סגור
חנויות סגורות עסקים סגורים ב חיפה 9.3.26 שאגת הארי מלחמה עם איראן
חיפה. הצעת החוק מבחינה בין הנזקים שאירעו לעסקים הנמצאים בקו העימות הצפוני, לבין הנזקים לעסקים בשאר חלקי הארץ (צילום: אלעד גרשגורן)

עלות מתווה הפיצויים לעסקים בשל נזקי המלחמה עם איראן - 6-7 מיליארד שקל

ועדת הכספים אישרה הלילה את המתווה, והוא יועבר לאישור הכנסת; בין השאר נקבע כי המדינה תממן חל"ת גם עבור הימים הראשונים למלחמה, ותשתתף בהוצאות הקבועות

אחרי מאבקים רבים אישרה אמש ועדת הכספים של הכנסת מתווה סיוע לעסקים בגין נזקי מבצע 'שאגת הארי', הנוסח הסופי אושר לקריאה שנייה ושלישית, והוא ייכנס לתוקף אחרי הצבעה במליאה שתתקיים בשבוע הבא. המתווה מגיע לאחר יותר מחודשיים מפרוץ המלחמה, ולאחר מאבקים שהגיעו לטונים גבוהים במיוחד בין המעסיקים לבין משרד האוצר. כלכליסט מסכם את עיקרי המתווה הסופי שצפוי לעלות כ-6-7 מיליארד שקל לקופת המדינה.
החקיקה נועדה להסדיר את הסיוע שיינתן לעסקים שניזוקו באופן עקיף מהמלחמה, כלומר, שבגלל המלחמה הם נאלצו להיות סגורים או שהם חוו ירידה במחזור המכירות שלהם. מי שנפגע באופן ישיר מהמלחמה, כלומר, שהחנות שלו נפגעה מפגיעה ישירה, זכאי לפיצוי שלא מכח החוק החדש. כמו כן, הצעת החוק מבחינה בין הנזקים שאירעו לעסקים הנמצאים בקו העימות הצפוני, לבין הנזקים לעסקים בשאר חלקי הארץ.
רכיב הסיוע הראשון לעסקים הוא הוצאה מקלה של העובדים לחל"ת, אפשרות זו מאפשרת לעסק שלא לשלם שכר לעובד, וכך מקלה גם על העובדים (שמקבלים שכר) וגם על המעסיקים (שלא צריכים להתלבט אם וכמה שכר לשלם לעובד). המתוה הסופי מאפשר להוציא עובד לחל"ת גם בגין חמישה ימים בלבד. המשמעות היא שכל עסק - גם עסק גדול שמחזורו מעל 400 מיליון שקל - שהיה סגור בשבוע הראשון למלחמה, יוכל להוציא את העובדים לחל"ת, ותשלום השכר על שבוע זה יגיע מקופת ביטוח לאומי. העובדים יקבלו שכר של 75% משכרם. סוגיית 'מינימום הימים הדרוש' כדי להוציא לחל"ת, היתה סלע מחלוקת מרכזי בין האוצר למעסיקים, האוצר דרש מינימום של 14 יום, הסוגיה הוכרעה לטובת המעסיקים.
רכיב הסיוע השני לעסקים הוא השתתפות בהוצאות הקבועות, כלומר, עסק שמראה כי במרץ-אפריל ירד לו מחזור ההכנסות לעומת 2025 (למעט ענף המלונאות שזכה להטבה בוועדה שיוכל להשוות את המחזור שלו ב-2026 לזה של 2023), יהיה זכאי לקבל השתתפות ב'הוצאות הקבועות' של העסק. המבנה המדויק של ההוצאות הקבועות משתנה לפי גודל העסק, עסקים קטנים מאוד (עד 120 אלף בשנה) צריכים להראות ירידה של מעל 25% והם מקבלים סכום קבוע של פיצוי. עסקים קטנים (בין 120 אלף עד 300 אלף) מקבלים פיצוי התלוי רק בהיקף הירידה שלהם, כלומר, העסק מראה בכמה הוא ירד, ואז מכפילים את 'הסכום הקבוע' המתאים לגודל העוסק לפי היקף הירידה. הסכומים הללו התעדכנו והועלו בהתאם לאינפלציה במהלך הדיונים בין האוצר למעסיקים.
הרכיב החשוב בתוך ההוצאות הקבועות מבחינת העלות לקופת המדינה, הוא לגבי עסקים בינוניים, כלומר ממחזור של 300 אלף ועד 400 מיליון. עסקים אלו מקבלים פיצוי התלוי גם בגובה ההוצאות הקבועות שלהם (הם נדרשים להראות מה היקף ההוצאות הקבועות שלהם) גם בהיקף הירידה שלהם, גם בתחום העיסוק (יש תחומים שבהם מעריכים שההוצאות הקבועות נמוכות יותר), במהלך הדיונים הצליחו הארגונים לשנות את הנוסחה כך שהיקף הפיצוי בגין הוצאות קבועות עשוי לגדול בכ-25%. עסקים עם מחזור מעל 400 מיליון שקל בשנה לא זכאים לרכיב סיוע זה.
רכיב הסיוע השלישי הוא, השתתפות המדינה בהוצאות השכר. המקרה הבסיסי ביותר הוא שהעסק עבד כרגיל בימי המלחמה, כלומר, כל העובדים הגיעו, אבל הלקוחות לא הגיעו. ולכן נרשמה ירידת מחזור משמעותית. הצעת החוק היתה כי מעבר ל'השתתפות בהוצאות הקבועות' המדינה תשתתף בשכר. לפי הנוסחה הבאה (בגדול) שיעור הירידה כפול 75% מעלות השכר של העובד. רכיב סיוע זה משיג מבחינת המדינה שתי מטרות גם מוודא שהשכר ניתן לעובד. וגם מוודא שהעובד נשאר מועסק. רכיב זה ניתן כמובן בתנאי שהמעסיק משלם לעובד את שכרו המלא.
סביב הרכיב הזה התפתח דיון אמוציונלי, העסקים טענו כי גם מי שהוציא את עובדיו לחל"ת בשבוע הראשון, צריך להיות זכאי לרכיב השכר בגין שבועות המלחמה שאחרי השבוע הראשון. באוצר התנגדו לכך, ולכן הפשרה שהתקבלה היא, כי יהיה ניתן לתת לעסק ליהנות גם מחל"ת וגם מהשתתפות המדינה בשכר העובד אבל בשלושה תנאים, התנאי הראשון היה כי העובד לא היה יותר מעשרה ימים בחל"ת. והתנאי השני והחשוב היה כי המעסיק כבר הוציא אותו לחל"ת לפני שהתפרסמה האפשרות הזו בתקשורת. (ואז זה מלמד שזה אדם שבאמת הוציא לחל"ת והחזיר את העובד לעבוד, ולא עושה מניפולציה). והתנאי השלישי, שהאפשרות הזו לא הוכנסה ל'מתווה האוטומטי של הפיצויים' לשנים הבאות.
כאמור, אזור הצפון זכה למתווה נדיב יותר שנותן פיצוי מלא, כלומר, עסק מראה כמה הוא היה מרוויח ללא המלחמה ומקבל מהמדינה השלמה לרווח הזה. אחד הדיונים הרבים בוועדה היה מה מוגדר כאזור העימות בצפון, חברי הכנסת הצליחו להרחיב את ההגדרה של קו העימות, והכניסו גם את עכו, צפת, כרמיאל, קצרין, ראש פינה, חצור הגלילית, מג'דל שמס, קדמת צבי, עין זיוון. ועוד.