"כסף קטן" ב-2 מיליון שקל: מזרחי טפחות מאשים טלרית לשעבר במעילה
בתביעה שהגיש לבית הדין האזורי לעבודה, טוען הבנק כי עובדת לשעבר ביצעה מעילה בהיקף 1.8 מיליון שקל; הבנק פיטר את העובדת - ומבקש לשלול ממנה את פיצויי הפיטורים
בנק מזרחי טפחות הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תביעה נגד עובדת לשעבר, בטענה כי מעלה בכספיו בהיקף של 1.81 מיליון שקל, במשך כשנה וחצי - מנובמבר 2024 ועד מאי 2026.
העובדת הועסקה בבנק במשך כ-11 שנה. לפי התביעה, היא הייתה האחראית היחידה על קופת הסניף, בעלת גישה לכספת ומי שביצעה את ספירות המזומנים היומיות.
לטענת הבנק, הטלרית הוציאה לכאורה שטרות מזומנים מקופת הסניף, ובמקום לדווח על החוסר שנוצר, רשמה במחשב כי השטרות הוחלפו במטבעות באותו שווי. כך, על הנייר, סכום הכסף הכולל בקופה נותר ללא שינוי, אף שבפועל המטבעות שנרשמו כלל לא היו קיימים. לאורך התקופה, נטען, היא חזרה על הפעולה, עד ששיעור המטבעות מתוך המזומנים הרשומים בקופה זינק מ־9% ל־82%. במאי 2026 כבר היו רשומים בקופה מטבעות בשווי של כ־1.9 מיליון שקל, אך בספירה פיזית נמצאו מטבעות בשווי של כ־19 אלף שקל בלבד.
לטענת הבנק, כאמור, העובדת הקטינה בהדרגה את יתרת השטרות הרשומה בקופה, ובמקביל הגדילה את יתרת המטבעות. כך, בעוד שבתחילת התקופה היו המטבעות כ־9% מהמזומנים בקופה, במאי 2026 הגיע שיעורם ברישומים לכ־82%. העובדת דיווחה מדי יום על התאמה מלאה בין יתרת המזומנים לרישומים, אף שבפועל, לטענת הבנק, נוצר חוסר הולך וגדל.
באופן מפתיע, החשד לא התעורר בעקבות הפער החריג בין השטרות למטבעות, אלא דווקא בעקבות תלונה של לקוחה. במאי האחרון דיווחה מנהלת הסניף לביקורת הפנימית כי לקוחה שנקלעה לקשיים כלכליים סיפרה שגורם בשוק האפור הפנה אותה לעובדת. בדיקת חשבונותיה של העובדת ושל בני משפחתה העלתה תנועות כספיות חריגות בהיקף מצטבר של כ־1.5 מיליון שקל, בעוד ששכרה החודשי עמד על 11.6 אלף שקל. בעקבות הממצאים הושעתה העובדת, ובספירה שביצעה מנהלת הסניף ב־21 במאי התגלה חוסר של 1.81 מיליון שקל.
העובדת הכחישה את החשדות. בשימוע שנערך לה טענו עורכי דינה כי הבנק לא הוכיח שהכספים נגנבו או שהיא האחראית להיעלמותם, וכי גם לעובדים אחרים הייתה גישה לכספת. לדבריהם, לתנועות הכספיות בחשבונותיה היו הסברים הקשורים להלוואות ולהעברות מבני משפחה וממכרים.
הבנק פיטר את העובדת באוגוסט, בהסכמת ועד העובדים, והגיש תלונה למשטרה ותביעה אזרחית. בתביעה הנוכחית הוא מבקש לשלול ממנה פיצויי פיטורים של כ־175 אלף שקל ולהשיבם לקופתו.
המקרה ממחיש את הסיכון הנשקף לארגונים דווקא משורותיהם. לפי מחקר שפרסם השנה איגוד בודקי ההונאות הבינלאומי (ACFE), שהתבסס על 2,402 הונאות בעולם, ב־90% מהמקרים המעילה בוצעה על ידי עובדים של החברה. ביותר ממחצית המקרים זוהה היעדר פיקוח פנימי מספק או עקיפה של מנגנוני הבקרה.
עו"ד ליאור קצב, שמייצג את העובדת, מסר: "הבנק הגיש כנגד מרשתי, עובדת חרוצה, נאמנה ומסורה לבנק, שמעולם לא ביצעה את הנטען כלפיה, תביעה הזויה, מופרכת וקיצונית, חסרת כל בסיס, נעדרת כל הוכחה או ראיה להוכחת טענותיו, המהווה עלילה נוראית, הוצאת דיבה ופגיעה חמורה ובלתי מוצדקת בשמה הטוב של מרשתי. מרשתי מכחישה מכל וכל, ובכל תוקף, את כל האמור בכתב התביעה המופרך אשר הוגש נגדה ואת כל טענות הכזב המופיעות בו.
"בין השאר, הבנק לא צירף לכתב התביעה דו"חות ביקורת, אסמכתאות או ראיות לתמיכה בגרסתו המופרכת מיסודה. אנו מאמינים כי דין התביעה להתבטל והאמת תתברר בפני בית המשפט. אנו מצפים מהנהלת הבנק להתנצל בפני מרשתי על הפגיעה הקשה בשמה הטוב".
