קריירה
"כל מה שבניתי הלך לאיבוד": המילואימניקים נלחמים על העסק שבנו
"איבדתי הרבה לקוחות שהם הכנסה עתידית שבונים עליה וימ"מ לא מפצה על האובדן", כך אומר יוני חלימי שעשה כבר יותר מ־400 ימי מילואים מאז ה-7 באוקטובר; אייל שלו, ששירת 350 ימים בעזה, מספר: "אחרי סבב של מילואים אתה נשאר מרוקן"; ואולג סבז'ינצב, שצבר יותר מ־450 ימי שירות, נאלץ להקפיא תוכנית התרחבות: "כל המכירות נעצרו". כעת הם מנסים לשקם את עסקיהם בסיוע תוכנית ליווי ייעודית למילואימניקים עצמאים
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, עבור אלפי משרתי מילואים המלחמה עדיין רחוקה מלהסתיים. גם כשהם חוזרים הביתה ומניחים את המדים, רבים מהם נדרשים להמשיך להילחם בחזית אחרת: על מקום העבודה, על העסק שבנו, על הלקוחות שנעלמו ועל היכולת להחזיר לחיים פעילות שנעצרה שוב ושוב בכל פעם שהגיע צו נוסף.
עבור עצמאים, מאות ימי מילואים אינם רק אובדן של ימי עבודה שאפשר לכמת ולפצות עליהם. עסק קטן תלוי פעמים רבות באדם אחד - זה שמביא את הלקוחות, מנהל את המכירות, מפתח מוצרים, נותן שירות ודואג לתזרים. כשהוא נעלם לחודשים, ולעיתים חוזר רק כדי להיקרא שוב לשירות, נפגעים גם דברים שקשה הרבה יותר לחשב: קשרים עסקיים, תוכניות צמיחה, לקוחות עתידיים וכוחות נפשיים להניע את העסק מחדש ולהצעיד אותו קדימה.
הפגיעה המתמשכת בעצמאים ניכרת גם בנתונים. לפי סקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שנערך במאי 2026, 64% מהעצמאים דיווחו כי היקף הפעילות העסקית שלהם ירד בהשוואה למצב שלפני 7 באוקטובר 2023, ושיעור הירידה הממוצע בקרבם עמד על 51%. מדובר בהחמרה לעומת ינואר 2026, אז 49% מהעצמאים דיווחו על ירידה בפעילות, בשיעור ממוצע של 48%.
תמונת המצב הרחבה של העסקים בישראל גם היא אינה מעודדת: לפי חברת נתוני המידע העסקי Coface BDi ,בשנת 2025 נסגרו בישראל כ־61 אלף עסקים, לעומת כ־59 אלף ב־2024, כשהחברה מצביעה על היחלשות מתמשכת בעיקר בקרב עסקים קטנים ובינוניים. גם ברבעון השני של 2026 עמד מדד הסיכון העסקי של Coface BDi על 6.54 מתוך 10. לפי החברה, המשק המשיך לפעול בסביבה מורכבת, שהתאפיינה בהתאוששות הדרגתית בפעילות העסקית לצד רמה גבוהה של אי־ודאות ביטחונית וגיאופוליטית.
מאחורי המספרים נמצאים אנשים כמו יוני חלימי, אייל שלו ואולג סבז'ינצב. שלושה עצמאים, שלושה משרתי מילואים ומאות ימי שירות. כל אחד מהם הגיע למלחמה עם עסק במצב אחר, אך שלושתם גילו כמה קשה לעבור בין שתי מערכות שדורשות מהם נוכחות מלאה: הצבא והעסק.
חלימי, 47, נשוי ואב לשניים מכרכור, הוא עצמאי בתחום מערכות המידע ובעל חברת יורוטס הפועלת בתחום התרופות והמכשור הרפואי, מול לקוחות בינלאומיים בחמש שפות.
