סגור
הפגנה מפגינים קפלן תל אביב 29.7.23
מפגינים נגד ההפיכה המשטרית בקפלן (צילום: REUTERS/Ammar Awad)

בנק ישראל מעלה את רמת הסיכון למשק ומזהיר מהשלכות ההפיכה המשטרית

רמת הסיכון המאקרו כלכלית הועלתה מבינונית-נמוכה לבינונית-גבוהה - כתוצאה מעליית הריבית, הצפי להאטה בצמיחה העולמית, האתגרים במערכת הבנקאות העולמית וההאטה במגזר ההייטק. בבנק מזהירים: "אם חוסר הוודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט יתעצם, הדבר עלול לאתגר את המערכת הפיננסית"

בנק ישראל מעלה את רמת סיכון המאקרו כלכלית מרמה בינונית-נמוכה לרמה בינונית-גבוהה, כך עולה מדו"ח היציבות הפיננסית שפרסם הבוקר (ד') הבנק לסיכום המחצית הראשונה של השנה. בשאר הפרמטרים (אשראי, מחירי נכסים וכדומה) רמת הסיכון לא השתנתה לעומת הדוח הקודם.
בבנק ישראל מסבירים כי העלאת רמת הסיכון נובעת ממספר גורמים: עליית הריבית, הצפי להאטה בצמיחה עולמית, האתגרים במערכת הבנקאות העולמית וההאטה במגזר ההייטק.
באופן רשמי העלאת רמת הסיכון אינה נובעת ישירות מהשלכות ההפיכה המשטרית, אולם הדו"ח מתייחס לסוגיה זו ומציין בין היתר: "אם חוסר הוודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה לגבי מערכת המשפט בישראל יתעצם, הדבר עלול לאתגר את המערכת הפיננסית בטווח הבינוני".


