סגור
קורקינט WIND קסדה
קורקינטים של Wind. נמכרים ברשות הפלסטינית ב-700-300 שקל (צילום: נדב בן משה)

כיצד הגיעו מאות קורקינטים של Wind לשטחי הרשות הפלסטינית?

בימים האחרונים הופצו ברשתות החברתיות תיעודים של פלסטינים תושבי יו"ש הרוכבים על קורקינטים שיתופיים שעל רובם מופיע הלוגו של Wind. ל"כלכליסט" נודע כי חברות הקורקינט השיתופי מכרו בשנה האחרונה מאות רבות של קורקינטים שיצאו משימוש לסוחרים שפועלים ברשות הפלסטינית, שם הם נמכרים במחירים הנעים בין 300 ל-700 שקל

בימים האחרונים הופצו ברשתות החברתיות תיעודים רבים של פלסטינים תושבי יו"ש הרוכבים על קורקינטים של חברות קורקינטים שיתופיים הפועלות בתל אביב וסביבתה. בפרסומים ברשתות החברתיות צוין כי הקורקינטים הללו, שעל רובם מופיע הלוגו של חברת Wind שבבעלות התאגיד הרוסי יאנדקס, נגנבו מתל אביב וכעת הם נמכרים במחירים הנעים בין 300 ל-700 שקל בגנ'ין וברמאללה. המציאות, עם זאת, מעט שונה.
ל"כלכליסט" נודע כי בשנה האחרונה מכרו חברות הקורקינט השיתופי, מאות רבות של קורקינטים לסוחרים שפועלים ברשות הפלסטינית. בין היתר, חברת Wind מכרה קורקינטים שיצאו משימוש לספק ישראלי, ואותו ספק מוכר את הקורקינטים לפלסטינים ביהודה ושומרון.
עוד נודע ל"כלכליסט" כי הקורקינטים שמופיעים בסרטונים באופן ספציפי אינם קורקינטים שנגנבו מווינד ואלו לא רשומים במערכות החברה. יש לציין, כי לפי ההסכם של Wind עם הספק, הקורקינטים אמורים להימכר רק לאחר שעברו צביעה וללא מיתוג – בניגוד למה שנראה בסרטון.
אחת הסיבות לכך שחברות קורקינטים דוגמת Wind מוכרות את הדגמים הישנים שלהן לספקי צד שלישי היא עדכון הצי הקיים, בין אם זה בגלל התפתחויות טכנולוגיות בקורקינטים ובין אם בגלל דרישות חדשות מצד העיריות.
תופעת הגניבות של הקורקינטים השיתופיים אכן קיימת, גם אם הסרטונים המדוברים אינם משקפים את המציאות. לפי בכירים בחברות הקורקינטים השיתופיים, גניבות של קורקינטים החלו עוד בשנת 2018 עם כניסת השחקניות הראשונות לתחום. הרבה מאותם קורקינטים אכן הגיעו לרשות הפלסטינית, אך חלק ניכר גם נשאר בגבולות ישראל ואף בתוך גבולות גוש דן ותל אביב.
"שנת השיא" של גניבת הקורקינטים הייתה בשנה שעברה, כאשר לפי בכירים בכמה חברות קורקינטים שיתופיים נגנבו באותה שנה אלפי כלים מכלל החברות. בשנה האחרונה כמות הגניבות משלוש החברות הותיקות – Wind, Lime ו-Bird צומצמה משמעותית, והחברות טוענות כי התופעה כמעט ומוגרה עקב שיתוף פעולה עם גורמי האכיפה ושיפור טכנולוגי. עם זאת, שתי חברות הקורקינט השיתופי החדשות שהחלו לפעול בישראל, Dott ו-Tier, סובלות ביתר שאת מהתופעה.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל מתמודדת עם כלל עבירות הרכוש תוך תקיפת מחוללי התופעה לרבות גניבת גלגינוע חשמלי."
תחום הרכיבה השיתופית העולמי נמצא במשבר, עקב המשבר הכלכלי וחוסר יכולת של החברות הבינלאומיות הפועלות בתחום לעבור לרווחיות. בחודש שעבר פרסמה חברת בירד כי היא על סף פשיטת רגל וכי אין לה מספיק כסף על מנת לעמוד בהתחייבויותיה לספקים. אם הריבית העולמית תישאר גבוהה לאורך זמן וכמות המימון החיצוני שהחברות הללו זוכות לו תצטמצם, הן יאלצו לחיות רק מהכנסותיהן, וסביר כי חברות רבות יילכו בעקבותיה של בירד ויאותתו כי גם הן נמצאות בצרות פיננסיות עמוקות.