בסדיר שירת כקצין הנדסה וכיום משרת כקצין אג"ם בגדודי החילוץ. מאז תחילת המלחמה צבר יותר מ־400 ימי מילואים, אף שאינו חייב עוד לשרת. "מצד אחד אני מבין שאני חייב להסתכל גם על האינטרסים האישיים שלי, ומצד שני כשהמשק בחירום ויש עוד סבב מול איראן או מבצע שמתכוננים אליו, אז אני מבין שאני חייב להיות שם, אני מניח לדברים ומתייצב. אין לי את הפריבילגיה להגיד 'לא רוצה, לא יכול'".
החברה של חלימי פועלת מול לקוחות בינלאומיים, מה שחושף אותו ישירות לתנודות הפוליטיות ולסנטימנט כלפי ישראל בעולם. "אם בשנתיים הראשונות עוד נהנינו מהמומנטום של תהליכים שהתחלנו מבעוד מועד, הרי שהיום הפגיעה האמיתית צפה: לקוחות שנוטשים, מנועי צמיחה שנבלמו כתוצאה מהיעדר פעילות מכירתית מתמשכת, והרתעה גוברת של לקוחות חדשים מלעבוד עם חברה ישראלית.
ועדיין, מבחינתי אין שום אופציה אחרת. הבית והפעילות העסקית שלנו הם כאן בישראל. מתוך אמונה עמוקה בכלכלה הישראלית וברוח הציונית, בחרתי לחזק את האחיזה המקומית ולפתח שותפויות בארץ, בין היתר כפרטנר של חברת Monday.com כאשר כחלק ממנועי הצמיחה של החברה אנחנו פתוחים לחיבורים ולשותפויות אסטרטגיות נוספות".
מיד כשחזר חלימי מכנס בינלאומי שבו הושקעו עשרות אלפי שקלים בהקמת דוכן, הוא הוקפץ בצו 8. "הלידים החמים והקשרים היקרים שנרקמו שם נאלצו להמתין ולהתקרר. האתגר לשלב בין שירות בחזית לבין ניהול עסק בינלאומי מהארץ הוא עצום, אך המחויבות שלנו להמשיך ליצור, לצמוח ולהשאיר את ערך המוסף בישראל חזקה מכל ענן פוליטי.
"איבדתי הרבה לקוחות שהם הכנסה עתידית שבונים עליה וימ"מ לא מפצה על האובדן. פגיעה נוספת היא שמתכננים דברים שרוצים לבנות ורעיונות חדשים שרוצים לפתח והכל נתקע. כשחוזרים צריכים להתחיל להרים את הכל מחדש".
את תוכנית "גב ללוחם" הוא הכיר דרך פרסום, והצטרף לקבוצה של עצמאים מפרדס חנה־כרכור.
"גב ללוחם" היא עמותה ללא מטרות רווח לליווי לוחמים ולוחמות משוחררים ובמילואים. מטרתה העיקרית היא להכשיר, ללוות ולהכין לוחמים ולוחמות משוחררים למעבר מוצלח וחלק מהשירות הצבאי אל החיים האזרחיים, כמו גם החזרת משרתי המילואים העצמאיים לפעילות עסקית מלאה ומהירה ככל האפשר. הארגון מעניק להם ידע מקצועי בעולמות ה- AI, פיננסים והשקעות, יזמות, קריירה ולימודים, לצד חיבור למשרות, הטבות וקורסים מקצועיים.
את העמותה הקים אוריה איזק, רס"ן במילואים ומפקד פלוגת לוחמים, מתוך מצוקה והבנה כי אין מענה לאומי שיודע לתת תמיכה, קהילה וגב ללוחמים משוחררים. הארגון התחיל מתוכנית מקומית אחת, התרחב לחמש תוכניות נוספות וכיום, לדברי העמותה, נפתחות כ־100 תוכניות שונות ברחבי הארץ.
