הממ"ד הפך בשנים האחרונות לחדר המבוקש ביותר בשוק הנדל"ן הישראלי, אבל מסתבר שלא רק. מדינות המפרץ, לראשונה במערכה הנוכחית מול איראן, מצאו את עצמן בקו האש — וללא הגנה אווירית מתאימה או מיגון אזרחי. אין להן ממ"דים או מקלטים במרחב הציבורי, ושלא כמו בישראל, בנייה חדשה גם אינה מחויבת בכך. אלא שבשבועות האחרונים תפיסת הביטחון במדינות אלה השתנתה לגמרי. מאז פרוץ “שאגת הארי” חברות הנדסה ישראליות מקבלות בקשות מחברות הנדל"ן בדובאי לספק להן ממ"דים פנימיים בבתים, בדיוק כמו בשוק הישראלי. במקביל, בזמן שהידע בנוגע למיגון יוצא למדינות המפרץ, גם הממ"ד הישראלי עובר שינוי: פיקוד העורף צפוי להפיץ בקרוב שינויים בתקן, הכולל בין היתר חלונות עבים יותר, נעילה מתוחכמת ודלתות הזזה.
מגזין נדלן 22.03.26
(צילום: עוז מועלם, אוראל כהן)
"הם לא יתחילו לבנות ממ"דים, אלא למגן חדרים קיימים"
בישראל דירה עם ממ"ד היא סוג של חלום, במיוחד באזורים שסובלים מאזעקות תכופות, והימצאותו בדירה מאפשרת להמשיך בשגרת חיים סבירה, בניגוד לסיוט שחווים דיירים ללא ממ"ד שנאלצים לרוץ למקלט חיצוני ולקום למחרת טרוטי עיניים. אם בישראל מיגון העורף היה מאז ומתמיד חלק ממדיניות סדורה, במדינות אחרות במזרח התיכון לא ייחסו חשיבות למיגון וסברו כי הן לא יידרשו לכך. מדינות המפרץ מרגישות זאת על בשרן כעת, עם פגיעות ישירות במבני מגורים בלב ערים מרכזיות שבהן שוהים תיירים לצד תושבים.
בשבועות האחרונים, ועוד קודם לכן במבצע “עם כלביא”, החלו ישראלים בעלי קשרים שחיים באיחוד האמירויות לנסות לתווך בין נציגי ממשל במפרציות לבין חברות ישראליות המתמחות במיגון. המגעים התעצמו בתחילת “שאגת הארי”. ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מספר כי הוא מסייע בימים אלה לדובאי למגן מבנים קיימים. "פונים אליי בהיסטריה מהאמירויות", מספר דוד, "הממ"דים שלנו הוכיחו את עצמם לאורך השנים, אבל שם לא חשבו על מיגון לפני כן, וכעת נוצרה בעיה שצריך לפתור. ברור שלא יתחילו לבנות ממ"דים במבנים ובמגדלים קיימים, זה לא משהו שאפשר לעשות בקלות, אבל כן יש פתרונות שמאושרים על ידי פיקוד העורף שמשמשים היום בפרויקטים כמו דאטה סנטרים. מדובר על מיגון חדר קיים, מחומרים קלים יותר, שנותן ביטחון כמעט כמו ממ"ד".
5 צפייה בגלריה
כעת יש אפשרות להגדיל את שטח הממ"ד מ־9 ל־15 מ"ר. ב־6 המ"ר הנוספים ניתן לתכנן גם מקלחון, שירותים ומטבחון,שלא היה ניתן להכניס אליו בעבר
לגבי העלות של מהלך כזה, דוד אומר כי מיגון של חדר בגודל של ממ"ד סטנדרטי בישראל יעלה כ־150 אלף שקל. פתרון לא זול, אבל בהתחשב שהפתרון לא מחייב הריסה ובנייה מחדש, הוא עשוי להיות כדאי במיוחד למדינות המפרץ העשירות. "זה מספק פתרון מיגוני מצוין ומהיר, בתוך שבוע ימים, וצריך לעודד פתרונות כאלה גם במבנים קיימים בארץ באמצעות סבסוד של המדינה".
גם רן נאור, מנכ"ל ומייסד של חברת אורטק, מהחברות הגדולות בתחום המיגון בארץ, מספר על העבודה מול החברות האמירתיות. "הצורך שם היה קיים עוד קודם לכן, אבל כמו כל גוף בירוקרטי, עד שזה לא מכה בך ואתה משלם את המחיר, אתה לא מקדם את זה", אומר נאור. "עכשיו הם הבינו שהם חייבים להתייחס לנושא ופנו לישראל כי אנחנו כבר עברנו את זה".
