הפיכה על ספידים: כל החוקים שאושרו ואלה שבדרך לשנות את שיטת המשטר הישראלית
במערכות המשפט והאכיפה, במינויים בשירות הציבורי, בכנסת ובפגיעה בחופש העיתונות: כלכליסט עושה סדר בהתקדמות המסוכנת של ההפיכה המשטרית המאיימת על הדמוקרטיה
הקואליציה, שמתעלמת מנשיא בית המשפט העליון יצחק עמית ומהמוסד שבראשו הוא עומד, ממשיכה בקידום חקיקה מואצת שמבקשת לעקוף את בג”ץ ולהחליש את שומרי הסף. בין היתר מדובר בהצעות חוק להדחת היועמ”שית, למינוי נציב שירות המדינה בידי ראש הממשלה ללא מכרז וללא ועדה מייעצת ולניתוק היועמ”שים במשרדי הממשלה מהיועמ”שית.
יו”ר ועדת החוקה ח”כ שמחה רוטמן הוא דוגמה לאמוק האנטי־דמוקרטי־עוקף־בג”ץ שתקף את הקואליציה, שכבר מריחה את ריח הבחירות באוויר: לאחר שבג”ץ ביטל את פיטוריה של גלי בהרב־מיארה, שלשום הוא הכניס לחוק לפיצול משרת היועמ”שית סעיף שיאפשר את הדחתה כבר בשבוע הראשון לכהונת ממשלה חדשה. הוא משתמש בחוק שכבר מקודם לפיצול התפקיד למשרות של יועץ משפטי, תובע כללי ומייצג המדינה בערכאות - כדי להביא להדחת היועמ"שית על ידי הממשלה החדשה. לפי הנוסח שמקדם רוטמן משך כהונה של יועץ משפטי יהיה מרגע מינויו ועד לכינונה של ממשלה חדשה, שתוכל למנות יועמ"ש אחר כבר ביומה הראשון.
בנוגע להעברה מכהונה או השעיה קבע רוטמן, כי הממשלה רשאית, לפי המלצת שר המשפטים להעביר את היועמ"ש מכהונתו או להשעותו, בין היתר, במקרה שיש בינו לממשלה חילוקי דעות המקשים, לדעת הממשלה, על שיתוף פעולה. בקואליציה מבקשים לחוקק בהקדם את החוק לפיצול משרת היועמ"ש, בין היתר בגלל הקשיים בחקיקת חוק ההשתמטות לנוכח הביקורת מצד הייעוץ המשפטי של ועדת חוץ וביטחון על סעיפי החוק. אי אישור החוק הביא למשל את ש”ס להצהיר בתחילת השבוע, שלא תתמוך בתקציב המדינה בקריאה השנייה והשלישית.
בימים האחרונים גברו ההערכות בקואליציה, לפיהן רה"מ בנימין נתניהו מתכוון לפזר את הכנסת כבר בפברואר בלי להעביר את חוק ההשתמטות ואת התקציב. ממילא נתניהו חושש שחוק ההשתמטות עלול לגרוע ממנו מנדטים. בליכוד מעריכים בזהירות, שלא מן הנמנע שבחירות ייערכו בסוף מאי או תחילת יוני. בסוף אפריל יגיע לישראל נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ לקבלת פרס ישראל ובקואליציה מקווים שהביקור, ואולי גם הרחבת הסכמי אברהם, יעזרו להם בקלפי. כניסת המדינה לתקופת בחירות בחודש הבא תקפיא גם את הדיונים במשפטו.
אם בג"ץ ידחה את החוק של רוטמן עד לסיום כהונתה הרשמי של בהרב־מיארה בינואר 2028, הדבר ישמש את הליכוד בבחירות. בליכוד מתכוונים למנף בקמפיין את הקרבות מולה ומול בג"ץ ולצאת נגד מה שהם מכנים “שלטון הפקידים” וה"דיפ סטייט", ביחד עם קמפיין לחנינת נתניהו. מן הסתם טראמפ צפוי לבקש שוב חנינה כזאת בביקורו בארץ. במערכת הפוליטית מעריכים שחנינה כזאת מצד הנשיא הרצוג תותנה בהתפטרות של נתניהו מתפקידו, תוך שהוא יוכל לחזור ולהתמודד כבר בבחירות הקרובות. בינתיים על שולחן מליאת הכנסת מונחות להצבעה שורה ארוכה של הצעות חוק שנועדו להחליש את כוחם של מוסדות המדינה ולחזק את מוקדי הכוח של הפוליטיקאים. הצעות החוק הללו כבר זכו לתמיכת הממשלה, ונדונו בחצי השנה האחרונה במליאת הכנסת. הן לא הועלו להצבעה בקריאה הטרומית בשל חרם הצבעות של המפלגות החרדיות במחאה על אי קידומו של חוק ההשתמטות.
כעת, עם ההבנה שחוק ההשתמטות לא יקודם כי עשוי להיפסל בידי בג"ץ, הודיעה יהדות התורה על הסרת החרם ועל תמיכתה בשורה של הצעות חוק לעיגון ההפיכה המשטרית, בין היתר על רקע צו הביניים שהוציא בג”ץ נגד העברת 1.09 מיליארד שקל לישיבות. ההערכה היא שש"ס עשויה לתמוך אף היא בהצעות.