איזק מציין שהתכנית למילואימניקים עצמאיים כבר ליוותה מעל 100 עסקים ואחוזי ההצלחה גבוהים ועומדים על 95%. "עסקים רבים היו על סף קריסה" מציין איזק ומוסיף, "הצלחת הליווי נשענת על כך שכל עסק קיבל ליווי מלא הכולל אפיון מסודר, התאמת המענה הנדרש - ליווי פיננסי, שיווקי, מכירות וכו'. כל עסק קיבל 16 שעות ייעוץ אישיות המותאמות לצרכיו, ולכל עסק הוצמד מנטור עסקי המלווה את כל התהליך יחד עם קבוצה של עסקים, מה שנותן כוח ומרחב תומך בתוך האתגר הגדול".
חלימי מספר "רוב היועצים שם מתנדבים מכל מיני תחומים והם בעצמם משרתים במילואים. זו ערבות הדדית שיפה לראות- כל אחד למרות הקושי שלו בא ונותן מה שיכול. העזרה היא בכמה תחומים: הקהילה- אתה פוגש עצמאים כמוך ולחיבור יש ערך מוסף - כולם עם אותן בעיות ואתה שומע איך כל אחד מתמודד איתן בתחום שלו ומנסה לחזור לשגרה.
ברמה האישית זה לאסוף את עצמך ולהבין מה המטרות ואיפה אתה רוצה להיות עוד שנה. זה עוזר להתרומם נפשית, יש יעוץ אסטרטגי ועצות טובות, אפילו במשא ומתן מול לקוחות. וגם ברמת הקמפיינים יש פעולות טכניות שצריך לעשות ויש ליווי צמוד.
היו מפגשים תקופתיים כל כמה שבועות ובכל פגישה הגיעו גם מרצים מקצועיים בתחומי מכירות, שיווק, AI . בנוסף היו גם פגישות אישיות ותוכנית עסקית של ליווי לאורך כמה חודשים".
אייל שלו, 35, נשוי ואב לשלושה מפרדס חנה, הוא מהנדס בניין וקשר מ"פ בפלוגה מסייעת בחי"ר. מאז 7 באוקטובר עשה כ־350 ימי מילואים בעזה. הוא הבעלים של "סטילו", חברה קבלנית הבונה בשיטת בנייה מתקדמת בפלדה דקת דופן, המחליפה את הבטון והבלוקים.
"קצת לפני תחילת המלחמה יצאתי לעצמאות אחרי שנים כשכיר בחברות בנייה. ביולי 2023 פתחתי עסק של ניהול פרויקטים, אבל לא מצאתי את הייחוד שלי ושיניתי כיוון למשהו שאני יותר מאמין בו- בנייה בשיטה מתקדמת. השבעה באוקטובר הגיע בדיוק בתפר בין שני העסקים. לא האמנתי שאעשה כל כך הרבה ימי מילואים. מעבר לאתגר של המילואים היה את האתגר של עסק חדש שלא הרצתי לפני זה לבד".
שלוש שנים אחרי, השירות עדיין לא הסתיים. "אני עדיין עושה מילואים ועם הזמן עושים את ההתאמות".
גם אצל שלו הנזק הגדול אינו רק זה שמופיע בדו"ח הכספי. "מעבר לחסרונות הכלכליים המדידים זה עוצר איזשהו מומנטום. זה מצב רגשי אחר להיות עצמאי, כי בשונה מחברה עם הרבה עובדים אתה צריך להביא איתך אנרגיה ועשייה וכשמתחילים סבבי מילואים הדברים נעצרים. התחלתי לעבוד על אתר והצעות מחיר וכל מה שבניתי נעצר. לפני המלחמה נקבעו לי פגישות שלא קרו והיו כבר הצעות מחיר שנתתי ללקוחות אבל הדברים התמסמסו. אצלי כל לקוח זה לכמה שנים קדימה, אלה עסקאות גדולות שבונים הרבה זמן וקשה להשיג לידים. אז אחרי סבב של מילואים אתה נשאר מרוקן. זה נכון שתרמת למדינה אבל אתה מסיים וחשוף לעולם כי כל מה שבנית לפני הלך לאיבוד בדרך".
