לא לסמוך על נס האקזיטים: המלחמה מעיקה על קופת המדינה
אסור לתת למיליארדים שנכנסו לקופת המדינה מעסקת Wiz לבלבל אותנו. ניתוח עומק של נתוני המסים חושף דווקא מגמת היחלשות. זה הזמן לזהירות
קצת אחרי שפרצה מלחמת "שאגת הארי", הכלכלן הראשי ד"ר שמואל אברמזון פרסם תחזית חריגה, שמצד אחד הורידה בכ־0.5%% את הצמיחה הצפויה לשנת 2026, אבל מצד שני העלתה תחזית ההכנסות ב־11 מיליארד שקל, מ־575 מיליארד שקל ל־586 מיליארד שקל. שבוע אחר כך אברמזון הוריד עוד יותר את תחזית הצמיחה, אבל לא נגע בתחזית ההכנסות. היו שרמזו כי הופעל על אברמזון לחץ פוליטי להעלות את תחזית ההכנסות, אך אברמזון דחה את הטענות והסביר שהכנסות המדינה בינואר–פברואר הפתיעו לטובה וכי גדלה רמת הוודאות לגבי ההכנסות שצפויות להגיע מאקזיטים גדולים בתעשיית ההייטק.
נתוני הכנסות המדינה של מרץ שהתפרסמו בשבוע שעבר על ידי האוצר מראים שתחזית ההכנסות של אברמזון סבירה, בינתיים. ברבעון הראשון המדינה כבר הכניסה 162 מיליארד שקל, שהם 27.6% מתחזית ההכנסות של אברמזון.
המילה החשובה כאן היא "בינתיים". לא בטוח בכלל שהברכה של חודש מרץ תתרחש שוב בחודש אפריל. במרץ נכנסו לקופת המדינה 55 מיליארד שקל ־ עלייה של 11 מיליארד שקל (24%) לעומת ה־44 מיליארד שקל שנכנסו בפברואר. זו עלייה מרשימה במיוחד שמתרחשת בעיצומה של מלחמה מול איראן.
הכנסות מרץ מגיעות על הפעילות העסקית של ינואר–פברואר, לאחר שהמדינה איפשרה לדחות תשלומי מס הכנסה ומע"מ. ברשות המסים מעריכים ש־2 מיליארד שקל ממסים נדחו, ולפי הערכות כ־80% מהכסף ישולמו בחודשים הבאים. בנוסף, יש הפסד של כ־700 מיליון שקל מכך שהיבוא נחלש. כך שללא המלחמה, ייתכן שהיינו החודש בגידול של כ־13.7 מיליארד שקל לעומת מרץ 2025.
מכירה חד־פעמית
אבל כשמרימים את מכסה המנוע של הכנסות המדינה ממסים, מגלים שהגידול בהכנסות המדינה איננו יציב כפי שנדמה, והוא לא משקף התחזקות יסודית של הכלכלה. ראשית, 8.7 מיליארד שקל מתוך העלייה מגיעים בגין מכירה של שתי חברות, אחת מהן היא Wiz שנמכרה לגוגל בעשרות מיליארדי דולרים. הכנסה זו צפויה וחד־פעמית, וקשה ללמוד ממנה על המשך ההכנסות ממסים השנה. עם זאת, חשוב להדגיש כי בעשור האחרון יש כל העת "הכנסות גדולות חד־פעמיות" ואי אפשר להתעלם מהן, במיוחד בתחזיות ארוכות טווח. עם זאת, ההכנסה הזו לא מלמדת אותנו הרבה על המגמה הנוכחית של ההכנסות ממסים. שנית, ב־2025 הופרשו כל כספי מס הרכישה לקרן מס רכוש, ובשנה זו הופרשו רק 25% מההכנסות לקרן מס רכוש. אם השנה שיעור ההפרשה למס רכוש היה זהה, הכנסות המדינה בחודש זה היו קטנות בכ־900 מיליון שקל. שלישית, בשנה האחרונה היתה אינפלציה של 2%, כך שכל 102 שקל של הכנסות ב־2026 שוות בעצם ל־100 שקל ב־2025.
