החזית הירוקה
יבש בענף היין? באירופה כן, בישראל הבציר רק הולך וגדל
ייצור היין העולמי נותר נמוך זו השנה השלישית ברצף, ובאיחוד האירופי נרשם שפל של 20 שנים בעקבות שינויי אקלים. בישראל, לעומת זאת, היקף הבציר גדל מ־44 אלף טונות ב־2024 ל־47 אלף טונות ב־2025. וגם: המודל הכלכלי החדש שיכול לסדר הכנסה יציבה לכורמים
שבועות של חום לוהט הכריעו: עונת הבציר בצרפת החלה באוגוסט, חודש וחצי לפני הזמן. שריפות ענק כילו עשרות אלפי הקטרים של כרמים, ותנאי האקלים ההפכפכים הותירו שוב סימן צורב על אחד המגזרים שהפכו למושא הגאווה של המדינה. צרפת לא היחידה: גם איטליה וספרד נאלצות להתמודד עם השפעות הקיץ הרותח על ענף היין, שנה אחר שנה. היבול הולך ופוחת, המאפיינים המסורתיים מטשטשים, זני יין שגודלו באזורים קרים הולכים ונעלמים, והענף צריך לחשב מסלול מחדש. בישראל המצב דווקא הפוך: היקף הבציר הולך וגדל, ומשלחות מהעולם מגיעות לראות איך בוצרים ענבים ליין דווקא במדבר.
עוד לפני שהיין מגיע לבקבוק, הסיפור שלו מתחיל במזג האוויר: הקור בחורף, הגשם והחום בקיץ משפיעים על כמות הענבים, על מועד הבציר ועל היין שיופק מהם. בשנים האחרונות, בשל אתגרי משבר האקלים, האיזון הזה הופך קשה יותר להשגה, וכרמים ברחבי העולם מתמודדים עם רצף של אירועי אקלים קיצוניים המאלצים אותם לבצור לפני הזמן או לוותר על יבול. לפי ארגון הגפן והיין הבינלאומי (OIV), בשנת 2025 הסתכם ייצור היין העולמי בכ־22.7 מיליארד ליטר, כ־30 מיליארד בקבוקים. אומנם מדובר בעלייה קלה של כ־0.6% לעומת 2024, אך היקף הייצור עדיין נמוך בכ־13% מהממוצע בעשור האחרון.
התמונה בולטת במיוחד באירופה, האחראית לכ-60% מייצור היין בעולם. לפי הנציבות האירופית, ייצור היין באיחוד האירופי בעונת 2025-2024 הגיע לשפל זה 20 שנים. התחזית העדכנית של משרד החקלאות הצרפתי לשנה הנוכחית מ־9 בנובמבר היא 36.7 מיליון הקטוליטר, כ-10% מתחת לממוצע של חמש השנים האחרונות. התחזיות בספטמבר דיברו על שפל של כמעט 70 שנה. הסיבות הן חום, בצורת, וגם קיצוץ שטחי כרמים. שמפאן נפגעה הכי קשה, עם ירידה של 38% לעומת 2025. היא ספגה חום, כפור וברד, והבציר בה התחיל ב־6 באוגוסט, המוקדם ביותר שנרשם. בורגון ירדה ב־22%.
דרום אירופה, כולל חלקים מספרד, איטליה, יוון ודרום צרפת, מתמודדת עם מחסור חמור במים, גלי חום ושריפות. לפי מחקר שפורסם ב־2024 במגזין Nature Reviews Earth & Environment, אם ההתחממות הגלובלית תחצה את רף ה־2 מעלות צלזיוס עד סוף המאה (נכון להיום הצפי הוא לעלייה של 2.8 בשל אי פעולה של מדינות העולם), עד 90% מאזורי ייצור היין המסורתיים בדרום אירופה לא יצליחו לייצר יין איכותי גשם שהם רגילים, עד סוף המאה. זאת, בשל בצורות וגלי חום תכופים. בסך הכל, 49% עד 70% מאזורי היין הקיימים בעולם נמצאים בסיכון בינוני עד גבוה לאבד את התאמתם לגידול גפנים, תלוי בעוצמת ההתחממות. מנגד, אזורים צפוניים יותר, כמו צפון צרפת, אורגון, וושינגטון, קולומביה הבריטית וטסמניה, עשויים להרוויח מההתחממות, ואזורים חדשים עשויים להיפתח בבלגיה, בהולנד ובדנמרק. כלומר, מפת היין העולמית עשויה להשתנות, והאזורים המסורתיים עלולים להדחק החוצה מהמשחק הצרכני.