גם שלו הגיע ל"גב ללוחם" בעקבות פרסום בפייסבוק. "כשהגעתי למפגש הרגשתי פעם ראשונה שיש מישהו שבאמת מעניין אותו המצב שלי והביטחון שלי. הם באמת רוצים לתמוך במילואימניקים עצמאיים. אחרי השיחות והמפגשים הראשונים ההרגשה משתפרת, גם אם עוד לא מקבלים שום דבר אמפירי, זה מכניס אנרגיות ומוטיבציה ואתה מרגיש שאתה לא לבד כי אתה עם עוד אנשים במצב שלך.
מבחינה מקצועית קיבלתי שם דברים שעצמאי ממוצע בשוק לא נחשף ומקבל, כמו ליווי והרצאות מאנשי המקצוע. אני בחרתי את המקומות שקשים לי - הליווי הפיננסי ושיווק. זה שינה אצלי את התמונה מבחינה פיננסית: לסדר בטבלאות אקסל, להגדיר את הדנ"א של העסק ולהציב מטרות שנתיות. היום אני יותר יציב ויש לי תמונה על העסק וגם התחושה שיש מישהו שאכפת לו ממני".
מבחינתו, זה גם ההבדל בין פיצוי כספי לבין היכולת לבנות עסק שיוכל לשרוד את סבב המילואים הבא. "המענקים שמקבלים מהמדינה נותנים תמיכה מסוימת אבל זה נקודתי ולא מספיק. אני חושב שהדבר העיקרי הוא לא הדגים אלא החכה- פחות הכסף ויותר מה אתה עושה כדי לשמר את המצב שלך ולגדול. איך בסיטואציה מורכבת כמילואימניק אתה משאיר את הראש מעל המים".
אצל אולג סבז'ינצב, 32, נשוי ואב לשניים מירושלים, 7 באוקטובר עצר תוכנית התרחבות שעליה עבד העסק שלו במשך חודשים. סבז'ינצב הוא מ"פ חי"ר שעשה את כל סבבי המילואים שלו ברצועת עזה וצבר יותר מ־450 ימי שירות.
הוא מנהל את Smart Campus - מערכת לניהול פנימיות, כפרי נוער ומסגרות חינוך, המנהלת בין היתר קבוצות, נוכחות, אישורי יציאה, מרכז למידה, תיקי חניכים, תיעוד וקשר עם הורים. המידע המדווח בשטח מגיע מיד לאנשי הצוות הרלוונטיים וההנהלה יכולה לראות את התמונה בזמן אמת.
"הצוות שלנו מורכב מבוגרי ואנשי פנימיות. בנינו את המערכת שחלמנו עליה כשהיינו מדריכים בעצמנו, ואנחנו ממשיכים לפתח אותה יחד עם הצוותים בשטח", אומר סבז'ינצב. "מטרת הטכנולוגיה היא להחזיר לאנשי החינוך את הזמן לילדים. המערכת מחברת בין הצוותים ומרכזת את המידע סביב הילד במקום אחד, כדי שאנשי החינוך לא יצטרכו לרדוף אחרי כל עדכון ויוכלו להתפנות לעבודה החינוכית עצמה".
סבז'ינצב עלה לארץ מרוסיה בגיל 14 בתכנית נעלה ובעצמו בוגר כפר הנוער "חוות הנוער הציוני" בירושלים, שם גם עבד בעבר. "אהבתי את המסגרת הפנימייתית וראיתי יכולות אדירות מה אפשר לעשות. זו המסגרת החינוכית היחידה שמאפשרת להשפיע על הילדים ולהיות במעקב 24/7 , גם כשמדובר בילדים עם קשיים וגם כשמדובר בפנימיות של מצוינות".