כשמביאים את כל זה בחשבון, אז מגיעים לכך שהגידול בהכנסות ממסים הוא 5.8% (החישוב הזה נקרא ברשות המסים "שיעור שינוי ריאלי בשיעורי מס אחידים", שמנכה את האינפלציה ואת התשלומים החריגים). זהו גידול נאה בהכנסות, אבל מדובר בעלייה נמוכה יותר מאשר בחודשיים הראשונים של 2026, שבהם נרשם גידול ריאלי (בשיעורי מס אחידים) של 11.5%. כלומר, כשמנכים את הדברים החריגים, הרי שמרץ הוא דווקא חודש של התמתנות בגביית המסים. קיבלנו יותר כסף לקופת המדינה, אבל הזרם הבסיסי של ההכנסות נחלש.
ההיחלשות בולטת בעיקר במסים העקיפים. אלה רשמו בינואר–פברואר עלייה של 7.6% לעומת ינואר־פברואר 2025. במרץ השנה נרשמה ירידה של כ־1.9% במסים העקיפים. חלק מהירידה קשור לירידה במס הבלו בשל כמות הנסיעות הנמוכה במרץ בגלל המלחמה, אבל ברשות מסבירים שעיקר הירידה קשורה ליבוא. הירידה ביבוא איננה ברורה לכלכלני רשות המסים, שמעירים כי היא התרחשה למרות "ההיחלשות של הדולר".
כשמבינים שנתוני מרץ אינם מלמדים על זינוק מפתיע בהכנסות המדינה ממסים, ואם כבר הסיפור הפוך, הרי שאפשר לעבור לדבר על מה צפוי לנו בחודשים הבאים. כלכלני רשות המסים כותבים בעצמם, כי "בחודשים אפריל-מאי צפויה להיות פגיעה משמעותית יותר בהכנסות, מכיוון שתשלומים אלו ישקפו את הפעילות המצומצמת של מרץ". למעשה, הירידה ביבוא בחודש מרץ, ונתוני כרטיסי האשראי שמלמדים על ירידה בצריכה, לצד הטענות הרבות של בעלי העסקים שהם מופסדים על חודש מרץ, מלמדים כי ההכנסות ממסים באפריל־מאי עשויות להיות נמוכות בהרבה.
הדי המלחמה עדיין נשמעים
אבל זה לא רק אפריל־מאי. יש אינדיקטורים שמלמדים כי ישראל לא חזרה לגמרי לשגרה ממלחמת "שאגת הארי". יש לנו זירה לבנונית עם עשרות אלפי חיילי מילואים, ותחושה כללית שהמלחמה טרם נגמרה. הדברים הללו ישפיעו, כנראה, על הפעילות הכלכלית ואולי גם על ההכנסות ממסים.
כשיש הכנסות גבוהות ממסים, כלכלני המאקרו שמבינים בפוליטיקה נלחצים, הכנסות גבוהות ממסים מיצרות תחושה שיש כסף. אסור ששר האוצר וראש הממשלה יפרשו את ההכנסה מההייטק כסימן לכך ש"יש כסף". חשוב שהפקידות הכלכלית הבכירה באוצר, בבנק ישראל וגם במשרד ראש הממשלה, יחדדו שתחזית ההכנסות הנוכחית אינה ודאית. וגם אם תתממש, היא שמה אותנו בגירעון גבוה של 4.9%, לפי האוצר, ובגירעון גבוה יותר, לפי בנק ישראל וחזאים אחרים. וכל זאת עוד בטרם דיברנו על צד ההוצאות של הממשלה. אם המלחמה בלבנון תימשך - ואולי גם אם לא - יש סיכוי שהממשלה תיאלץ להגדיל את התקציב שוב ואז נמצא את עצמנו בגירעון גבוה יותר, גם אם ההכנסות יפתיעו שוב לטובה. לסיכום, אפשר לחייך לנוכח ההכנסות ממגזר ההייטק, אבל אסור להשתכר מהן, אסור לטשטש את המגמה של היחלשות הגבייה לעומת החודשיים הראשונים של 2026. ובכל מקרה, גם אם יש עוד כסף, יש לנצל אותו להקטנת הגירעון.
