פרשנות
הכנסת מתחלפת, הסכנה נשארת: החוקים והמינויים שצריכים לבטל
הכנסת החדשה תידרש להתמודד עם שלושה חוקים שנועדו להחליש את מערכת המשפט: פיצול תפקיד היועמ"ש, שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים והכפפת מח"ש לדרג הפוליטי. אבל ביטול החקיקה לא יספיק: התנהלות ראש השב"כ דוד זיני והמשטרה בימים שלאחר הבחירות המחישה את הסכנה שבמינויים פוליטיים ואת חשיבותם של שומרי הסף
1. ביום שלישי (10.11) תצא לדרכה הכנסת החדשה. עדיין לא ברור איך ומתי יעביר היו"ר אמיר אוחנה את השרביט למחליפו. האם יספיקו לכך חתימות רוב חברי הכנסת או צו בג"ץ, האם יכבד את הכרעת הבוחר או ייבחר להיגרר. בינתיים, בימים שבין הבחירות לכינוס הכנסת הספיקה הממשלה להוכיח שוב את מסוכנותה לדמוקרטיה. זאת באמצעות הפעלת המשטרה והשב"כ לסיכול תוצאות הבחירות במגזר הערבי.
המשחק הפוליטי של הימים האחרונים מיטלטל בין אפשרויות גוש השינוי: ממשלת מיעוט או אחדות, צירוף החרדים לממשלת רוב של 61 (עם יהדות התורה וש"ס) והישענות על המפלגות הערביות. ולצד הפוליטיקה מצפים לגורלם מספר חוקי ההפיכה המשטרית. במיוחד השלושה שנועדו להחליש את מערכת המשפט. החוק לריסוק מוסד היועץ המשפטי לממשלה שתחילתו נקבעה ל-1 בינואר 2027; חוק מח"ש להרתעת חוקרי השחיתות השלטונית שהוצא נגדו צו ביניים בדעת רוב (עמית וברק-ארז נגד סולברג); החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שמקנה לממשלה את הסמכות למנות שופטים. בג"ץ כבר קיים דיון בחוק וצפוי להחליט יבוטל או ייכנס לתוקף לאחר השבעת הכנסת.
2. בכל מקרה הציפייה היא שהכנסת החדשה תבטל את שלושת החוקים האלה שמתכנסים להגשמת אג'נדה ההפיכה המשטרית: פירוק וריסוק הפיקוח המשפטי על השלטון. הרציונל של יוזמי החוקים האלה בממשלה הקודמת הוא החזרת המשילות לממשלה באמצעות הסמכת הפוליטיקאים למנות את שומרי הסף - שופטים, חוקרים ויועצים משפטיים. את המהלך מנמקים השר לוין ויו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן בכך שניתן לסמוך על הפוליטיקאים שלא ינצלו לרעה את כוחם.
הימים האחרונים הוכיחו שממש לא ניתן לסמוך עליהם. מינוי דוד זיני לראש השב"כ חשף את היעדר הבלמים המשולב של הממנה והממונה. של ראש הממשלה וראש השב"כ בצומת המרכזית לקיומה של הדמוקרטיה: טוהר הבחירות. נתניהו היה זקוק לשב"כ ולמשטרה כדי לקבל מהם קצה חוט על מנת לזהם את האמון בתוצאות הבחירות ולהסית באותה הזדמנות נגד ערביי ישראל ונבחריהם. והוא קיבל. כבר כאן צריך להודות שהיועצת המשפטית לממשלה היא עו"ד גלי בהרב-מיארה ולא יועץ שהיה נבחר לפי החוק החדש. בהרב-מיארה התייצבה מול זיני. אילו היועץ היה מינוי של נתניהו זה לא היה קורה.
