תאונות הדרכים עלו למשק 20 מיליארד שקל ב־2024, השנה יעלו יותר
מספר ההרוגים בתאונות עד יולי השנה כבר עקף את התקופה המקבילה ב־2024; לצד המחירים הפיזיים, לתאונות מחיר כלכלי כבד: 9.15 מיליון שקל לכל הרוג; מנכ"ל אור ירוק: "המדינה עוד לא אישרה השקעה של רבע מיליארד שקל בתוכנית רב־שנתית למיגור התאונות". כתבה ראשונה בסדרה
לצד המחיר הכבד ביותר של תאונות דרכים - חיי אדם, והסבל הנפשי הגדול — לתאונות דרכים יש גם מחיר כלכלי עצום: בשנת 2024 עלו תאונות הדרכים למדינת ישראל כ־20 מיליארד שקל. בתוך כך, שנת 2025 מסתמנת כשנה הקטלנית ביותר בכבישי ישראל ב־20 השנים האחרונות, כשחודש יולי הוא הקשה ביותר מבחינת קורבנות בשני העשורים האחרונים, והמחיר הכלכלי שלה צפוי להיות יקר עוד יותר.
מתחילת שנת 2025 נהרגו 271 בני אדם בתאונות דרכים, חמישה בני אדם יותר בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. את המחיר הנפשי הקשה של תאונות בדרכים כולם מכירים - את הסבל הרב שנגרם למשפחות שאיבדו את יקיריהן ולפצועים, בגוף והנפש, לא ניתן לכמת, אך כשמדובר בהפסד הכלכלי המחירים ברורים, והם גבוהים. על פי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, העלות המשקית של תאונות הדרכים בשנת 2023 עמדה על כ־19.27 מיליארד שקל, ובשנת 2024 על כ־19.6 מיליארד שקל.
העלייה במספר התאונות ובמספר ההרוגים והפצועים משפיעה גם על הנזק הכלכלי למדינה, שעולה בכל שנה. בשנת 2024 נהרגו בישראל 436 בני אדם בתאונות דרכים, ונפצעו 14,170 בני אדם, בדרגות פציעה שונות - מספר שיא מאז שנת 2007. במחצית הראשונה של 2025 נהרגו בישראל 222 בני אדם בתאונות דרכים, ובקצב הזה היא עלולה לשבור את השיא העגום של שנת 2024.
חודש יולי נחשב לאחד החודשים המסוכנים ביותר בכבישי ישראל, בעיקר בשל שילוב של עומסי תנועה כבדים, חופשות הקיץ ופעילות של ילדים ובני נוער מחוץ למסגרות החינוכיות. למרות ההקלה בפקקים, במהלך חודש יולי מספר כלי הרכב בכבישים עולה, משפחות יוצאות לטיולים, צעירים מבלים עד שעות מאוחרות, והכבישים הופכים לעמוסים כמעט כמו בחודשים בהם מערכת החינוך פעילה.
גם החום הכבד של הקיץ הישראלי משפיע על המצב, הוא עלול לגרום לעייפות ואובדן ריכוז. בנוסף, נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים מצביעים על כך שחודש יולי מתאפיין בשיעור גבוה של תאונות קטלניות, במיוחד בקרב ילדים, הולכי רגל או רוכבי אופניים וקורקינטים.
כאמור, חודש יולי 2025 נחשב לקטלני ביותר ב־20 השנים האחרונות, 46 בני אדם נהרגו בכבישים בחודש האחרון. בהשוואה לשנים קודמות זה נחשב למספר שיא. בשנת 2024, שממילא נחשבה לשנה קשה ומדממת בכבישים, נהרגו 31 בני אדם בחודש יולי, ביולי 2023 נהרגו 35 בני אדם בכבישים וביולי 2022 נהרגו 20 בני אדם בכבישים.
