הכנסת אישרה בטרומית: היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לא יהיו כפופים ליועמ״שית
ע"פ הצעת החוק של ח"כ בוארון, היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה יהיו כפופים למנכ"לים, שהם משרות אמון של השרים. הצעת חוק נוספת שאושרה קובעת שמינוי נציב שירות המדינה יוכל להתקיים בלי מיכרז וללא הליך תחרותי, בניגוד לעמדת בג"ץ. ההצבעה התאפשרה לאחר שהחרדים הסירו את חרם ההצבעות אחרי שבג"ץ הקפיא מיליארד שקל לישיבות
מליאת הכנסת אישרה היום (רביעי) בקריאה טרומית שתי הצעות חוק פרטיות שנועדו לעגן את מהלכי ההפיכה המשטרית. הצעת החוק למינוי נציב שירות המדינה אושרה בתמיכה של 60 ח"כים מול 46 נגד. לפי ההצעה, מינוי נציב שירות המדינה יוכל להתקיים בלי מיכרז וללא הליך תחרותי, זאת בניגוד לעמדת בג"ץ. הצעת החוק הוגשה ע"י ח"כ עמית הלוי ויו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד).
כזכור, בג"ץ קבע שיש למנות נציב שירות מדינה בהליך תחרותי ובמיכרז. מאז דצמבר 2024 לא מכהן נציב שירות מדינה קבוע בשל התנגדותו של רה"מ בנימין נתניהו, הדורש לאפשר לו למנות נציב בלא הליך תחרותי ומיכרז. למעשה, מאז יוני 2025 משמש פרופ' דניאל הרשקוביץ כממלא מקום נציב שירות המדינה, וכהונתו הזמנית מוארכת מדי 3 חודשים. כהונתו של הרשקוביץ כנציב מדינה קבוע פקע בדצמבר 2024 .
לפי הצעת החוק השנייה שאושרה, יועץ משפטי של משרד ממשלתי יהיה כפוף למנכ"ל המשרד ולא ליועץ המשפטי לממשלה. יש בכך עוד צעד שגם יחליש את היועצים המשפטיים במשרדים וגם יחליש את מוסד היעוץ המשפטי לממשלה. בעד הצעת החוק שהוגשה ע"י ח"כ אביחי בוארון הצביעו 58 חברי כנסת, מול 50 מתנגדים. היא הועברה לוועדת הכנסת שתקבע באיזו ועדה היא תידון.
על פי הצעת החוק, חוות דעת של יועץ משפטי של משרד ממשלתי תחייב את כלל עובדי אותו משרד; היועצים המשפטיים של המשרדים יהיו הסמכות הבלעדית לקביעת עמדת המשרד בהליכים משפטיים ויופקדו על ניסוח תזכירי חקיקה לפי הנחיית השר.
ח"כ בוארון הסביר, כי "במשך שנים רבות התפתח בישראל עיוות מסוכן. היועץ המשפטי חדל להיות יועץ המגן ומפלס את דרכו של מקבל ההחלטות אלא ליותר ויותר קובע המדיניות. למשל, היועצת המשפטית של משרד הביטחון נתנה חוות דעת על פיה ניתן לסגור את גלי צה"ל. באה היועצת המשפטית לממשלה וסתרה את חוות דעתה. איך יהיה לנו ייעוץ משפטי פורה בתוך המשרדים כשדעתו נרמסת על ידי היועצת המשפטית לממשלה?".
שר המשפטים, יריב לוין הסביר כי "הצעת החוק הזו היא נכונה מבחינה תפיסתית, היא חיונית לעבודת הממשלה. היא נכונה מבחינה מקצועית וגם מבחינת מעמדם של היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה. היא תיתן מזור למצב הבלתי הגיוני שמתרחש עכשיו, והיא תיתן מבנה נכון לעתיד גם כאשר בייעוץ המשפטי לממשלה ישבו אנשים אחרים שיעשו את תפקידם ולא דברים אחרים".
בקואליציה מבקשים לחוקק את הצעות החוק הללו במהירות עוד במהלך כנס החורף של הכנסת שצפוי להסתיים בסוף מרץ 2026, מחשש שאי אישור תקציב המדינה לשנת 2026 עד סוף מרץ יגרום לפיזורה של הכנסת.
אישור הצעות החוק במליאה התאפשר לאחר שיהדות התורה וש"ס הסירו את חרם ההצבעות על הצעות חוק במליאה שבו נקטו בחצי השנה האחרונה במחאה על אי חקיקתו של "חוק ההשתמטות". במפלגות החרדיות הודיעו בימים האחרונים להנהלת הקואליציה כי יתמכו בהצעות חוק לעיגון ההפיכה המשטרית, נוכח הכעס שלהן על בג"ץ שהקפיא בשבוע שעבר העברת 1.09 מיליארד שקל לישיבות, ולנוכח חששן שבג"ץ עשוי לפסול את חוק ההשתמטות, אם יחוקק, בשל היעדר סנקציות משמעותיות ובשל הפגיעה בשיוויון בנטל.
