דעה
העונש על הצלחות: הכלכלנים בממשלה נדרסים
למרות שכל ישראלי נהנה מדי יום מפירות המדיניות של הכלכלנים במגזר הציבורי, הרי שמעמדם והשפעתם נחלשים בשנים האחרונות בקצב מדאיג
הכלכלנים במשרד האוצר ובבנק ישראל הם עובדי המדינה שזוכים להערכה הפחותה ביותר על תרומתם למדינת ישראל. רמת החיים הגבוהה שיש כיום בישראל היא תוצאה ישירה של מאמציהם בעשורים האחרונים. בלי שמירה על גירעונות נמוכים בעשורים האחרונים, ובלי קידום של עשרות רפורמות מבניות, ההייטק הישראלי לא היה יכול לצמוח, הצבא הישראלי לא היה יכול להתחזק כל כך, ורמת החיים שלנו הייתה נשארת הרחק מאחורי המדינות המפותחות.
הכלכלנים בממשלה לא עשו את הרפורמות הללו לבד — הם היו מוכרחים לרכוש השכלה במוסדות אקדמיים מובילים, והם כמובן היו צריכים לפגוש בפוליטיקאים שישתכנעו ויסכימו לבצע את המדיניות הנכונה. ולאורך השנים היו רבים כאלו, החל בשמעון פרס ב־1985, דרך בנימין נתניהו ב־2003, וכלה אפילו בבצלאל סמוטריץ' בשנים 2024–2025, שנאות לכל הפחות לשמור על מסגרת סבירה של התקציב.
הקונספציה עברה לזירה הכלכלית
למרות שכל ישראלי נהנה כל יום מפירות המדיניות הכלכלית של הכלכלנים במגזר הציבורי, הרי שמעמדם והשפעתם נחלשים בשנים האחרונות בקצב מדאיג. היחלשות ההשפעה שלהם הגיעה לשיא בתהליך האישור של התקציב המעודכן של שנת 2026. לפני שנפרט את סימני ההיחלשות של הכלכלנים, חשוב להצביע על הסיבה המבנית להיחלשותם של הכלכלנים. הסיבה היא שהם מקבלים עונש על התנהגות טובה — על כך שהם לא נכשלו.
במילים אחרות: מערכת הביטחון נכשלה באספקת "ביטחון אישי" לאזרחי ישראל בשביעי באוקטובר. הכישלון המחריד הזה העלה את הנושא הביטחוני לראש סדר היום, ומערכת הביטחון משתמשת בכישלון הזה כדי להגדיל עוד ועוד את תקציביה. כשמערכת הביטחון אומרת "אני צריכה עוד עשרות מיליארדים בשביל לספק ביטחון", מי יעז להגיד לה "תעשי זאת בפחות כסף"? בוודאי לא שר וראש ממשלה שתחתיהם אירע הטבח.
לעומת זאת, כשהכלכלנים מזהירים שהגדלת הגירעון בלי חשבון היא "מסוכנת", סמוטריץ' ונתניהו מתנהלים בזחיחות של ערב השביעי באוקטובר, ומשתמשים בטיעון: "עד עכשיו אנחנו במלחמה, ורק השקל מתחזק, רק מפחידים אותנו, הכל יהיה טוב". זהו טיעון שנובע בדיוק מאותו מקום נפשי של "החמאס בעזה הם לא איום". הקונספציה עברה מהזירה הביטחונית אל הזירה הכלכלית. אם לשם הדוגמה, הכלכלנים היו מתנהלים באופן רשלני במשבר הפיננסי של 2009, או שהם היו נוהגים בחוסר אחריות תקציבית והיינו נכנסים לאינפלציה או משבר כלכלי, הרי שכולם — כולל סמוטריץ' ונתניהו — היו למדים מהניסיון, והיו חוששים מאוד להקפיץ את הגירעון. אבל מכיוון שהכלכלנים לא נכשלו בגדול מאז 1985 או 2002, שכן המקבילה הכלכלית לכישלון של השביעי באוקטובר היא "חדלות פירעון" וישראל מעולם לא הגיעה לחדלות פירעון — הישג מרשים לכלכלה שהייתה מתפתחת עד לאחרונה — הם צריכים לשלם את מחיר ההצלחה שלהם. מחיר ההצלחה הוא שהנכשלים ממערכת הביטחון דורסים אותם שוב ושוב.
