המתנה של בג"ץ לנתניהו: הצו להקפאת כספים לחרדים מוביל אותם שוב לזרועותיו
מניעת העברת הכספים למוסדות החרדיים צפויה לגרום לסיעות החרדיות לתמוך בתקציב, כשבתמורה הן יקבלו תקציבים במסלול עוקף. בינתיים ועדות הכנסת יקיימו השבוע לא פחות מ־14 ישיבות על חוקי ההפיכה המשטרית. האם כך תינצל הקואליציה?
הוצאתו של צו הביניים ביום רביעי למניעת העברת 1.09 מיליארד שקלים למוסדות החרדיים היוותה מעין "מתנת חג המולד" שקיבל רה"מ בנימין נתניהו מבג"ץ. הצו הזה הכניס את יהדות התורה וש"ס ללחץ, ובעצם חיבר אותם מחדש לנתניהו.
איומיהם מתחילת השבוע שעבר של הח"כים מיהדות התורה להצביע נגד חוק ההשתמטות ונגד חוק תקציב המדינה ל־2026 השתנו. עד להוצאת הצו ש"ס ויהדות התורה רבו ביניהן על תמיכה או אי תמיכה בחוק ההשתמטות. נוסף על כך, יו"ר דגל התורה ח"כ משה גפני התנצח עם יו"ר ש"ס אריה דרעי על מינוי מ"מ יו"ר מועצה דתית בירושלים.
ביום רביעי בבוקר החרימה דגל התורה את ההצבעות במליאת הכנסת וכתוצאה מכך נאלץ יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד) למשוך את כל החוקים של הקואליציה שנועדו לעלות להצבעה בקריאה הטרומית באותו היום, מחשש להיעדר רוב. לאחר הוצאת הצו, נוצרה אחדות אינטרסים בין דרעי, גפני ויו"ר אגודת ישראל ח"כ יצחק גולדקנופף להעברת הכספים לישיבות.
אמנם מאוחר יותר התברר שרוב הכסף כבר עבר ליעדו בשעות אחר הצהריים (בטרם הוצאת הצו). אבל יש עתיד שעתרה לבג"ץ, מיהרה לשגר בקשה נוספת לבג"ץ כדי לתקן את הצו, כך שיכלול את כל הכספים שהועברו שלא כדין.
מייד לאחר הוצאת הצו, דרעי צלצל לרה"מ, דרש ממנו למצוא פתרון עוקף להעברת הכסף לישיבות, וזכה להבטחתו לסייע כמובן.
צוות השרים המיוחד בראשותו של נתניהו שהוקם באחרונה על ידי הממשלה לטיפול בתקציבי החינוך למגזר החרדי צפוי להתכנס מחר (א') כדי לגבש פתרונות. בצוות חברים גם שר המשפטים יריב לוין, שר החינוך יואב קיש, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שר החוץ גדעון סער, שר התקשורת שלמה קרעי ושר הכלכלה ניר ברקת. הצוות יצטרך למצוא נוסחה יצירתית שתתגבר על פסיקה אפשרית של בג"ץ למניעת המשך הזרמת הכסף למוסדות שלא מלמדים ליבה.
המפתח להעברת הכסף מצוי בידי נתניהו, הדורש מהחרדים לאשר את תקציב המדינה ל־2026 בשלוש קריאות. בעוד כשבועיים הממשלה אמורה להניח את הצעת החוק על שלחן הכנסת.
למרות דרישת גפני לחוקק בתוך שבועיים את חוק ההשתמטות אחרת יש לפזר את הכנסת - החרדים מבינים שקיימים סיכויים גבוהים לכך שחקיקת חוק ההשתמטות המוצע תיפסל על ידי בג"ץ וכלל לא תיכנס לתוקף. כתוצאה מכך, ההטבות הכלכליות שלהן הם מייחלים – החזרתם של קצבת אברך וסבסוד מעונות – לא יתבצעו. לפיכך, לחרדים יש אינטרס לאשר את תקציב המדינה ל־2026 ולמנוע לפי שעה את פיזורה של הכנסת.
מדוע? החל מ־1 בינואר 2026 המדינה מתנהלת לפי תקציב חודשי של 2025 בתוספת הצמדה למדד. המשמעות היא קיצוץ בפועל של תקציבי הישיבות, הסמינרים לבנות, תרבות יהודית ועוד. בתקופה של היעדר תקציב מאושר לא ניתן לבצע העברות תקציביות בוועדת הכספים. כך, הקדמת הבחירות תותיר את המדינה בלא תקציב מאושר, ובמיוחד בלא תקציב ריאלי לחרדים, לפחות עד לרבע האחרון של השנה. מצב זה הוא בלתי נסבל עבורם. לפיכך, החלטת בג"ץ צפויה להוביל את החרדים כן לאשר את התקציב, כאשר הם זקוקים לנתניהו כפי שהוא זקוק להם.
נתניהו מצידו חושש מכך שאי אישור התקציב בקריאה השנייה והשלישית עד 31 במרץ יוביל להקדמת הבחירות ליוני, ויהפוך את ממשלתו לממשלת מעבר. במצב שכזה, נתניהו יהפוך ל"ברווז צולע".
במערכת הפוליטית גוברות ההערכות שהקדמת הבחירות עקב אי אישור התקציב תקל על נשיא המדינה יצחק הרצוג לדחות את מתן הכרעתו בעניין חנינה לרה"מ לאור בקשת נתניהו לביטול משפטו. לפיכך, נתניהו רוצה לשדר לנשיא שהעסקים כרגיל, ש"הכנסת תמלא את ימיה" כפי שהכריז באחרונה, התקציב יאושר במועדו והבחירות לא יוקדמו.
להערכת גורמים פוליטיים, במצב שכזה, כשנתניהו "על הכיסא", הבחירות במועדן בסוף השנה, והלחצים למתן החנינה על הנשיא ימשכו, כולל מהנשיא טראמפ, הסיכויים לקבלתה של החנינה גבוהים יותר.
טראמפ יגיע לארץ לקבלת פרס ישראל ביום העצמאות שיחול ב־21 באפריל. נשיא ארה"ב יהפוך בעל כורחו לאחד מסמלי הקמפיין של נתניהו בדרך אל הקלפי, לצד קמפיין החנינה שהוא מריץ כבר חודשים. לשם כך, נתניהו זקוק לאישור התקציב, והחרדים זקוקים לתקציב כדי לרפד את בוחריהם, למרות הצו של בג"ץ.
בינתיים, החרדים והקואליציה יקדמו בוועדות הכנסת את החוק להרחבת סמכויותיהם של בתי הדין הרבניים, ואת יתר החוקים המעגנים את ההפיכה המשטרית. השבוע יקיימו הוועדות לא פחות מ־14 ישיבות בחוקים הללו.