לדברי נאור, השיטה שהם מציעים לאמירתים אושרה על ידי פיקוד העורף והם משתמשים בה בארץ למיגון דאטה סנטרים, בתים פרטיים ומבנים שונים אחרים שבהם לא ניתן להוסיף ממ"ד. השיטה עובדת כך שממגנים את החדר מבפנים עם חומרים מורכבים, מחליפים חלון ודלת, וממגנים את הקירות, תהליך שאורך כ־8 ימים לכל חדר בגודל סטנדרטי. לפי נאור, במבצע “עם כלביא” אחד הטילים פגע במבנה מעבדות במרכז הארץ ואדם ששהה במבנה ממוגן כזה יצא משם ללא כל פגע.
בצד הרגולציה והתקינה, יש למדינות המפרץ עוד דרך לעבור. עדו סבג, מנכ"ל דימס טכנולוגיות, מספר כי החברה החלה לסייע למדינות המפרץ בשלב הראשון של גיבוש הרגולציה הנדרשת שתאפשר לקדם את נושא המיגון.
החברה שבראשה הוא עומד היא חברת הנדסה המפתחת, בין היתר, מוצרים לממ"ד עבור חברות ישראליות, ובשיתוף פעולה עם פיקוד העורף ומכון התקנים. לדבריו, הפנייה אליהם הגיעה מאיש עסקים ישראלי שמתגורר בדובאי ומקושר לשלטון.
5 צפייה בגלריה
ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים: הממ"דים שלנו הוכיחו את עצמם לאורך השנים, אבל באמירויות לא חשבו על מיגון לפני כן, וכעת נוצרה להם בעיה שצריך לפתור. יש פתרון שמאפשר למגן חדר קיים, אבל הוא יקר"
(צילום: יובל חן)
"כרגע יש התעניינות בעיקר על מיגון המרחבים המוסדיים, ועל מיגון מרחבים שבהם יש ריכוזי אוכלוסייה", הוא אומר. "הרגולציה מסביב חשובה ומהותית, כי התחום כולל הרבה תקינה, והיא קובעת חומרים שניתן להשתמש בהם, את עובי המוצרים, הסטנדרט של מוצרי איטום ומיזוג ועוד. כרגע אנחנו מחכים מהם להגדרות ומשם נוכל לייצר להם הצעה קונקרטית".
500 ק"ג נפץ מאיראן לעומת 5 ק"ג נפץ מעזה
הממ"ד הישראלי הוכיח את עמידותו בפני הדף ורסס בתקופה הקשה שאנו עדיין נמצאים בה. עם זאת, 7 באוקטובר, ולאחר מכן הטילים מאיראן, חשפו אותנו לתרחישים שהממ"ד כפי שהתקן הנוכחי מחייב, לא בהכרח תוכנן להם, וחייבו חשיבה מחודשת על הדור החדש של הממ"דים.
לחוסר ההתאמה של הממ"דים לתרחישים החדשים שהגענו אליהם יש דוגמאות רבות. כך, למשל, לפני 7 באוקטובר דלתות הממ"ד לא תוכננו להינעל מבפנים, מחשש שיקשו על חילוץ במקרה שנדרש כזה. העדויות על משפחות שנאבקו במשך שעות עם מחבלים שניסו לפתוח את דלת הממ"ד, החדירה לממ"דים ורצח תושבי העוטף, הביאו למסקנה כי יש לאפשר נעילה של הדלתות. גם עובי הפלדה בדלתות התגלה כלא מספק להגנה מפני ירי נק"ל, וגם במקרה זה היו פצועים בקרב תושבי העוטף מירי שבוצע על דלת הממ"ד.
גם במקרה של הטילים מאיראן וחלק מהטילים מחיזבאללה, בעיקר רקטות לטווח ארוך, היה ברור כי למרות העמידות היחסית, הממ"דים לא תוכננו אל מול עוצמות כאלה של הדף ורסיסים. לשם השוואה, רקטת קאסם המיועדת לפגוע בטווחים קצרים שכמוה נורו אלפים מעזה, מכילה 15-5 ק"ג, ורקטת גראד, הנשק הנפוץ ששוגר על ידי חזבאללה, מיועדת לטווחים בינוניים ומכילה עד 20 ק"ג חומר נפץ. השינוי הגדול היה בטילי הבורקאן של חזבאללה שיכולים לשאת עד 500 ק"ג חומר נפץ, ובטילים הבליסטיים מאיראן שיכולים לשאת עד טונה של חומר נפץ. הממ"דים ובמיוחד הדלת והחלון בתקן הקיים נבדקו אל מול עוצמות נמוכות יותר של הדף ורסיסים, וההבנה היתה שכדאי לשדרג את יכולת המיגון, ולצד זה לשפר את הפרקטיות של הממ"ד.
