ריאיון
"במלחמה אנחנו זולגים למצב של אפרטהייד מגדרי"
פרופ' רות הלפרין קדרי, בעבר סגנית נשיאת ועדת האו"ם לביעור אפליית נשים, בטוחה שהממשלה הכריזה עליהן מלחמה. היא מודאגת ממהפכות טכנולוגיות בהובלת גברים שבולמות פמיניזם, מזהירה מהשתלטות הפטריארכיה על AI, וחרדה מהרחבת סמכויות ביה"ד הרבני
פרופ' רות הלפרין קדרי, כמי שכיהנה כסגנית נשיאת ועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים, איך משפיעה המלחמה על מצב הנשים בישראל?
"מדי יום מתקבלים עוד ועוד דיווחים על מקרים של הדרת נשים כמו תקיפת החיילות בבני ברק או נשים שלא נתנו להן להיכנס למקלט כי הוא משמש כבית כנסת. הם נתקלים בפיהוק ומשיכת כתף ציבורית, ולא גורמים לזעזוע. זה מעיד על נרמול חולני והשלמה עם זליגה למצב של אפרטהייד מגדרי".
פרופ' רות הלפרין קדרי
גיל:
59
מגורים:
ירושלים
מצב משפחתי:
גרושה + 4
השכלה:
בוגרת תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת בר־אילן ותואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת ייל. התמחתה אצל נשיא בית המשפט העליון דאז אהרן ברק
תפקיד נוכחי:
פרופ' למשפטים בבר־אילן וראשת מרכז רקמן לקידום מעמד האשה
בעבר:
היתה סגנית נשיאת ועדת האו"ם לביעור אפליה נגד נשים (CEDAW). חברה מייסדת של פרויקט דינה להכרה וצדק לקורבנות אלימות מינית בקונפליקט
שרשרת המלחמות מסיגה את מעמד האשה אחורה?
"חד־משמעית, בשנתיים וחצי האחרונות חלה נסיגה קשה מאוד במעמד האשה בישראל. זה לא רק המלחמה, הממשלה הזו הכריזה מלחמה על נשים. הקיצוצים התקציביים הכל כך קשים, בין שלצורכי ביטחון ובין שלצרכים קואליציוניים, תמיד פוגעים ברווחה של נשים וילדים. מי שנושאות בנטל בעורף הן נשים. המלחמה משמשת תירוץ לחלוקת נשקים בצורה לא מבוקרת, שזה גורם סיכון מאוד מדאיג לנשים. מלחמה תמיד מגבירה את האלימות במשפחה, אנחנו רואות את זה במרכז רקמן באוניברסיטת בר־אילן בעלייה מתמדת בפניות בנושא אלימות במשפחה ובדיווחים על אלימות יותר ויותר קשה".
ובלי קשר למלחמה, מה מצב שוויון הנשים בארץ?
"בנסיגה קשה וזה משתקף במדדים בינלאומיים. במדד הפערים המגדריים של הפורום הכלכלי העולמי שבודק את מעמד האשה ב־146 מדינות בעולם צנחנו צניחה חופשית של 31 מקומות בתוך שנתיים, השנה של ההפיכה המשטרית והשנה הראשונה של המלחמה. מהמקום ה־60 ב־2022 למקום ה־91 ב־2024. זה אירוע חסר תקדים, בדרך כלל מדינות זזות מקום או שניים".
איך זה בא לידי ביטוי ברמת השלטון?
"מספיק להסתכל כמה נשים יש בממשלה, בכנסת ובמנכ"לות של משרדים ממשלתיים. יש רק גברים בכל דרגות קבלת ההחלטות, החל מקבינט הקורונה וכמובן דרך כל קברניטי הממשלה והמלחמה בשנתיים האחרונות. זה עולם של גברים ורק גברים מקבלים החלטות".
מה מצב השוויון בצבא?
"אני ממש לא חושבת שהיעד של הפמיניזם הישראלי צריך להיות שנשים יוכלו להרוג כמו גברים. אבל אחרי הביצועים המטורפים של צוותי נשים בשריון ב־7 באוקטובר אמרו שהדיון על שירות נשים נגמר. אני חשבתי אז שהידיעה על מות הדיון היתה מוקדמת מדי, לא חשבתי שנראה כל כך מהר וכל כך בוטה את ההתחדשות שלו".
"יש מתקפה נגד הפמיניזם בכל העולם"
בעקבות מותה הטרגי של שושנה סטרוק, מה את חושבת על הטענות לתופעה של פגיעות מיניות טקסיות?
