בדיקה
משק במצב המתנה: 15 משרות בכירות בשירות הציבורי מחכות לממשלה
מי יקבל את האחריות לרשות החברות? 61 משרות יו"ר ומנכ"ל מחכות לממשלה החדשה, בהן תפקידים בכירים במקורות, ברכבת ישראל ובנגה, שכבר מתנהלות ללא מנכ"ל קבוע. ברשות חוששים שהעברת הסמכויות למשרד לא כלכלי תוביל לחזרה לעידן המינויים הפוליטיים
אחת השאלות שתעלה במשא ומתן הקואליציוני להרכבת הממשלה החדשה, שיחל בימים הקרובים, תהיה האחריות המיניסטריאלית על רשות החברות הממשלתיות. כיום נמצאת הרשות תחת השר לשיתוף פעולה אזורי דודי אמסלם (הליכוד), ובראשה עומד רועי כחלון, שמונה לפני שנתיים במינוי מקצועי והקדנציה שלו מסתיימת בעוד שנתיים. כחלון צמח במסדרונות הרשות וכמנהל הרשות ניסה בין היתר לקדם את הנפקת החברות הביטחוניות, את מיזוגה של חוצה ישראל ובחן את מכירת צים. כחלון גם דחף את החברות הממשלתיות לגייס הון, וקידם את הפרטת החזקת המדינה בבנק יהב. כחלון גם קידם את הפרטת נמל חיפה ב־2021 בתור רפרנט נמלים ותיירות באוצר.
בקדנציות האחרונות רשות החברות הממשלתיות עוברת "מיד ליד" בהתאם לגחמות הקואליציוניות: בדרך כלל בין משרד ראש הממשלה לאוצר, אבל כשראש הממשלה בנימין נתניהו נזקק לרצות את אמסלם, הוא הפקיד בידיו את הרשות.
היכולת לשלוט במאות מינויים בכירים של יו"רים, מנכ"לים ודירקטורים בחברות הממשלתיות, לצד מעורבות בהנפקת החברות, מגבירה את התיאבון של השרים לשבת "על השיבר". לכן הסוגיה למי הרשות תהיה כפופה מעניינת רבים. בנוסף, השרים יכולים להשפיע באמצעות החברות על הורדת יוקר המחיה ולפעול לשיפור תשתיות תחבורתיות, אנרגיה ותעופה.
חשש לפירוק נבחרת הדירקטורים
הפעם מפעל הג'ובים מושך במיוחד. עוד לפני הבחירות נוצר מצב שבו 12 תפקידים בכירים בחברות הממשלתיות לא מאוישים. לכך יש להוסיף שלושה תפקידים בכירים שכהונתם מסתיימת בחודשיים הקרובים, כלומר עד סוף 2026. כך נוצר מצב שבו חלק מהחברות יישארו בלי יו"רים ומנכ"לים קבועים במשך תקופה ארוכה, והדבר יכול להשפיע על פעילותן השוטפת, ועל ההיערכות שלהן לטווח הקצר והארוך. כדי לגשר על הפער בחלק מהחברות צפויים להתמנות ממלאי מקום, ובחברות שבהן אין יו"ר קבוע, בכל ישיבת דירקטוריון ייבחר יו"ר לנהל אותה.
רכבת ישראל. החברה הממשלתית מתנהלת כבר יותר משנה ללא מנכ"ל קבוע
(צילום: רכבת ישראל)
אחד התרחישים הוא החזרת הרשות למשרד האוצר. המהלך יכול לייצר שפה משותפת מיידית עם אגף התקציבים, החשב הכללי ורשות המסים, ולתת לרשות את ה"שיניים" והגיבוי הנדרשים כדי לעמוד מול שרי תחבורה או אנרגיה שמנסים לקדם פרויקטים פופוליסטיים על גבה.