כללי ציון המקור הגיאוגרפי המסורתיים מגבילים את זני הענבים שמותר לייננים לשתול. כך נפגעת היכולת שלהם להסתגל במהירות לאקלים חם ויבש יותר ולבחור בזנים אחרים. אבל המשבר כבר משנה את התעשייה; חלק מהיצרנים מתחילים לבצור כבר ביולי או אוגוסט, ענבים שהתחממו יתר על המידה מכילים יותר סוכר, ולכן היין שמופק מהם עשיר יותר באלכוהול. זה הוביל לשינויים ברגולציה. למשל, בעקבות קיץ חם ויבש במיוחד, צרפת אישרה לראשונה ובאופן חד־פעמי לחרוג מתקרת ה־13% אלכוהול בשמפניה מבציר 2026, אחרי בציר שהתחיל כבר בתחילת אוגוסט, המוקדם ביותר שנרשם באזור.
כבר יש להם ניסיון
הכורמים הישראלים צברו ניסיון באקלים חם ובתנאי מחסור במים, מה שמייצר עבורם יתרון
כששינויי האקלים משנים את פני ענף היין, יש מי שיודע להתאים את עצמו למצב החדש ולהרוויח. לפי משרד החקלאות, בישראל היקף הבציר המדווח בשנת 2025 עלה ל־46,952 טונות, כלומר גידול של כ־6.3% בתוך שנה. דווקא בתקופה שבה ענף היין העולמי מתמודד עם רצף של עונות קשות, הנתונים בישראל מצביעים על התחזקות הייצור המקומי ועל יכולתם של הכורמים להגדיל את היקף הבציר גם בתנאי אקלים מאתגרים.
במשרד החקלאות מסבירים כי הכורמים המקומיים צברו ניסיון בגידול באקלים חם ובתנאי מחסור במים, מה שמייצר עבורם יתרון משמעותי במצב של מציאות אקלימית משתנה. ״הכרמים בישראל להבדיל מאירופה — מושקים", אומרת נטלי ברודנר מור, המשנה למנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון ויו״ר המועצה לגפן היין בישראל. “באירופה מצפים לגשם, הוא לא יורד, ואין תשתיות השקיה בכרמים. לגדל כרמים בנגב, בשפלה או במישור החוף זה מובן מאליו עבורנו. אנחנו גם מושקעים בפיתוח זנים. הענף מגלגל מיליארד וחצי שקלים לשנה (השוק המקומי בלבד, לרבות יצוא, ללא יבוא, ש.א). אנחנו רואים מגמת עלייה בשנים האחרונות, וזה ילך ויעלה. אנחנו רואים בציר מעולה השנה. בסוף השליטה שלנו במים מאפשרת לנו לנהל את זה בצורה מדויקת״.
נטלי ברודנר מור, יו״ר המועצה לגפן היין בישראל. “השליטה שלנו במים מאפשרת לנהל את זה בצורה מדויקת”
(צילום: יריב כץ)
בזמן שבצרפת עוקרים כרמים, בישראל מגדילים בשנים האחרונות את היקפי הגידול, והענף המקומי מתחיל לגלות את הייחודיות שלו. ״זה ענף יציב מבחינה חקלאית, החוזים הם ארוכי טווח - 15-20 שנה קדימה, גם אם יש תנודתיות בשווקים״, מסבירה נטלי. ״אנחנו גם רואים שינוי צרכני - כמות גדולה של ברי יין שנפתחים בישראל מדי יום. יש מגמה של כניסה לענף הזה והתפתחות שלו. בישראל, על שטח קטן, נפגשים אזורי אקלים מגוונים שמאפשרים לייצר יינות בעלי אופי שונה. האקלים הים-תיכוני החם, המאפיין חלק ניכר מאזורי הגידול, מעודד הבשלה שמעניקה ליינות טעמים בשלים ופוטנציאל לאחוז אלכוהול גבוה יחסית.