"יש די ידע מחקרי מצטבר מחוץ לישראל שמעיד על קיומה של תופעת פגיעות טקסיות מאורגנות, מיניות וגם אחרות, בקהילות סגורות, חלקן דתיות. נכון, עדויות הנפגעות והנפגעים לא יעמדו לרוב בחובות ההוכחה של משפט פלילי, בייחוד שלעתים קרובות מדובר במתמודדי נפש כתוצאה מהפגיעות שעברו. הכרחי לשבור את חומת ההשתקה, רשויות הרווחה והחוק חייבות להיכנס לעובי הקורה".
למה יש לדעתך כזו התנגדות לחקירה?
"מול זוועות בלתי נתפסות, האינסטינקט האנושי הוא להיאטם, לרצות לא לראות ולא לדעת. לכן, לא מפתיע שלמרות הצטברות של עדויות, הדיון הציבורי עדיין מושתק".
בעולם מעמד האשה טוב יותר?
"בכל העולם – בארצות הברית, במדינות מזרח אירופה, בחלק ניכר ממדינות מערב אירופה – יש נסיגה במצבן ובמעמדן של נשים, בתפיסות של פמיניזם. אנחנו במתקפה נגד הפמיניזם בכל מקום בעולם. ברור שהישגים שהושגו בשנות ה־90 וה־2000 לא היו מושגים היום".
איפה את רואה את זה?
"פרשת אפשטיין מגלמת את זה בצורה המזוויעה ביותר כשרואים את ההתלכדות של האליטות האקדמית, האמנותית, הכלכלית והפוליטית, להאדיר אדם שכל מהותו הוא פגיעה בנשים בצורה הקשה ביותר. זה דבר שאי אפשר היה לדמיין שיהיה המציאות שלנו במאה ה־21. אין ספק שהרשתות החברתיות תורמות לזה כשהן מייצרות ומתגמלות את התפיסות החשוכות ביותר והיצרים האפלים ביותר".
איך זה משליך על מעמד האשה והפמיניזם?
"ההצלחה הפמיניסטית, שכינינו אותה בעבר 'המהפכה הפמיניסטית' אבל בראייה לאחור נכון לכנות אותה 'ההבלחה הפמיניסטית', לא באמת ערערה את הפטריארכיה. היה לה פוטנציאל והיינו בדרך. אבל מהפכת הרשתות, שהיא באמת מהפכה, ומהפכת הבינה המלאכותית (AI) בעצם סותמות את הגולל על הפוטנציאל הזה".
למה ה־AI?
"ה־AI מעצימה את כל הבעייתיות והעיוותים שברשתות. הרי היא לוקחת את המכנה המשותף הרחב והנמוך ביותר, הדעות הקדומות והסטריאוטיפים, ומנחילה אותם הלאה. ה־AI לא מוסדרת. שום דבר לא מונע מברוני הטק, ששולטים בחברות שיש להן יותר עוצמה מחצי ממדינות כדור הארץ, לקדם את הטכנולוגיה הזו בכיוונים הפוליטיים והכלכליים שהם מעוניינים בהם – ואלה ישרתו את הגברים ואת הפטריארכיה".
ממה את מפחדת?
"תחבר בין סיפורה של שפחה, בין גלעד (שמה של ארצות הברית תחת אוטוקרטיה דתית בספר ובסדרה – ש"א), לכלי AI ותקבל את הסיוטים הקשים ביותר. אני לא חושבת שזה לא ריאלי. אני מסתכלת במשקפיים מגדריים של חרדה ממה שעלול להתרחש, שהמהפכה הפמיניסטית היתה שבריר שנייה בהיסטוריה האנושית, שהגענו להתחלה של נטרול הפטריארכיה, אבל זה נגמר".
מרכז רקמן בראשותך נאבק בחריפות נגד חוק הרחבת סמכויות בתי הדין הרבניים. למה זו בעיה שהם יוכלו לשבת כבוררים?
"זו הטעיה שזו רק בוררות. ברגע שאתה מקים מערכת שיפוט דתית מקבילה ומעניק לה את כל הסמכויות של הכרעה בעניינים אזרחיים לפי דין דתי, זו מדינת הלכה. במהלך נכלולי הוסיפו ברגע האחרון בוועדת החוקה תיקון שאי אפשר לערער על פסק הבוררות. זה אומר שזו מערכת יותר חזקה ממערכת שיפוט אזרחית שאפשר לערער עליה. אנשים יסכימו במקרים רבים לבוררות בבתי הדין הרבניים בלי להבין שהם מכפיפים עצמם לדין שהם לא מכירים ומוותרים על חליפת המגן שמדינה דמוקרטית מעניקה לתושבים שלה".
