פרסום ראשון
הקרב שלא נגמר: בממשלה שמים ברקס נוסף ליו"ר הכללית
העימות בין משרדי הבריאות והאוצר מול יוחנן לוקר נמשך, הפעם על רקע כוונתם לבדוק את ניסיונו למנות שני דירקטורים; הוא טוען ל"התנהלות פסולה וחמורה", כולל כלפיו אישית; למשרדים השגות לגבי ההתנהלות המקצועית של קופת החולים הגדולה בישראל
המשבר בקופת חולים כללית: יו"ר הדירקטוריון יוחנן לוקר מתכוון למנות שני דירקטורים חדשים, וכוונת משרדי האוצר והבריאות לבדוק את המהלך עורר את זעמו. אתמול (ה') הוא שיגר מכתב חריף למ"מ שר הבריאות חיים כץ, ובו ביקורת קשה על מה שהוא מכנה "התנהלות פסולה וחמורה של גורמי המקצוע כלפי הדירקטוריון בכלל, ובאופן אישי כלפיי". יש לציין כי מדובר בהליך בדיקה חדש ונפרד מוועדת הבדיקה החיצונית של משרד הבריאות, שפעולתה הוקפאה. בכללית פנו אל משרדי הבריאות והאוצר לקבלת התייחסות למועמדים לדירקטוריון בהתאם לתקנות.
לוקר מפנה אצבע מאשימה למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, ומסמן אותו כאחראי על היחס כלפיו. נזכיר כי בר סימן טוב המליץ לשר הבריאות (שפרש) אריאל בוסו להקים ועדת בדיקה חיצונית על רקע עזיבתם בטרם של שלושה מנכ"לים בכללית תוך חמש וחצי שנים בלבד בהן הוא מכהן כיו"ר. בנוסף, בחצי השנה האחרונה, עזבו ארבעה סמנכ"לים בכירים את הקופה.
בכללית טענו כי מדובר במהלך בלתי חוקי, מוגזם ומונע מאינטרסים זרים ופנו לבג"ץ כדי לעצור את ההליך הבדיקה ואת פעילות הוועדה שבידיה סמכויות של ועדת חקירה ממלכתית. עת החל כץ לשמש כמ"מ שר הבריאות, הוא החליט על הקפאת עבודת הוועדה שסיימה כמעט את עבודתה. בשבוע שעבר החליט כץ להאריך את ההקפאה, וההערכות הן כי יבטל אותה לבסוף. למרות המשבר בהנהלת הקופה, לוקר טוען במכתב כי במהלך כהונתו כיו"ר "אין כל ספק שכללית מתפקדת היטב, מאוזנת פיננסית, ומקבלת שבחים על תפקודה". עם זאת, ממכתב ששיגר סמנכ"ל הרגולציה של משרד הבריאות חיים הופרט ללוקר ונחשף ב"כלכליסט", עלה כי כללית סוחבת גירעון של כחצי מיליארד שקל וטרם החלה להתמודד עם אתגר פיננסי ענק: שיקום בית החולים סורוקה אחרי שספג פגיעה ישירה של טיל איראני.
ממכתבו של לוקר עולה כי מה שעורר את הבדיקה החדשה היתה בקשתם משלשום של משרד הבריאות והאוצר - שני הרגולטורים של מערכת הבריאות - לקבל את כלל הפרוטוקולים של הוועדה הציבורית של הכללית החל מ-2018. ועדה זו היא האחראית על מינוי דירקטורים חדשים אך גם מופקדת על ההחלטה להאריך כהונות של דירקטורים קיימים. לפי לוקר, הדרישה של משרד הבריאות מגיע על רקע כוונתו כאמור למנות את שני הדירקטורים החדשים לכללית. לוקר טוען כי אין קשר בין תהליך המינוי של דירקטורים ב-2018 לבין תהליך מינוי דירקטורים ב-2025. אלא שהרגולטורים חושבים אחרת והם בודקים את תפקוד הדירקטוריון מאז כניסתו של לוקר לתפקיד (2020) וגם את אופן מינויים. ואכן ישנם כבר כמה ממצאים המעוררים שאלה.
הראשון, מאז החל לוקר את תפקידו (2020), לא הוארכה כהונתם של חברי הדירקטוריון ואלה הוחלפו במהלך השנים ע"י חברים חדשים. מדובר בבן הראל (כהונתו הסתיימה בטרם עת במהלך 2022); ד"ר ישראל פלג (כהונתו הופסקה במהלך 2022); עמנואל אבנר (כהונתו הופסקה במהלך 2022); יהודית גריסריו (כיהנה רק שנה אחת וכהונתה הופסקה במהלך 2022); יעקב יהב (כהונתו הופסקה במהלך 2021); איימן סייף (כהונתו הסתיימה במהלך 2022); ורוית בר ניב (כהונתה הופסקה במהלך 2021). לגבי סייף, הוא הסביר כי היו לו "עיסוקים אחרים". לגבי הראל, הוא הסביר כי סיים את כהונתו על רקע חילוקי דעות עם מזכירת הדירקטוריון, זהבית חזן. יש לציין כי חזן נמצאת בתפקידה זה 20 שנה, אין מנגנון החלפה לגביה והיא הגורם היחיד שגם נמצאת בדירקטוריון וגם בוועדה שקובעת את מינוי הדירקטורים והארכת כהונתם. נזכיר כי כהונת דירקטור היא בת חמש שנים ולמעט לוקר - המכהן ב-100% משרה - מדובר עד 20%-30% משרה.
