – התנהל באנדרלמוסיה ובלא יד מכוונת ובאופן שסיכן את ביטחון המדינה". עוד מצאה הוועדה כי שיחות וסיכומים בין גורמים ישראליים לגורמים זרים לא תועדו. הוועדה העירה כי "על נציגי מדינת ישראל, לרבות שרים וראשי ממשלה, האחריות לתיעוד המגעים שהם מקיימים עם גורמים זרים ולהפצתו לגורמים הרלונטיים".
בדוח שפרסמה קבעה הוועדה כי המטה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד ראש הממשלה כשל במילוי תפקידו בפרשות כלי השייט שאותן היא חוקרת. עוד קבעה כי משרד הביטחון הוא שאמור להתוות לצה"ל את מדיניות בניין הכוח אך למרות זאת, אין במשרד הביטחון גוף מקצועי שאמון על הנושא ולמעשה הוא מהווה גוף שמיישם החלטות שקיבל הצבא.
עוד מצאה הוועדה כי למרות אחריותו, הקבינט המדיני ביטחוני אינו מעצב את בניין הכוח הצבאי וחברי הפורום שהופיעו לפני חבריה העידו שהם "חותמת גומי" להחלטות שכבר התקבלו במערכת הביטחון. "החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל לאחר תהליך סדור שבו נטלו חלק גורמי המקצוע והובאו בחשבון כלל השיקולים – המדיניים והמקצועיים. רק כך ניתן להבטיח שההחלטות יתקבלו בהתאם לצרכי הביטחון ולמנוע חדירה של שיקולים זרים. לא כך היה בפרשות כלי השייט", נכתב בדוח.
דוח הליקויים מתפרסם בזמן שמערכת הביטחון מצטיידת בהיקפים נרחבים במסגרת לקחים ממלחמת 7 באוקטובר שנמשכה כשנתיים. לדעת הוועדה מצב זה יוצר דחיפות והזדמנות להפיק לקחים ולתקן את הליקויים שנמצאו בתהליכי הרכש של הצוללות וכלי השיט. כך, הדוח אינו כולל התייחסות להיבטים אישיים של בעלי תפקידים ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש המוסד וראש המל"ל לשעבר יוסי כהן שקיבלו לפני כמה חודשים מכתבי אזהרה מהוועדה. "דוח ובו התייחסות להיבטים אישיים יגובש לאחר שיסתיים בירור האחריות של המוזהרים שמתעכב בשל עתירות לבג"ץ שהוגשו על ידם".
"ממשלות התחמקו מקביעת מדיניות ברורה"
הוועדה מצאה כי בעוד שבמדינה דמוקרטית האחריות לביטחון המדינה ולניהול הסיכונים הביטחוניים שלה מוטלת על נבחרי הציבור – הדרג המדיני - ומערכת הביטחון היא הגורם המבצע, "לאורך שנים ממשלות התחמקו מקביעת מדיניות ברורה שתטיל עליהן אחריות והותירו את מערכת הביטחון בעמימות. במקום לקבוע מדיניות ואסטרטגיה קיבלו הממשלות החלטות נקודתיות והתעלמו מהתמונה הכוללת של צורכי הביטחון באופן שסיכן את ביטחון המדינה".
עוד נכתב בדוח כי "החלטות הדרג המדיני חייבות להתקבל בתום הליך סדור, שבו נטלו חלק גורמי המקצוע והובאו בחשבון כלל השיקולים, המדיניים והמקצועיים". הוועדה המליצה בנושא זה על "תהליך מחייב לבניין הכוח, שבו הממשלה קובעת את סדרי העדיפויות ומנהלת את הסיכונים הביטחוניים. הממשלה תדרג את האיומים שאליהם צה"ל צריך להיערך והצבא יגבש תוכנית רב שנתית בהתאם. זרועות הצבא יצביעו על הדרישות שלהן, אג"ת יבחן את הדרישות בראיה כוללת של צרכי הצבא ויביא את ההצעה בפני המטה הכללי. התהליך יחייב דו-שיח רציף בין הצבא לדרג המדיני ותוטל חובה להביא את התוכנית הרב-שנתית לאישור הממשלה. לא יתאפשר עוד לעקוף את סדרי העדיפויות שנקבעו באמצעות פרקטיקה של 'קופסה חיצונית'".
הוועדה מצאה כי בהקצאות ייעודיות באמצעות 'קופסה תקציבית' הדיון על כל תוכנית נעשה כאילו מדובר בתוכנית שעומדת בפני עצמה ואינה מתחרה בצרכי ביטחון אחרים. כך, רכישת צוללת בפרקטיקה כזאת עלולה לבוא על חשבון מיגון נגמ"שים או ימי אימונים מבלי שהדברים נשקלו אלה מול אלה.
"חיל הים הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים"
בין מושאי הביקורת של ועדת גרוניס גם חיל הים, משתמש הקצה בכלי השייט והצוללות שנרכשו מגרמניה. הוועדה מצאה כי "לאורך שנים חיל הים חרג מנורמות התנהלות מקובלות בכל הנוגע לרכש ולהצטיידות. חיל הים תיאם עמדות עם גורמים מסחריים, הציג למקבלי ההחלטות נתונים מניפולטיביים וקצינים בחיל ניהלו מגעים עם הדרג המדיני בניגוד לפקודות הצבא". ביחס לממצא זה, הוועדה המליצה לרמטכ"ל לתחקר את התרבות הארגונית ואת תהליכי הרכש בחיל הים ולעדכן את הפקודות בקשר למגעים בין קצינים בצבא לדרג המדיני.
אחת התובנות המרכזיות שעולות מהדוח היא שהבסיס לתכנון ארוך טווח של בניין הכוח הצבאי הוא תפיסת הביטחון הלאומי שלאורה יתקבלו החלטות ויקבעו סדרי עדיפויות. אלא שאין לישראל תפיסת ביטחון לאומי כתובתה ומוסדרת שאושרה בממשלה. על היעדר תפיסת ביטחון כזאת הממשלה ספגה ביקורת גם מדוח שפרסם מבקר המדינה ביחס למתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023.
חלקו השני של דוח הוועדה שבראשות גרוניס מונה 13 המלצות שיישומן אמור להוביל לכך שהדרג הנבחר יממש את אחריותו לקבל החלטות אסטרטגיות לגבי ניהול הסיכונים הביטחוניים הנשקפים לישראל. הראשונה היא קיום תהליך מחייב לבניין הכוח באופן שיבטיח את מוכנות הצבא למלחמה, וזאת תוך ניהול הסיכונים וקביעה של סדרי עדיפויות.
המלצה נוספת עוסקת בצורך להקים ועדה מייעצת לבניין הכוח; הקמת גוף מטה במשרד הביטחון לבניין הכוח; חובת דיווח שתחול על שר הביטחון ומנכ"ל משרדו על חריגה מהחלטות שהתקבלו בקבינט; קביעת נוהל במקרי מכירה של אמצעי לחימה מצד בעלות ברית לצד שלישי; "השאלות" של בעלי תפקידים בצה"ל, כמו במשך תקופות המתנה להחלטות על קידומם של קצינים בכירים, למל"ל – שנמצאו כפרקטיקה המאפשרת לזרועות הצבא לקדם את האינטרסים שלהן באמצעות המל"ל.