עם זאת, המבקרים טוענים כי באוצר נוטים להסתכל על החברות דרך החור שבגרוש. קיים חשש מתמיד כי שר אוצר ייטה למקסם גביית דיבידנדים קצרי טווח כדי לסגור חורים בתקציב, במקום לאפשר לחברות להשקיע את רווחיהן במחקר, פיתוח ותשתיות ארוכות טווח. בהכפפת הרשות אל ראש הממשלה או לשר בכיר בעל משקל קואליציוני, היא עשויה לקבל את הגיבוי הפוליטי הנדרש כדי לקרוע את הפס האדום של הבירוקרטיה ולממש הפרטות תקועות, למשל כפי שנעשה בעבר בנמלים.
מצד שני, מדובר במדרון חלקלק. משרדים קטנים או ייעודיים חסרים את הדיסציפלינה והכלים הפיננסיים של האוצר. הניסיון מלמד כי העברת הרשות למשרד שאינו פיננסי מגבירה באופן דרמטי את הלחצים לפרימת "נבחרת הדירקטורים" ולחזרה לעידן המינויים הפוליטיים ומינויי המקורבים.
המינויים נבלמו עד להקמת הממשלה החדשה
נכון לסוף 2025 נכללו בתיק הרשות 116 חברות וגופים, מהם 70 חברות ממשלתיות, 25 חברות־בנות ממשלתיות, 17 חברות מעורבות וארבע עמותות. החברות פועלות בתחומים מרכזיים במשק - ביטחון, אנרגיה, מים, תחבורה, נמלים, דיור ותשתיות. עם החברות הבולטות נמנות חברת החשמל, מקורות, התעשייה האווירית, רפאל, רכבת ישראל, נתיב תחבורה עירוניים, נתיבי איילון, נתיבי הגז הטבעי לישראל וחברת נמלי ישראל. בסך הכל, מחכות לממשלה החדשה 61 משרות יו"רים ומנכ"לים בחברות הממשלתיות הגדולות. למעט ה־15 שצריכות להיות מאוישות בקרוב, 46 משרות בכירות נוספות אמורות להתפנות עד 2029.
מאז התפזרות הכנסת לבחירות בסוף יולי 2026 נעצרו בעצם המינויים של יו"רים, דירקטורים ומנכ"לים בחברות הממשלתיות בהתאם להוראת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה. היועמ"שית קבעה שיש לנהוג בתקופת הבחירות ב"איפוק ובריסון", ולא להעמיד את הממשלה הבאה עם עובדות ומינויים מוגמרים. בסוף השבוע הודיעה היועמ"שית לשרים על הארכת תוקפה של התקופה שבה לא יבוצעו מינויים ומהלכים רגישים עד להקמתה של הממשלה הבאה.
בין המשרות הנחשקות שכבר פנויות: מנכ"לי החברות מקורות, רכבת ישראל, נגה שמנהלת את מערכת החשמל, נתיבי גז ודירה להשכיר. משרת מנכ"ל מקורות התפנתה בעקבות פרישת המנכ"ל הקודם עמית לנג ב־1 בינואר 2026. נכון לעכשיו מכהן כממלא מקום המנכ"ל דניאל סופר, שהיה משנה למנכ"ל. גם רכבת ישראל מתנהלת ללא מנכ"ל, מאז התפטרותו באוקטובר 2025 של המנכ"ל הקבוע האחרון של החברה, משה (שיקו) זנה. לתפקיד המנכ"ל בפועל מונה על ידי הדירקטוריון אבשלום אלמליח, המשמש בשגרה כסמנכ"ל התכנון וההפעלה של הרכבת.
שתי משרות משמעותיות בתחום התשתיות לא מאוישות זה זמן רב. משרת מנכ"ל חברת נגה התפנתה בדצמבר 2024 עם סיום כהונתו של המנכ"ל שאול גולדשטיין. נכון להיום מכהן כמנכ"ל בפועל שמעון שיקי פישר. משרת מנכ"ל נתיבי הגז הטבעי לישראל התפנתה לאחר שהמנכ"ל הנוכחי שמואל תורג'מן הודיע על סיום תפקידו בתחילת השנה, בפברואר 2025.