"גם למים תפקיד מרכזי: רובם המוחלט של הכרמים בארץ מושקים, וכמות המים ועיתוי ההשקיה משפיעים על התפתחות הגפן והענבים. השקיה לא מסתיימת בהכרח בקיץ, לעיתים נדרשת גם השקיית חורף, שאינה נהוגה בכל הכרמים. מחקר שנערך בשנים 2022–2026 בחן את השפעתה על היבול והרווחיות, על רקע הירידה בכמות המשקעים והשינויים בפיזורם. בשנים מסוימות נמצאה עלייה של עד 21% ביבול בזכות השקיית החורף, ובחישוב כלכלי רב־שנתי נמצאה ההשקיה כדאית. כעת נבחנות דרכים לחזות מתי היא תהיה יעילה במיוחד, לצד השוואה להשקיה באביב, במטרה לסייע לכורמים לשפר את היבול והרווחיות ולייעל את השימוש במים, כמו גם השפעה על הגפן. מפת היין הישראלית אשר השקנו לאחרונה מזמינה להכיר את המגוון הזה מקרוב, ולגלות את הקשר שבין המקום שבו גדלים הענבים ליין שבכוס שלנו״.
חיסכון במי השקיה
לפי Sun’Agri, פאנלים סולאריים חסכו לה 41% ממי ההשקיה, והגפנים היו קרירות עד 2 מעלות
בזמן שענף היין העולמי נקלע למשבר, מודל כלכלי חדש הולך ותופס תאוצה בעולם: כרמים אגרו־וולטאים, כלומר פאנלים סולאריים שמותקנים כמה מטרים מעל שורות הגפנים. זהו פתרון כלכלי-אקלימי; מחד, הפאנלים הסולאריים מייצרים חשמל וכך מניבים הכנסה לחקלאים: ההיגיון הכלכלי ברור. במקום להיות תלוי רק בבציר, שהולך ונעשה לא צפוי, הכורם מקבל הכנסה קבועה מחשמל. מאידך, הם מטילים צל על הענבים בשעות החמות ומסייעים להן עליהם מפני נזקי מזג אוויר.
לפי חברת Sun’Agri, שהציבה פאנלים סואלריים במספר כרמים בצרפת, הכרמים שבמערכת חסכו ב־2025 בממוצע 41% ממי ההשקיה, ובחלק מהאתרים עד 60%. הגפנים שמתחת לפאנלים היו קרירות עד 2 מעלות. בניסוי במחוז פירנאים-מזרחיים דיווחה החברה על עלייה של 60% ביבול השרדונה ב־2024, אבל בשנה הקודמת העלייה הייתה 10% בלבד.
גם בישראל מתחילים לגלות את היתרונות של השילוב בין כרמים ופאנלים סולאריים. כמה ניסויים כבר החלו, ובמשרד החקלאות מזהים כי מבין הענפים השונים שבהם משולבת חקלאות עם ייצור חשמל – בכרמים נרשמת הטבה עם הגידולים. ״עלייה של טמפרטורה אפילו במעלה אחת בעונה היא קריטית לגידולים״, אומרת ברודנר מור. "אם אנחנו נדע לכסות את הענבים שלנו בשעות מסוימות אפילו לאורך היום בעונה מסוימת, נוכל לשלוט ולטייב את הגידול בצורה טובה יותר. אנחנו שינינו פרוטוקול גידול לגפן כדי להציב פאנלים. התאמנו את אופן הגידול למתקן עצמו. ככה אנחנו יכולים לאפשר באופן ודאי ורציני לאותו יקב לעמוד בתחרות הכלכלית שהוא עומד בה מול העולם ויינות מיובאים שנמכרים בישראל. חומר הגלם בישראל יקר יותר מהעולם, עלויות הייצור, הבקבוק, האריזה והתפעול יקרים יותר, ושיעור הרווח לכל יקב - נמוך יותר. אנחנו רואים התעניינות מאוד גדולה יחד עם לחץ של חברות האנרגיה להתחיל ולהקים מתקנים שמשלבים גידול חקלאי תחתיהם".
