חקירות היצף הן הדרך הבטוחה לחסל תחרות אפקטיבית מיבוא
חקירות ההיצף הוא כלי ההגנה הפך לשיטה שקטה לחסימת תחרות גם כשאין הצדקה, אז למה מתעקשים בממשלה על כלי שמאיים לקבע שוק ריכוזי, לא יעיל ויקר יותר לכולנו?
בישראל, בה יוקר המחיה הפך מזמן לבעיה יומיומית עבור כל אזרח, אנו עדים לשימוש גובר בכלי שמתחפש לכלי הגנה אך בפועל מסכן את כולנו: חקירות ההיצף. הוא נועד בתיאוריה להגן על התעשייה המקומית מפני תחרות בלתי הוגנת ממדינות אחרות, אך הפך לאמצעי שמנוצל להרחקת תחרות אפקטיבית מיבוא גם כשאין שום הצדקה כלכלית, מוסרית או ציבורית לכך.
לכאורה, החשש הוא שהיעדר הגנה עלול לגרום לקריסת התעשייה המקומית, לפגוע בייצור ולייקר את המוצרים. בפועל, במקרים רבים נעשה שימוש בחקירות ההיצף דווקא בשווקים בהם יש תעשייה מקומית רווחית ומשגשגת שהשתפרה בזכות התחרות, כך שבמקום לעודד תחרות ויעילות, המדינה מתייצבת לצד שחקנים שלא רוצים להתייעל ומבקשים לעצמם הגנה מלאכותית.
מומחים מהעולם, וועדות מקצועיות לאורך השנים קבעו חד-משמעית: תחרות מיבוא היא כלי קריטי להוזלת יוקר המחיה, לשיפור ביצועים ולחדשנות. זו בדיוק הייתה רוח הרפורמות האחרונות, ובראשן "מה שטוב לאירופה טוב לישראל". אבל כל זה נמצא כעת בסכנה. היטל היצף הוא כלי שעלול להפוך מסמן אזהרה לאיום של ממש, במיוחד בישראל, שבה השוק ריכוזי במיוחד בתחומים רבים, נדרש משנה זהירות. התחרות מיבוא הכרחית להורדת מחירים ולעידוד יעילות בתעשייה המקומית.
כיום, מנהל משרד הכלכלה מנהל שתי חקירות מרכזיות: על יבוא תפרחות קנאביס מקנדה ועל פרופילי אלומיניום מסין. גם כאן, היטל בגובה 165% על קנאביס או ערובה זמנית של 146% על אלומיניום אינם צעדים של מדינה שנלחמת ביוקר המחיה. מי שפועל בשם "הגנה על התעשייה" כדי לחסל תחרות מיבוא פוגע קודם כול בציבור. גם אם בסופו של דבר לא יוטל היטל, עצם פתיחת החקירה גורמת נזק שכן, חקירה היא אינה כלי ניטרלי: היא יוצרת טלטלה, מייקרת עלויות ליבואנים ופוגעת בתחרות עוד לפני שבכלל נקבע דבר. האם זו המדיניות של הממשלה להתמודדות עם תחרות או שמא לבריחה ממנה?
ההחלטות האחרונות שהתקבלו בנושא זה במשרד הכלכלה, כמו גם התבטאויות של שר הכלכלה על חשיבות השימוש בכלי זה על רקע מלחמות הסחר, מעלה חשש שאנו צפויים להיצף לא מייבוא אלא היצף של חקירות למניעת תחרות אפקטיבית מיבוא. על מובילי המדיניות הכלכלית לזכור היטב כמה קשה היה לייצר תחרות וכמה בקלות אנו עלולים לחזור אחורה לשוק ריכוזי, פחות יעיל, פחות חדשני עם מחירים גבוהים ותחרותיות מוגבלת.
התבטאויות שר הכלכלה על חשיבות השימוש בכלי ההיצף על רקע מלחמות הסחר וההחלטות שהתקבלו במשרדו מעוררות חשש כי ההגנה לה אנו זקוקים היא בכלל מהיצף של חקירות שנועדו לחסום תחרות אפקטיבית. קובעי המדיניות צריכים לזכור כמה קשה היה לפתוח את השוק לתחרות, וכמה קל יהיה לחזור לאחור לשוק ריכוזי, יקר, פחות יעיל ופחות חדשני.
תחרות מיבוא היא לא איום, היא תנאי בסיסי לשוק יעיל ולמחירים סבירים. במקום לחסום אותה בשם "הגנה", ראוי לשאול את מי זה באמת משרת. ההחלטות האחרונות במשרד הכלכלה מאותתות על מגמה מדאיגה: פחות תחרות, יותר ריכוזיות – ובסוף, הציבור הוא זה שמשלם את המחיר.
גילית רובינשטיין היא מנכ"לית איגוד לשכות המסחר