"במהלך שנה אחת, הוחלפו שבעה מתוך עשרה דירקטורים - דבר שהינו חריג", מסבירה פרופ' מרים שוורץ, מומחית לממשל תאגידי באוניברסיטה העברית, אשר מתריעה כי "החלפת 70% מהדירקטוריון עלול להתפרש על ידי החברים הנותרים כמסר שאם לא יישרו קו עם ההנהלה החדשה, גם הדירקטורים הנותרים עלולים לסיים את תפקידם". היא מציינת כי אין בדבריה כדי לפגוע בהערכה למקצועיותם המלאה של חברי הדירקטוריון של הכללית, והדברים הם עקרוניים לגבי של ממשל תאגידי.
נזכיר כי הקמת ועדת הבדיקה החיצונית הוסברה על ידי משרד הבריאות והאוצר בכך שלוקר מחליף אנשים מהר מדי בהנהלה. הנתונים האלו עשויים להצביע על כך שזה קרה גם בדירקטוריון, מסבירים היום גורמים במערכת הבריאות.
אלא שלמשרדי הבריאות ולאוצר הגיעו גם תלונות לגבי אופן בחירת הדירקטורים, ואופן קביעת ההחלטה להאריך או לא את כהונתם. חלק מהדירקטורים שעזבו בהזדמנות הראשונה שלוקר היה יו"ר הדירקטוריון טענו כי ועדת הבחירה מורכבת מאנשים שאינם קשורים כלל וכלל לתחום הבריאות. בסיבוב הקודם כיהן שופט בית המשפט העליון לשעבר סלים ג'ובראן המנוח, מנכ"לית נט"ל אפרת שפרוט, ואבי שוורץ, לשעבר מנהל מחלקת המחשוב של בנק ישראל. אלא שהבעיה עליה מצביעים מועמדים אשר הארכת כהונתם סורבה היא שהם לא באים במגע עם אותה ועדה במשך חמש שנים, ומי שמזין אותה במידע הרלוונטי הוא לוקר, יחד עם חזן. נזכיר כי חברי הועדה הציבורית אינם משתתפים בישיבות דירקטוריון ואין להם כל תפקיד פעיל - מעבר להכרעה על מינוי דירקטורים והארכת כהונתם. "זה כשל מובנה. הלכה למעשה אין לאנשים האלו שום ידע אך הם אלו שמחליטים על המשך דרכו של הדירקטור.לכן, ברור שהם מחליטים על בסיס מרותו של היו"ר ושל מזכירת הדירקטוריון", הסביר אחד מהדירקטורים לשעבר.
עוד מאפיין מבני עליו מצביעים חברי דירקטוריון לשעבר ועלול לפגוע בממשל תאגידי תקין של הכללית היא הפער בין היקף משרה של היו"ר לשאר הדירקטוריון. לפי התקנון, אין ליו"ר כוח עודף או מעמד ייחודי לעומת שאר הדירקטורים. אלא שבמציאות הדבר אינו כך מאחר שהוא מועסק ב-100% משרה ושאר הדירקטורים ב-20% ואף פחות. "אם אתה מגיע פעם או פעמיים בחודש והיו"ר נמצא ב-100% משרה, אז כל יום וכל היום הוא שם. לכן מבחינה מידע ידע וקשרים, הוא צובר כוח פי 1,000 ממך. יש לו גישה להנהלה הבכירה ולכל הסמנכ"לים. המבנה התאגידי עצמו הוא זה שמעניק כוח כמעט אבסולוטי ליו"ר", הסביר אותו דירקטור לשעבר.
גורם המקורב לדירקטוריון אמר לכלכליסט כי הוועדה הציבורית שממנה דירקטורים בכללית היא בלתי תלויה ומורכבת מאנשי ציבור, בראשות שופט בדימוס, שמלכתחילה הוקמה כדי לנטרל השפעות של משרד הבריאות על תהליך בחירת הדירקטורים. לדבריו, על מנכ"ל משרד הבריאות לפעול לקידום שיקום סורוקה ולגייס לכך תקציב ממשלתי. הוא ציין כי התקציב לשיקום סורוקה הוא כ-1.5 מיליארד שקל - מתוכו הממשלה צריכה לתקצב בחקיקה כמיליארד שקל.
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המכתב הגיע למשרד דרך התקשורת. אנחנו מצטערים על ההשתלחות חסרת הרסן וחסרת הבסיס המקצועי של דירקטוריון כללית ויו״ר הקופה. אם ליו"ר כללית יש הסתייגויות לגבי אופן העבודה של הקופה עם הרגולטור, רצוי לנהל שיח ישיר עם הרגולטור ולא דרך התקשורת. ועדת הבדיקה פועלת בהתאם להנחיית שר הבריאות.
"לאחרונה כללית פרסמה קול קורא לגיוס שני חברי דירקטוריון. על פי המתחייב בחוק ובתקנון הקופה עצמה, כללית מחויבת להעביר את רשימת המועמדים טרם בחירת דירקטוריון".