5 צפייה בגלריה
עובי חלונות הממ"ד יגדל מ־18 מ"מ ל־25 מ"מ (ביישובי העוטף ל־32 מ"מ). עובי הדלתות ישתנה מ־18 מ"מ ל־10 מ"מ לדלת עם קיר מגן ו־22 מ"מ ללא קיר מגן בדירה
ההחלטה על הכנסה של חובת ממ"ד לתקן הישראלי, בכל בנייה חדשה, התקבלה לאחר מלחמת המפרץ ונכנסה לתוקף בשנת 1992. השיקול העיקרי שעמד באותה העת בפני מקבלי ההחלטות היה קיצור זמן ההגעה למרחב מוגן, ויצירת חדר אטום שייתר את הצורך לעטות מסכות אב"כ.
מאז חלפו 34 שנה והממ"ד עבר רק שינויים קלים ולא דרמטיים. עם זאת, ההכרה בחשיבות הממ"ד, והשהייה הארוכה בו, הביאו עמן גם לא מעט רעיונות לשיפור, והצעות שעלו מהשטח. דימה ליטווק, שותף וראש מחלקת טכנולוגיה, מכניקה ועיצובים בקבוצת הקניין הרוחני ריינהולד כהן, מספר, כי הם רואים בשנתיים האחרונות עלייה בפיתוח מוצרים מתחום המיגון. "תעשיית הדיפנסטק מביאה איתה הרבה רעיונות גם מצד חברות, וגם מאנשים פרטיים. אנשים חוו על בשרם את הישיבה בממ"ד והגיעו עם רעיונות לשיפור ויש הרבה מה לשפר בנושא. למשל, דלת הזזה היא פתרון פרקטי שפותח ויאפשר סגירה קלה יותר שתתפוס פחות מקום".
5 צפייה בגלריה
אביחי חוברה ראש מחקר ופיתוח קבוצת רב-בריח. הדלתות יעמדו בהדף עוצמתי יותר
(צילום: עוז מועלם)
כעת, כאמור, יעבור הממ"ד כמה שינויים. הראשון, תיקון שכבר עבר בכנסת, הוא האפשרות להרחיב את שטח הממ"ד מ־9 מ"ר ל־15 מ"ר, בשל ההבנה ששהות בממ"ד יכולה להיות ארוכה מהצפוי. ב־6 המ"ר הנוספים ניתן לתכנן גם מקלחון, שירותים ומטבחון, מה שלא היה ניתן בעבר.
שינוי נוסף נוגע לעובי הדלת. דלת הממ"ד היא מוצר שידע כמה שינויים מאז נכנס המרחב המוגן אל חיינו. הדלתות תוכננו לעמוד בהדף ורסס ולכן מלכתחילה הוחלט על דלת פלדה שנפתחת החוצה, עם גומייה לאיטום וללא יכולת נעילה. עובי הפלדה בדלתות היה בתחילת הדרך כ־1.5 מ"מ, וב־2006 בעקבות לקחי מלחמת לבנון השנייה עיבו את הדלת ל־2.75 מ"מ. ב־2019 הוחלט על עיבוי הדלתות ביישובי העוטף ל־4-3 מ"מ.
עובי הדלתות נקבע גם כיום בהתאם להימצאותו של קיר מגן, שמונע מהדלת לעמוד בקו ישיר להדף, וללא קיר מגן, עובי הדלת צריך להיות 18 מ"מ. אביחי חוברה, ראש מחקר ופיתוח בקבוצת רב־בריח, מסביר, כי הדרישה שהוציא פיקוד העורף ליצרנים היא לשתי רמות עובי של פלדה – 10 מ"מ לדלת עם קיר מגן ו־22 מ"מ ללא קיר מגן בדירה. לדבריו, שתי הדלתות יעמדו בהדף עוצמתי יותר של מאות ק"ג ויגנו גם מפני ירי של נשק קל. בפיקוד העורף קבעו שני סוגים של דלתות: דלת הזזה המחייבת את עיבוי הבטון בחלק הממ"ד הפונה אל פנים הבית מ־20 ל־30 ס"מ, ודלת צירית. רב־בריח מפתחת דלת שתיפתח בגרסה הקלה יותר בהזזה ובגרסה הכבדה בציר. בנוגע לנעילה, מערכת הנעילה הרגילה שבה מושכים את הידית כלפי מעלה תישאר, אך יתווסף לה בריח שנועל את הידית ומונע ממנה להיפתח.