היועצת בלמה את הרעיון לעצור ולחקור נבחרי ציבור ולטפול עליהם חשד ללא ראיות. איך יהיו ראיות מבלי שנחקור, היתמם זיני וקבע עוד תקדים מסוכן בהפיכת ישראל ממדינת חוק דמוקרטית למדינת קג"ב, שטאזי וסקוריטטה שם הראיות נולדות לפני תחילת החקירה ולא בסיומה. ראש השב"כ תימרן את האירוע כשהוא מיטלטל בין שלושה: האיש שמינה אותו נתניהו, הממונה עליו באירוע הבחירות יו"ר הוועדה נעם סולברג והממונה עליו מטעם שלטון החוק היועצת המשפטית לממשלה. במאמץ לרצות את שלושתם הוא נקרע ביניהם. התוצאה היא שבהרב-מיארה וסולברג בלמו אותו מהמשך הטלת הדופי בתוצאות הבחירות, אבל נתניהו קיבל ממנו את קצה החוט (שהוא עצמו סיפק באמצעות ראש הסגל שלו עדו נורדן) להבערת הספק בתוצאות במגזר הערבי. ברור שיועץ משפטי שהיה מתמנה בידי נתניהו היה מיישר קו עם זיני. וסולברג? הוא כבר נמנה על השופטים שנותנים לממשלה את חופש הפעולה הרחב ביותר, אבל גם הוא לא מעז להרחיק למחוזות שמצפה ממנו ממשלת נתניהו גם ובמיוחד לאחר שהפסידה את הרוב הפרלמנטרי.
3. ארבע שנותיה של המשטרה תחת שלטון בן גביר עמדו בסימן הכפפתה הלא חוקית לרצונו של השר או, בלשונו, ל"מדיניותו". את פעולותיה האחרונות של המשטרה נגד החרדים ייחס בן גביר ל"מהפך" הפוליטי שעבר המפכ"ל דני לוי. "יש להצטער", אמר בן גביר בתגובה ליד החזקה שהפעילה המשטרה נגד החרדים בכביש 4, "על כך כי לוי שעשה במשך שנה וחצי את כל מבוקשי, פועל יום למחרת הבחירות בניגוד לחוק מול החרדים והופך אותם לשק החבטות שלו". בן גביר ששכח את היד הנחושה שדרש להפעיל נגד חוסמי צירים, מודה ומודיע כאן שהמפכ"ל "עשה במשך שנה וחצי את כל מבוקשי". היועצת בהרב-מיארה, מיום כניסת בן גביר לתפקיד, מנהלת מולו מאבק נחוש להרחקתו מאזורי החקירות וההנחיות המבצעיות. מאבק להבטחת ממלכתיות המשטרה כגוף מקצועי, ניטראלי ובעיקר א-פוליטי.
אחת התוצאות הברורות של הבחירות היא שבן גביר לא ישוב ללשכת השר לביטחון לאומי. את המשטרה הפעיל נתניהו לאחר הבחירות באמצעות ראש הסגל שלו נורדן ולא באמצעות השר. ובכלל, מעבר לכל ההתלבטויות שנוגעות להרכב הממשלה, ברור לכולם הנזק הבינלאומי, וגם הפנימי, שייגרם למדינה בהמשך שיתופם של הכהניסטים בשלטון. גם אם איזנקוט ישקול ממשלת אחדות עם נתניהו, התנאי לכך צריך להיות ברור – ללא הכהניסטים וללא ההפיכה המשטרית. ללא בן גביר וללא יריב לוין כאחראים מיניסטריאלית על המשטרה והמשפטים.
4. זיני נבלם בידי בהרב-מיארה כשביקש לחקור עבירת צנזורה של ערוץ 12. את עבירות הצנזורה של ערוץ 14 לא עלה בדעתו לחקור. הוא גם משתהה בהגשת חוות הדעת המקצועית של השב"כ הנחוצה לגיבוש כתב האישום נגד יונתן אוריך בפרשת קטארגייט. מיפוי יעדי ההסתערות והחקירה שלו (ערוץ 12, הח"כים הערבים, פעילי רע"מ) אל מול אפס המעשה שלו מול יעדים קרובים לליבו (ערוץ 14, פורעי הגבעות, אוריך) מתכנסים למסקנה חד משמעית – האיש לא ראוי לתפקידו.
ולהבדיל, היועצת המשפטית לממשלה, שבלעדיה, יש להניח, זיני היה מגשים את כוונותיו מול היעדים שהוצגו לעיל, ומשלים את הפיכת השב"כ לגוף פוליטי-על-מלא. בכך הוא מצרף את עצמו לרשימת היעדים של הכנסת הנכנסת והממשלה שתקום בעקבותיה: ביטול חוקי ההפיכה המשטרית וביטול מינויי נתניהו שהוכיחו במעשיהם כי נאמנותם אינה נתונה למדינה ולשלטון החוק אלא לממשלה היוצאת, ליעדיה הפוליטיים ולהישרדותה.