"זה עסק עצמאי שלי, יש לי צוות של עשרה אנשים ואנחנו עובדים עם 55 פנימיות וכפרי נוער בארץ ועוד כ-200 מוסדות חינוך. ב-7 באוקטובר התגייסנו בצהריים והתנתקתי מהעסק לגמרי. היו כמה פרויקטים מאוד גדולים שהיינו אמורים להתחיל ב-8 לאוקטובר, כבר חתמנו עם אחת העיריות חוזה לניהול תכניות חינוכיות של העירייה והיינו אמורים לצרף עוד 200 מוסדות חינוך. עבדנו חצי שנה על פיתוח תכניות וב-8 באוקטובר היינו אמורים להתחיל את הפיילוט. השקענו בזה משאבים כלכליים ואנושיים רבים וזה נעצר. העיריה היתה הלקוח הראשון שהפסיק לנו את התשלומים ולא קיבלנו שום תשלום על הפיתוח לקראת הפיילוט. בנוסף, כל המכירות נעצרו כי אני אחראי על המכירות וקידום העסק והייתי מנותק כי הייתי בלחימה בעזה בלי טלפון. אפילו דברים פשוטים כמו לשלוח דרישות תשלום ללקוחות לא יכולתי לעשות, אז לא היו תזרימים גם מתוך הלקוחות הקבועים. למרות הכל המשכתי להוציא משכורות לכל מי שלא התגייס ואחת העובדות בתמיכה טכנית לקחה פיקוד על העסק והפכה להיות מנהלת של כל העסק בתקופת המלחמה".
את "גב ללוחם" גילה במקרה דרך פייסבוק, אבל שם מוכר גרם לו לעצור. "מה שמשך את תשומת הלב שלי זה שמנכ"ל העמותה היה איתי בצוות בקורס קצינים. אני מכיר את הבנאדם ואמרתי לעצמי שאם הוא יזם את זה אז זה חד משמעית משהו איכותי ואני חייב להיות חלק מזה. שלחתי בקשה ותוך כדי תנועה התחלתי להבין במה התוכנית עוסקת וזה מדהים.
זה התחיל מיחס אישי ורמת אכפתיות של כל אנשי הסגל, לא סתם בשביל לסמן וי ולהעביר קורס. זה המשיך בזה שעשו אפיון קפדני ומדויק לכל משתתף, זיהו את הצורך של כל אחד והתאימו את המנטורים. לא ציפיתי שעד כדי כך הם יהיו ברמה גבוהה. יש מפגשים פיזיים פעם בשבועיים עם הקבוצה ואתה מגיע לקהילה שחוותה את אותם דברים כמוך וזה מאוד עוזר בפן המנטלי ומאפשר לפתוח את הדברים כמו שהם. אנשים מבינים זה את זה ומספרים איך הם התמודדו במצבים שונים. בכל מפגש יש העשרה עם אנשי מקצוע בתחומים שונים שעוזרים לדייק את הצורך של העסק ונותנים כלים דיגיטליים וקורסים מאוד איכותיים".
העסק של סבזינצ'ב כיום בתהליך שיפור משמעותי. "עדיין יש הרבה דברים שאני רוצה לחזק ולדייק, אבל אני מרגיש שנקודת היציאה מהתכנית לקחה אותי למקום אחר לגמרי- מאסטרטגיית השיווק דרך ההתנהלות הפיננסית, תמחור מוצרים ושיתופי פעולה. אני יוצא בקרוב לחודשיים מילואים ומקווה מאוד שלא נלך אחורה. זה בטוח ישפיע על העסק אבל מקווה שלא בצורה דרמטית. למדתי עם הזמן לנהל את זה".
שלוש שנים אחרי 7 באוקטובר, הסיפורים של חלימי, שלו וסבז'ינצב מראים שהחזרה ממילואים אינה בהכרח חזרה לשגרה. אצל עצמאי, במקרים רבים, אין משרד שמחכה ואין אדם אחר שממשיך להניע את העסק. לפעמים צריך להתחיל כמעט מחדש. בתוך מציאות שבה סבב אחד מסתיים בלי לדעת מתי יגיע הבא, האתגר כבר אינו רק לפצות את העצמאים על התקופה שבה לא עבדו, אלא לאפשר להם לבנות עסק שיוכל להמשיך להתקיים גם בפעם הבאה שבה הטלפון יצלצל והם יניחו הכול ויתייצבו.