5 צפייה בגלריה
דימה ליטווק, ריינהולד כהן: "תעשיית הדיפנסטק מביאה איתה הרבה רעיונות, וגם אנשים פרטיים שחוו על בשרם את הישיבה בממ"ד. למשל, דלת הזזה היא פתרון פרקטי שפותח ויאפשר סגירה קלה יותר שתתפוס פחות מקום"
(צילום: אוראל כהן)
יצרן נוסף שמפתח בימים אלה דלת חדשה לממ"ד הוא רפי סלהוב, מקים ומנכ"ל לשעבר של דלתות רשפים. לדבריו, חלק מהמטרה בפיתוח, מעבר לעמידות הדלת, היא גם האסתטיות שלה. "פיתחנו דלת הזזה שלא רואים אותה בבית. זו דלת נסתרת שנכנסת לקיר בעובי של 30 ס"מ בטון. תכננו משהו פרקטי ולא רק תקני, זו דלת ששוקלת 400 ק"ג (22 מ"מ פלדה) וגם ילד בכיתה א' יוכל לגרור אותה בקלות". לגבי הנעילה אומר סלהוב: "מנגנון הסגירה יחייב הפעלה של כוח, זה כפתור שטוח שצריך ללחוץ עליו ולסובב כדי לנעול את הידית, כלומר ילדים לא יוכלו לנעול את זה לבד".
כל יצרן שמפתח מוצר חייב את ליווי ואישור פיקוד העורף. במאי 2025 בוצע ניסוי על ידי הצבא וחוברה וכמה יצרנים עברו אותו, סלהוב מתכוון לגשת לניסוי בקרוב שבו הדלת תיבדק בפיצוץ של מאות ק"ג של חומר נפץ. חוברה מקווה כי יתקבלו אישורים לדלתות שלהם במהלך 2027 וידרוש גם את היערכותם לייצור סדרתי, לכן ייקח עוד זמן עד שנראה את הדלתות בשטח.
לגבי העלויות, הדלתות החדשות צפויות להיות יקרות משמעותית. סלהוב שמתכנן את דלת ההזזה הכבדה אומר כי היא צפויה לעלות 20-15 אלף שקל לעומת עלות של כאלף שקל לדלת סטנדרטית היום. לדבריו, מכיוון שמדובר בדלת הכבדה, ניתן יהיה לוותר על קיר המגן ולכן יש כאן חיסכון של מקום בדירה וזה מאפשר יעילות תכנונית גבוהה יותר.
יצרני הממ"דים נכשלו במבחן החלונות
כמו הדלתות, גם החלונות נחשבים לבטן הרכה של הממ"ד ולכן גם בהם בוצעו שינויים במהלך הדרך. בתחילה פתיחת החלונות היתה בגרירה של שתי כנפיים, בשנת 2000 שונתה תצורת הפתיחה לחלון כנף על ציר ונוספה לו גומיית אטימה בפני גזים, וב־2010, עם הכנסת מסנן האוויר לממ"דים, הוחלט על התקנת חלון אלומיניום שעמיד בפני הדף ונסגר בצורה של דריי קיפ. אחד האירועים המטלטלים בהקשר של חלון הממ"ד הוא מותו של עידו אביגל משדרות, מפגיעה של רסיס רקטה שחדר לממ"ד דרך החיבור שבין החלון למשקוף במהלך מבצע שומר חומות. בעקבות האירוע שינה פיקוד העורף את התקן, כך שחלונות חדשים יכללו חפיפה צמודה יותר בין לוח הפלדה לבין המשקוף, וימנעו חדירה של רסיסים. הצירים חוזקו, והציבור הונחה לשבת מתחת לקו החלון. כמו כן הוחלט להעלות את עובי הפלדה בחלון ביישובי העוטף ל־32 מ"מ, בעוד ביתר הארץ הוא 18 מ"מ. כעת פיקוד העורף מתכוון להרחיב את העיבוי גם ליתר חלקי הארץ, כך שהוא יגיע ל־25 מ"מ.
במאי 2025, במסגרת ימי הניסוי שבוצעו יחד עם הניסויים לדלתות, ביצע פיקוד העורף גם בדיקות עמידות לחלונות, אך אף יצרן לא עבר אותן. לדברי חוברה, בניסוי הפיצוץ היו חלונות שהדף חדר אותם וגרם לחלון האלומיניום להתנתק, אך גם חלונות שכביכול החזיקו מעמד נכשלו בבדיקה. "הקשיחו את הקריטריונים ואם היתה חדירת הדף מעל ערך מסוים, החלון לא עבר את המבחן", הוא הסביר. עוד הוא אומר, כי החלון החדש שמתכננת רב־בריח ייראה דומה ויזואלית לחלון הקיים, אך הוא יכלול עוד נקודות נעילה, וחלון הפלדה יעובה, מה שידרוש את הרחבת הקיר ב־5 ס"מ. לדברי חוברה, יצרני החלונות מתבקשים כעת לבצע ניסויי של פיצוצים כדי לבחון את עמידותם בזמן אמת.
