המחיר הכלכלי של המילואים: 70% מהמשרתים ויתרו על לימודים או קידום בעבודה
דו"ח חדש של עמותת לתת חושף את עומק הפגיעה הכלכלית במשרתי המילואים: שליש מדווחים שמצבם הכלכלי הורע מאז פרוץ המלחמה, ו־58% נאלצו לדחות הוצאות, להשתמש בחסכונות או לקחת הלוואה. הפגיעה חמורה במיוחד בקרב מי ששירתו יותר מ־240 ימים
דו"ח עמותת לתת על ההשפעה הכלכלית על משרתי המילואים חושף פגיעה כלכלית קשה בהווה, ועוד יותר בעתיד של המשרתים. 32.5% מדווחים כי מצבם הכלכלי פחות טוב מאשר לפני המלחמה, 70.2% דחו או ויתרו על לימודים וקידום ו-35.2% מדווחים על פגיעה מקצועית רבה.
הדו"ח של מחלקת המחקר של לתת (שמפיקה את דו"ח העוני האלטרנטיבי) מבוסס על סקר שנערך החודש בקרב מדגם מייצג של 400 משרתי מילואים ששירתו מאז 7 באוקטובר 2023. 32.5% מדווחים כי מצבם הכלכלי פחות טוב מאשר לפני המלחמה (מתוכם 8.2% "הרבה פחות טוב"). רק 18.8% מדווחים על שיפור; ההשפעה חמורה יותר בקרב מי שאינם שכירים ובקרב בעלי הכנסה מתחת לממוצע. 42.9% מבעלי הכנסה מתחת לממוצע מדווחים על הרעה כלכלית, לעומת 25.6% מבעלי הכנסה מעל הממוצע.
הדו"ח מגלה גם פגיעה קשה בעתידם של משרתי המילואים. 70.2% דחו או ויתרו על לימודים (40.2%), קידום (36.5%), מעבר תפקיד (30.5%) או הרחבת עסק (17.2%), ו-35.2% מדווחים על פגיעה מקצועית רבה; 41.2% מהמשיבים שירתו יותר מ-240 ימים מאז 7 באוקטובר 2023. בקבוצה זו 39.4% דיווחו על פגיעה רבה בהכנסה (לעומת 28.9% בקרב היתר), 49.7% על פגיעה רבה בהתפתחות המקצועית (לעומת 25.1%) ו-52.1% ויתרו על קידום (לעומת 25.5%). המשמעות, לדברי החוקרים: לשירות הממושך מחיר תעסוקתי שאינו נמדד בהכנסה השוטפת. בקרב מי ששירתו יותר מ-180 ימים בשנה האחרונה, 50.0% דיווחו על פגיעה רבה בהכנסה, לעומת 26.9% בקרב מי ששירתו 61–120 ימים.
57.8% נאלצו לדחות הוצאות משמעותיות (36.2%), להשתמש בחסכונות (30.5%) או לקחת הלוואה (27.0%); בקרב מי שמצבם הכלכלי הורע השיעור הוא 90.8%, לעומת 41.9% בקרב היתר. המשמעות: חלק ניכר מהמשיבים מממנים את הפער ממקורות עצמיים או מאשראי. 23.5% בלבד חשים שהסיוע והפיצויים מהצבא נתנו מענה רב לקשיים, 36.8% חשים שניתן מענה מועט או כלל לא.
41.2% מדווחים על מצב נפשי פחות טוב מאשר לפני המלחמה (8.2% "הרבה פחות טוב"), רק 13.2% מדווחים על שיפור. המשמעות: המענה הנדרש אינו כלכלי בלבד, וסביר שהנתון הזה מסביר חלק מהפגיעה הכלכלית, למשל במקרים של פוסט טראומה או דיכאון שפוגעים ביכולת לעבוד. בקרב המשיבים שמצבם הכלכלי הורע, 66.2% מדווחים גם על הרעה נפשית, לעומת 29.3% בקרב היתר; 21.5% מכלל המשיבים מדווחים על הרעה בשני התחומים. המשמעות: כרבע מהמשיבים הם קבוצה הזקוקה למענה משולב.
לתת הוא ארגון הגג של עמותות סיוע במזון. מנכ"ל לתת, ערן וינטרוב, מסביר שבארגון זיהו כניסה של אוכלוסיית אנשי מילואים למצוקה כלכלית. הוא מציין שארגון לתת הקים קרן סיוע למילואימניקים שבמהלך 2026 כבר סייעה באופן חודשי ליותר מ-1,000 משפחות (למשך חצי שנה לפחות, 250 שקל לחודש למשפחה) בעלות כוללת של יותר מ-2 מיליון שקל.
זהו המסמך השני המתפרסם החודש על הפגיעה הקשה בעתידם של הצעירים ומשרתי המילואים. דו"ח מיוחד חדש של מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל שהתפרסם בכלכליסט גילה אף הוא פגיעה קשה מאוד בחייהם, בתוכניותיהם וביכולת שלהם לבנות את עתידם. 35.9% מהצעירים דחו את הלימודים בעקבות המלחמה או ויתרו עליהם, ו־42.2% ממי שכבר החלו ללמוד ציינו כי הם הפסיקו זמנית את לימודיהם (37.5%) או פרשו מהם (4.7%) בעקבות המלחמה. עבודתם של 61% מהצעירים הופסקה במהלך המלחמה בשל פיטורים או חל"ת. 52% דיווחו שהמלחמה פגעה ביכולתם לעמוד בהתחייבויות הכספיות השוטפות.