4 צפייה בגלריה
שרת התחבורה מירי רגב. עלות תאונות הדרכים למשק מזנקת משנה לשנה ותחצה את רף ה־20 מיליארד שקל
( צילום: קובי קואנקס)
רגע לאחר הנתונים העגומים האלו מתחיל חודש אוגוסט, מסתיימות הקייטנות לילדים והורים רבים יוצאים לחופש - הכבישים צפויים להיות יותר עמוסים וכתוצאה מכך גם יותר מסוכנים. באוגוסט 2024 נהרגו 27 בני אדם על הכביש, נתון שהרשויות במדינה לא רוצות לשחזר ובוודאי שלא לחצות.
לא רק פגיעות בגוף: איך מחשבים את הנזק הכלכלי מתאונות דרכים?
זה אומנם נשמע קר וקצת לא אמפתי, אבל גם את הכדאיות להשקעות בבטיחות בדרכים בודקים דרך עלות מול תועלת. את פילוח ההרוגים בתאונות דרכים מבצעים דרך נוהל פר"ת (פרויקט לתחבורה) - קובץ הנחיות לבדיקת כדאיות פרויקטים תחבורתיים של משרד הממשלה, ביניהם משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. מטרתו לסייע למקבלי ההחלטות בבחירת הפרויקטים לביצוע וקביעת המועד המתאים לביצועם. מדובר במסמך מחייב בעריכת בדיקת כדאיות של פרויקטים תחבורתיים.
הנזק הכלכלי הנגרם למשק הישראלי מתאונות הדרכים מחולק על פי נזקי פגיעה בגוף והשלכותיהם, כמו פינוי, אשפוז, שיקום, סיעוד, ירידה ברווחה של הנפגע ובני משפחתו, היעדרות מהעבודה או מהלימודים וכדומה, וכן נזקי פגיעות ברכוש והוצאות נלוות כמו עיכובי דרך, נזק לרכוש, וכדומה.
על פי הנתונים של נוהל פר"ת (המחושבים לפי נתוני תאונות הדרכים בשנים 2016–2018), כל הרוג בתאונת דרכים עולה למשק הישראלי 9.15 מיליון שקל, עלותו של פצוע קשה מאוד בתאונת דרכים נאמדת ב־5.89 מיליון שקל, עלותו של פצוע קשה בתאונת דרכים מוערכת ב־2.28 מיליון שקל, עלותו של פצוע בינוני היא כ־1.46 מיליון שקל ועלותו של פצוע קל - 18 אלף שקל. בהתאם לנתונים אלו, הנזק הכלכלי למדינת ישראל ב־2024 מתאונות דרכים מסתכם בכמעט 20 מיליארד שקל - כסף שבקלות יכול לשמש לחינוך תעבורתי, הגברת האכיפה וטיפול בתשתיות מסוכנות.
4 צפייה בגלריה
מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים גלעד כהן. גיבשו תוכנית רב־שנתית שממתינה לאישור
(צילום: לע"מ)
נוהל פר"ת ממפה את מרכיבי העלות של תאונות הדרכים. כיוון שהולכי הרגל הם האוכלוסייה הפגיעה ביותר, כל פגיעה בהולך הרגל עלולה להפוך לקטלנית וכתוצאה מכך, גם העלות גבוהה. המשק משלם בממוצע 2.86 מיליארד שקל בכל שנה עבור פגיעה בהולכי רגל, 20.8% מכלל הנזק הכלכלי מתאונות הדרכים. בפילוח התנגשויות בין כלי רכב (לא כולל אופנועים), עלות תאונות פנים-אחור נאמדות ב־2.69 מיליארד שקל בממוצע בשנה, תאונות חזית-צד נאמדות ב־1.85 מיליארד שקל בממוצע בשנה ועלות תאונות חזיתיות נאמדת ב־1.21 מיליארד שקל בממוצע בשנה. עלות תאונות עצמיות של כלי רכב (ללא אופנועים) מוערכת ב־1.9 מיליארד שקל בממוצע בשנה, עלות התנגשויות כלי רכב–אופנוע נאמדת ב־1.39 מיליארד שקל בממוצע בשנה, עלות תאונות עצמיות של אופנועים נאמדת ב־680 מיליון שקל בממוצע בשנה ועלות פגיעה ברוכב אופניים נאמדת ב־450 מיליון שקל בממוצע בשנה.