"בעולם המערבי אין בתי דין רבניים"
יש אח ורע לבתי הדין הרבניים בעולם המערבי?
"לא בעולם המערבי. מערכות דומות קיימות בכל המרחב הגיאוגרפי של ישראל, במזרח התיכון וגם במזרח הרחוק - הודו, פקיסטן, בנגלדש. התופעה של מרוץ הסמכויות, למיטב ידיעתי, לא קיימת, כי ברוב המדינות אין סמכות אזרחית מקבילה לבתי הדין הדתיים".
איך בתי הדין הרבניים מפלים נשים?
"מעבר לזה שנשים לא יכולות להיות דייניות, היכולת של הגבר לסרב לגט מאפשרת את התופעה המאוד רווחת של סחטנות גט שבתי הדין הרבניים נותנים לה יד. נשים מודעות לכך שכל עוד אין להן גט הן לא יכולות לפתוח דף חדש, בייחוד אם הן רוצות להביא ילד. לכן הן עושות ויתורים כלכליים, לפעמים ויתורים שנוגעים לילדים ולפעמים משלמות עבור הגט".
בתי הדין הרבניים שומרים על החוק הישראלי?
"זה מאוד תלוי בהרכב ובדיינים. יש דיינים והרכבים שמתעלמים מהוראות החוק הישראלי".
באילו נושאים?
"נושאים שקשורים לחלוקת הרכוש ולחינוך. במקרה שהיה אצלנו במרכז בית הדין הרבני אסר על האמא לקחת את הילד לבריכה מעורבת וחייב אותה לבלות את כל השבתות אצל אחותה ששומרת שבת. בתי דין מחייבים הורים דתיים לשלוח את הילדים למוסדות חינוך חרדיים, ובמקרים קיצוניים מורים על משמורת לאב החרדי בניגוד להמלצת הרווחה. נשים שרוצות לעזוב את הנישואים והחברה החרדית, מוצאות עצמן לא פעם במלכוד של ויתור על הילדים".
אם את חילונית, איך זה מפריע לך?
"הדוגמה הידועה ביותר זה מה שכונה בתקשורת 'פרשת הבוגדת'. נטען כנגד אשה שקיימה קשר אינטימי עם גבר אחר שאינו בעלה, ובית הדין הרבני, בניגוד לדין הישראלי, שלל את הזכויות שלה בדירה המשותפת. בסיבוב הראשון בג"ץ אישר את הפסיקה ורק בזכות בקשה לדיון נוסף שהגיש מרכז רקמן, התהפכה ההחלטה בהרכב של 9 שופטים. זה ממחיש היטב כיצד כל אשה, גם לא דתייה, כל עוד היא נתונה לסמכות בית הדין הרבני, ההתנהגות שלה ממושטרת כל הזמן והזכויות הרכושיות שלה תלויות על בלימה. הדוגמה הקיצונית ביותר שאנשים לא מודעים לה היא שאם נשים נוקטות צעדים לאחר הגט, כמו ניסיון לתבוע מזונות גבוהים יותר, זה עלול להביא לביטול רטרואקטיבי של הגט על ידי בית הדין הרבני. בגלל שזו קביעה הלכתית לגבי הכשרות של הגט, בג"ץ לא יכול להתערב".
מה היית רוצה שיקרה?
"שתהיה אפשרות לנישואים ולגירושים אזרחיים לצד נישואים וגירושים של הזרמים השונים ביהדות. שיהיו נשים סביב כל שולחן קבלת החלטות, כולל רבניות ודייניות, שרשימות של מפלגות מדירות נשים לא יוכלו להתמודד לכנסת או לכל הפחות לא יקבלו תקציב".
במצב הקיים היום נישואים אזרחיים לא פוטרים מבית דין רבני.
"זה בהחלט נושא שקיימת לגביו בורות עמוקה בציבור. כל זוג יהודי הטרוסקסואלי שמבקש להתגרש בישראל חייב לעבור בבית דין רבני, גם אם התחתן אזרחית. הדרך היחידה להימנע מבית דין רבני היא לא להתחתן, לחיות כידועים בציבור ולדאוג להסדרה מראש של כל מערכת הזכויות והחובות. זו ההמלצה שלי, גם לנשים דתיות".
