פירוז פיננסי של חמאס הוא תנאי לשיקום אמיתי של עזה
החלטת מועצת הביטחון של האו״ם מ־17 בנובמבר, שאישרה את תוכנית השיקום בעזה, מתמקדת בשני נדבכים מרכזיים: הסדרת השלטון האזרחי באמצעות גוף מעבר חדש בשם מועצת השלום (Board of Peace), ופירוז צבאי של הרצועה. שני הצעדים הללו חיוניים, אך הם אינם מספקים. יש נדבך שלישי, קריטי, שאינו נזכר בהחלטה ושמהווה תנאי הכרחי לכל התהליך: פירוז פיננסי של חמאס.
חמאס אינו רק ארגון טרור צבאי. הוא מערכת כלכלית ענקית. החמצן שלו הוא כסף, לא רק נשק. בכל סבבי שיקום קודמים ראינו את אותו דפוס: כספים שהוזרמו לרצועה הוסטו לתשתיות טרור, לשחיתות ולבניית מערך צבאי תת־קרקעי במקום לשירותים אזרחיים. לפי הערכות שונות, היקף הסיוע לעזה בשנים האחרונות עלה פי ארבעה על תוכנית מרשל ההיסטורית. אילו הכסף היה מנוהל כראוי, עזה הייתה יכולה להיראות כמו סינגפור.
כעת, כאשר העולם נערך להזרים מעל ל־80 מיליארד דולר לשיקום הרצועה, הסיכון גדול מאי פעם. הכרחי להבטיח כי חמאס יפורז גם כלכלית, ולא רק צבאית. המצב מחייב גיבוש מסגרת פיננסית מתאימה, פשוטה וברורה, המורכבת משלושה נדבכים:
1. מסילות תשלום בינלאומיות ומפוקחות - כל תזרימי הכספים לרצועה חייבים לעבור דרך גופים פיננסיים גלובליים בלבד - בנקים וחברות פינטק בינ״ל מפוקחים בעלי יכולת ניטור בזמן אמת. ללא שימוש במזומן, חלפנים, או בנקים מקומיים הנתונים להשפעה של חמאס.
המערכת הפיננסית בעזה אינה עומדת בסטנדרטים הבינלאומיים ואינה נתונה לפיקוח אפקטיבי מהימן. גם הרשות הפלסטינית אינה בעלת יכולת פיקוח אפקטיבית ומידת עמידתה בסטדנרטים הבינלאומיים המקובלים מעולם לא נבחנה. לכן יש להיעזר רק בגופים בינלאומיים מהימנים, המפעילים כלים מתקדמים לניטור וחסימה מיידית של כל ניסיון זליגה או הסטה של כספים למטרות טרור או שחיתות.
2. ארנקים דיגיטליים מאובטחים לכל אזרח - מוצע כי כל תשלום אזרחי ושיקומי יבוצע באמצעות ארנק דיגיטלי המבוסס על זיהוי ביומטרי, בדומה לארנקי ApplePay/ GooglePay. יודגש כי בעזה אין חסם טכנולוגי או תשתיתי: שיעור הסמארטפונים גבוה והרשת הסלולרית יציבה. ארנקים דיגיטליים מאפשרים ניטור אפקטיבי, הזדהות ביומטרית חכמה ובטוחה, מניעת גניבה, צמצום טרור ושחיתות, ומבטיחים שכל דולר שעובר מתועד ומוגן. הם גם מאפשרים הפעלה מהירה מאוד של תכנית סיוע פיננסי לתושבים, ללא צורך בהקמת מערכת בנקאית מקומית חדשה או הטמעת כלים מתאימים במערכות המקומיות המקרטעות.
3. בלוקצ'יין ו־stablecoin ייעודי לשקיפות מלאה - על גבי מסילות התשלום והארנקים הדיגיטליים, ניתן להוסיף שכבה טכנולוגית חדשנית שתאפשר לתעד כל עסקה על גבי ספר חשבונות שקוף למנהלי המערכת ולתורמים, ניתן לניטור ובקרה, תוך הגנה על פרטיות המשתמשים. באמצעות שימוש בטכנולוגיית הבלוקציין ניתן להקים מטבע יציב פרטי (Private Stablecoin) לרצועת עזה, שיכונה למשל GazaCoin. המטבע יוגבל לשימושים אזרחיים בלבד באמצעות חוזים חכמים, וקביעת כללים קפדניים לעניין הכנסת והוצאת הכספים ממערכת זו, לרבות הליכי הכרת הלקוח (KYC). כך יודעים בדיוק לאן הולך הכסף, מה ממומן, להימנע ממימון כפול, ולבצע בקרה על שימושים ליעדים שאושרו מראש. תחום המטבעות הקריפטוגרפיים נהנה מקידום אגרסיבי עי הנשיא טראמפ ושימוש בו לצמצום טרור באיזורי
מנגנון הפיקוח - מועצת השלום תופקד על פיקוח מלא על יישום התכנית, על זרימת הכספים ועל עמידה בכלליה, ותבטיח שכל דולר שמוזרם לרצועה מגיע לאזרחים ולא לארגוני טרור או שחיתות.
לסיכום, פירוז פיננסי אינו אלמנט טכני, אלא תנאי אסטרטגי. הוא המפתח לשיקום אמיתי של הרצועה, ליציבות אזורית ולמניעת סבב אלימות נוסף. הוא גם הבסיס למימוש חזון השגשוג האזורי שהוצג בתכנית טראמפ - עתיד שבו עזה איננה רק מושא לסיוע, אלא סביבת צמיחה אזרחית, כלכלית ותעסוקתית.
שיקום עזה יכול להיות הזדמנות היסטורית. אך הוא לא יצליח אם נמשיך להזרים כסף לאותם נתיבים שיצרו בעבר את הטרור. פירוז פיננסי הוא המפתח שיאפשר להבחין בין שיקום אמיתי לבין שיקום שמממן את חמאס ואת המלחמה הבאה.
ד”ר שלומית ווגמן-רטנר, לשעבר ראש הרשות להלבנת הון ובכירה בארגון ה-FATF, מכהנת כעמיתה באוניברסיטת הארוורד וחברת פורום דבורה