"ההשקעה במיגור תאונות תחזיר את עצמה ותחסוך צער למשפחות רבות"
גם מהירות הנסיעה היא מרכיב קריטי וחשוב בקטלניות התאונה וכך גם בעלותן למשק. עלות תאונה בינעירונית גבוהה בממוצע פי 2.6 יותר מאשר תאונה עירונית, 438 אלף שקל בממוצע לעומת 171 אלף שקל בממוצע. העלות הגבוהה ביותר מחושבת לתאונה חזיתית בדרך בינעירונית, כיוון שהיא נחשבת הקטלנית ביותר - 2.6 מיליון שקל בממוצע לתאונה. עלות פגיעה בהולך רגל בתאונה בינעירונית גבוהה פי שישה יותר מאשר בתאונה עירונית, 2.15 מיליון שקל בממוצע בשנה לעומת 347 אלף שקל.
4 צפייה בגלריה
מנכ"ל אור ירוק יניב יעקב. המדינה משקיעה יותר בהתמודדות עם תאונות מאשר במיגורן
(צילום: יריב כץ)
מנכ"ל עמותת אור ירוק, עו"ד יניב יעקב מסביר כי בזמן שהמדינה יכלה להשקיע רבע מיליארד שקל בלבד במיגור תאונות הדרכים, היא נאלצת להשקיע הרבה יותר כסף בהתמודדות איתן. "תאונות הדרכים הן מכת מדינה. הן גורמות לצער סבל וכאב לאלפי משפחות בכל שנה, מאות מהן שכולות", הרחיב יעקב, "אבל מעבר לכך, תאונות הדרכים עולות למשק הישראלי הרבה מאוד כסף. לא צריך להיות כלכלן גדול כי להבין שהשקעה בצמצום תאונות הדרכים היא השקעה כדאית, כזאת שתחזיר את עצמה ותחסוך כסף רב ותמנע גם צער ממשפחות רבות וכאב וסבל מפצועים רבים. מדובר באינטרס משותף גם של משרד האוצר וגם של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים".
כיצד זה יכול לקרות בפועל?
יעקב: "אנחנו בחנו מדינות בעולם שעשו שינוי בתחום התחבורה וצמצמו תאונות דרכים, כמו ליטא ושבדיה, חיפשנו מה המכנה המשותף וגילינו שכולן בנו תוכנית לאומית רב־שנתית. זו סוגייה חוצת מפלגות פוליטיות, פשוט להציב יעד ולמדוד את עצמנו. תוכנית רב־שנתית זה אומר חינוך, תשתיות, אכיפה, מערכות בטיחות וכדומה. לא ממציאים את הגלגל, רק לוקחים את הקיים ומשקיעים. עלות תוכנית כזאת מוערכת ברבע מיליארד שקל והיא כבר קיימת וגובשה על ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגוף שאמון על הבטיחות שלנו בכביש. רק צריך ליישם אותה והעלות תחזור אלינו פי כמה, אבל חשוב יותר - נצליח להציל חיים.
"שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, מירי רגב חייבת לאשר את התוכנית הלאומית לצמצום תאונות הדרכים שהכינה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. כל יום שעובר ללא תוכנית לאומית גורם למדינת ישראל אובדן של כסף רב ואובדן חיי אדם. יישום התוכנית והוצאתה לפועל יביאו באופן ישיר לחיסכון גדול בכסף שהמדינה מפסידה בגין תאונות הדרכים ותציל חיי אדם רבים".