בבנק ישראל מציינים כי לחקיקה יש כבר השפעות על הכלכלה והמערכת הפיננסית: "הליכים אלו גרמו לעלייה ניכרת של אי הוודאות במגזר העסקי ואצל שחקנים מרכזיים בשווקים הפיננסיים בארץ ובעולם, אי הוודאות השתקפה בהתפתחותו המואצת של הסנטימנט השלילי בשווקים. בחינה של מכלול מדדי הסיכון מלמדת שאפקט זה היה מובהק ושעוצמתו השתנתה בהתאם להתקדמות בחקיקה. כך, בחודשים פברואר ומרץ פרמיית הסיכון של המשק עלתה, ערך השקל פוחת בשיעור ניכר ושוק ההון הישראלי רשם ביצועי חסר ביחס לקבוצת מדינות הביקורת. עם תחילתו של תהליך ההידברות וכל עוד תהליכי החקיקה לא קודמו באופן חד צדדי, עוצמת זעזועים אלו פחתה".
בבנק ישראל בוררים את מילותיהם בקפידה, אך ניכר מהדו"ח כי הם מוטרדים מהמשך של חקיקה חד צדדית במסגרת ההפיכה המשטרית. בבנק המרכזי נשענים על "הספרות הכלכלית", וכותבים כי ממחקרים אמפיריים עולה כי "פגיעה באיכות המוסדות (למשל עצמאות בתי המשפט - ע"א) ועלייה פרמננטית בפרמיית הסיכון כתוצאה מכך, עלולים להשפיע על יציבות המערכת הבנקאית; זאת דרך הגברה של היקף האשראי הבעייתי, פגיעה בזכויות הנושים ובאיכות האשראי". עוד הם מתריעים כי ממחקרים שנעשו בעולם עולה כי פגיעה באמון במוסדות הדמוקרטיים, עלולה להתבטא בתגובה מהירה ועוצמתית ביכולת לגיוס הון ובעלות החוב.
הדוח מתייחס גם להודעות המיוחדות שפרסמו סוכנויות הדירוג מודי'ס ו-S&P בשבוע שעבר בעקבות חקיקת ביטול עילת הסבירות, ומגדיר אותן כהודעות חריגות: "בפרסומיהן, צוינו ההתפתחויות השליליות שנגזרות מהתקדמות החקיקה בנוגע למערכת המשפט שלוותה בהגדלת אי הוודאות סביב כלכלת ישראל. חברת מודי'ס אף הציגה את התרחיש השני של חטיבת המחקר של בנק ישראל בתחזית אפריל 2023 (התרחיש השלילי לגבי השפעת החקיקה על הכלכלה שכולל פגיעה משמעותית בצמיחה - ע"א), מה שמשקף תפיסה לפיה ההסתברות להתממשות תרחיש זה עלתה", כותבים בבנק ישראל.
בבנק ישראל חושבים שצריך לקחת בכובד ראש את הודעות סוכנויות הדירוג. לדברי הבנק המרכזי, אמנם עוצמת ההשפעה של שינויים בדירוג האשראי פחתה מאז המשבר הפיננסי העולמי, אך: "היא עדיין מובהקת, וחברות דירוג ומוסדות ביהלאומיים מייחסים למדינות בעלות איכויות משטר גבוהות יותר גישה מהירה וזולה יותר לשוקי החוב", כותבים בבנק המרכזי, ומתכוונים לכך שהפחתת דירוג עלולה לפגוע ביכולת של ישראל לגייס חוב, וכתוצאה מכך להביא להתייקרותו.
בבנק המרכזי מקווים כנראה שאזהרותיהם יחלחלו אל הממשלה, שכן בתחילת הדו"ח הם מציינים שמטרתו היא: "להגביר את המודעות של קובעי המדיניות והציבור הרחב לאיומים הנשקפים למערכת הפיננסית בטווחים הקצר והבינוני ולאפשר היערכות מתאימה", ולטעמם החרפה של המצב הנוכחי, קרי חקיקה חד צדדית והמשך המחאה נגדה, מהווים גורם סיכון מרכזי על היציבות הפיננסית.
אחד הגורמים המרכזיים שגרמו לבנק ישראל להעלות את רמת הסיכון בסעיף סיכוני המאקרו, הוא מצבו של מגזר ההייטק. בבנק ישראל מציינים כי למגזר ההייטק חשיבות רבה למשק הישראלי בזכות חלקו הגדול בתוצר, בייצוא ובהכנסות המדינה, וכי החל מהמחצית השנייה של השנה שעברה הוא סובל מירידה משמעותית בהשקעות בעולם ובישראל. בנק ישראל מוטרד מכך שבחודשים האחרונים הנתונים מצביעים על התאוששות בגיוסי ההון של חברות הייטק בעולם, בעוד שבישראל מגמת הירידה עדיין בעינה. עוד הם מציינים חשש מפגיעה בהשקעות מחו"ל בענף ומהאפשרות שחברות ישראליות יעבירו את פעילותן לחו"ל בשל מה שהם מגדירים: "אי-הוודאות סביב התהליכים הפוליטיים בישראל", ומציינים כי אף היו דיווחים על מספר חברות שהחלו בהכנות לקראת מעבר כזה.
גורם נוסף שגרם לבנק ישראל להעלות את רמת הסיכון המאקרו הוא שוק המט"ח. השקל נחלש מול הדולר ביותר מ-3% מתחילת השנה, אולם בבנק ישראל מציינים שלא רק ההיחלשות מטרידה, אלא גם העלייה החדה בתנודתיות. "מגמת הפיחות שהחלה בדצמבר 2022 לוותה גם בעלייה חדה של תנודתיות שער החליפין בפועל; עד אז הייתה תנודתיות זו נמוכה מאוד בהשוואה בין-לאומית. גם התנודתיות הצפויה בהמשך, כפי שהיא נגזרת מסטיית התקן הגלומה באופציות על שער החליפין שקל/דולר, עלתה בחודשים אלה עלייה ניכרת, זאת בניגוד למגמת ירידה בתנודתיות בשווקים המפותחים", מציינים בבנק ישראל.
בבנק ישראל לא מציינים באופן מפורש שהעלייה הזו בתנודתיות נגרמה מהחקיקה המשפטית, אולם לאורך חצי השנה האחרונה קשה היה לפספס שבכל פעם שאירעה התפתחות לכיוון זה או אחר במהפכה המשפטית, שוק המט"ח הגיב לכך בעוצמה.
למרות האזהרות של בנק ישראל, הם מציינים כי בסיכום המחצית הראשונה של השנה המערכת הפיננסית המקומית נותרה יציבה, בין היתר בזכות יציבות המערכת הבנקאית וחברות הביטוח וכריות ביטחון שאגרו משקי בית וחברות בתקופת המענקים בקורונה והריבית הנמוכה ששררה אז במשק, שהגבירה את עמידותם בפני זעזועים פוטנציאליים.
גם בדו"ח למחצית השנייה של 2022 העלה בנק ישראל את רמת הסיכון המאקרו-כלכלי של ישראל מרמה נמוכה לרמה בינונית-נמוכה, על רקע עליית האינפלציה והריבית והימשכות המלחמה באוקראינה. הפעם האחרונה שבה נרשמה רמת הסיכון "בינוני-גבוה" היתה ב-2020, בעת משבר הקורונה.