נשיאי האוניברסיטאות קוראים להשבתת המשק אם היועמ"שית תודח: "סכנה לשלטון החוק"
שמונה מתשעת נשיאי האוניברסיטאות הציבוריות כותבים ש"היועצת המשפטית היא החיץ בין שלטון דמוקרטי לדיקטטורי. מי שמנסה להיפטר ממנה מנסה להיפטר משלטון החוק". הם הודיעו שישבתו בעצמם אם תפוטר וקראו לגורמים נוספים להצטרף. הנשיא היחיד שלא הצטרף לקריאה הוא פרופ' אוהד גרוסמן, נשיא אוניברסיטת אריאל
שמונה נשיאי אוניברסיטאות מתריעים שהכוונה לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה היא "סכנה חסרת תקדים לשלטון החוק" ומודיעים שיקראו להשבתה של מוסדותיהם והמשק. הם קוראים לגורמים נוספים להודיע כבר עכשיו על כוונת השבתה אם הדבר יקרה. על המכתב חתומים שמונה מתשעת נשיאי האוניברסיטאות הציבוריות, והיחיד שלא הצטרף הוא נשיא אוניברסיטת אריאל, פרופ' אוהד גרוסמן.
שמונת הנשיאים כותבים כי "במשטר הדמוקרטי הנוהג בישראל היועצת המשפטית היא שומרת הסף החשובה ביותר מפני פגיעה אפשרית של הממשלה בזכויות אזרח וזכויות פרט של תושבי המדינה, ששומרת על סדרי משטר תקינים. היא שמהווה, יחד עם בתי המשפט, את החיץ בין שלטון דמוקרטי בו איזונים ובלמים על הממשלה הם הכרחיים, לבין שלטון דיקטטורי עריץ בו הממשלה יכולה לעשות כאוות נפשה".
לדבריהם, "היועצת המשפטית היא עובדת ציבור ולא פוליטיקאית. כל 'חטאה' הוא בכך שמילאה את תפקידה במקצועיות רבה ובאומץ רב. לפיכך, הקריאות של שרים בממשלה ושל חברי כנסת לפטרה אינן אלא קריאות להיפטר משלטון החוק. פגיעה בשלטון החוק תביא לפגיעה אנושה בחברה הישראלית, ובכלל זה בכלכלה ובביטחון. לכן, אם תפוטר היועצת המשפטית נכריז על שביתה אישית שלנו, נצא להפגין כנגד המהלך ונקרא לגורמים אחרים לעשות כמונו. אנחנו מפצירים בגורמים אלו להצהיר בהקדם האפשרי על כוונתם לפעול".
בשבוע שעבר התניע שר המשפטים יריב לוין את המהלך להדחת היועמ"שית גלי בהרב מיארה. במכתב למזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב לוין: "אבקשך להעמיד על סדר יומה של הממשלה את הצעת ההחלטה הבאה: הממשלה מחליטה להביע אי אמון ביועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב מיארה, נוכח התנהלותה הבלתי-הולמת, ונוכח קיומם של חילוקי דעות מהותיים וממושכים בינה לבין הממשלה - היוצרים מצב המונע שיתוף פעולה יעיל".
לוין האשים את בהרב מיארה בכך שהיא "יצרה בישראל 'דמוקרטיית גיזְלוּת'. בעוד שרוממות ערכי הדמוקרטיה בגרונה, לאמיתו של דבר ריסקה עד עפר את אותם עקרונות בשמם התיימרה לפעול. את השרץ שחפצה ביִקָרוֹ – טיהרה, ואת הכָּשֵר שלא לרוּחה – טימאה. וכל זאת בכסות צינית ודוֹגמטית של 'שלטון החוק', ממש ככנסייה בימי הביניים שפעלה כביכול 'בשם האל'".
