ועדת התקשורת שתדון בחוק השידורים של קרעי תאושר ביום שני
ועדת הכנסת תאשר, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לכנסת, את הקמת הוועדה שתדון בחוק השידורים במקום ועדת הכלכלה. מי שתעמוד בראש הוועדה היא גלית דיסטל אטבריאן. הקואליציה דוחפת לאישור מהיר של החוק לפני פיזור הכנסת. המשנה ליועמ"שית: "חוק שמסכן את התקשורת החופשית"
ועדת הכנסת תאשר ביום שני הקמת "ועדת תקשורת" שתדון בחוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי - זאת, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית בכנסת שגית אפיק, שהביעה לאחרונה את התנגדותה לכך. חברי הוועדה זומנו הערב (מוצ"ש) לדיון שיערך ביום שני בבוקר, כשלקואליציה יש רוב בוועדה.
רה"מ בנימין נתניהו החליט בשבוע שעבר באופן סופי על הקמת הוועדה שתעקוף את יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן (ליכוד) ותחוקק את "חוק השידורים" שהגיש שר התקשורת שלמה קרעי. החוק עצמו אושר בקריאה ראשונה בכנסת בתחילת נובמבר 2025.
קרעי מבקש להציב בראש ועדת התקשורת את ח"כ גלית דיסטאל אטבריאן (ליכוד), ובקואליציה רוצים לחוקק את החוק במהירות, בטרם תתפזר הכנסת. קידומה של הצעת החוק מהווה נדבך במהלכי ההפיכה המשטרית שבה נוקטת הממשלה מתחילת הקדנציה.
ביטן וקרעי מסוכסכים זה תקופה ארוכה עקב התנגדותו של ביטן לחלק מהצעותיו של קרעי ביחס לתקשורת. ביטן אמר הערב שבקואליציה רוצים למנות "יס מן". מנגד, הודיע כי יתמוך ב"חוק ההשתמטות", והעריך שהחוק יעבור שינויים עד להצבעה בקריאה השנייה והשלישית.
היועצת המשפטית של הכנסת עו"ד שגית אפיק מתנגדת בחריפות להקמתה של "ועדת תקשורת" שתדון ב"חוק השידורים" והיא סבורה שיש להעביר את הצעת החוק לוועדת הכלכלה. אפיק צפויה לפרסם בקרוב חוות דעת משפטית בעניין.
בינתיים, הצעת החוק מונחת בוועדת הכנסת בראשותו של יו"ר הקואליציה ח"כ אופיר כץ (ליכוד).
ההחלטה של נתניהו להעדיף את דרישתו של קרעי על פני העברת החוק לביטן מאותת גם שנתניהו מעריך שש"ס ויהדות התורה ישובו בקרוב לקואליציה, ובעקבות כך תמנה 67 ח"כים. במקרה כזה, הוא לא נזקק לקולו של ביטן (כמו גם לקולו של יו"ר ועדת חוץ וביטחון המודח יולי אדלשטיין) בהצבעות על התקציב, וחוק ההשתמטות.
נגד הקמתה של של "ועדת התקשורת", והצעת "חוק השידורים" צפויה להיות מוגשת עתירה לבג"ץ. זאת במיוחד לנוכח העובדה שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתנגדת לחוק, ורשות האסדרה הביעה אף היא התנגדות לחלק מסעיפיו.
ואולם, ההתעקשות להקמתה של הועדה מאותתת שהקואליציה מעוניינת להעביר את החוק בקריאה השנייה והשלישית במהירות רבה בטרם תתפזר הכנסת לבחירות. מדובר בניסיון למחטף, ולפגוע בכלי התקשורת העצמאיים לפני הבחירות.
המשנה ליועמ"שית אביטל סומופלינסקי קבעה באחרונה כי "חוק השידורים מסכן את התקשורת החופשית. קידום הצעת החוק, הלוקה בפגמים מהותיים, מסכן את דמותה של התקשורת החופשית בישראל ואת יכולתה לבצע את תפקידה החיוני בחברה דמוקרטית".
החוק נועד במקור להתאים את האסדרה בתחום שידורי הטלוויזיה בישראל לעידן האינטרנט לאחר שלא עודכן במשך עשורים, ובין היתר לבחון סוגיות של שימוש נרחב בשירותי סטרימינג שונים (למשל נטפליקס) ומעבר של שידורי הטלוויזיה מכבלים ולווין לרשת האינטרנט (ספקי OTT כמו למשל סלקום ופרטנר). אלא שבפועל, החוק מאיים על חופש העיתונות וההפרדה בין שיקולים מסחריים של ערוצי הטלוויזיה לשידורי החדשות. כך למשל, החוק מציע לבטל את החובה להחזיק בחברת חדשות עצמאית לערוצי הטלוויזיה המסחריים, שאמורה להרחיק את העבודה העיתונאית מהשיקולים המסחריים.
בין קרעי לביטן פרץ לפני כ-9 חודשים משבר חריף בעניין. בפברואר 2025 שיגר קרעי מכתב אל יו"ר הקואליציה כץ שבו דרש להקים בהקדם "ועדת תקשורת". "אחרי שנתיים של עבודה מאומצת, כל השינויים בתקשורת שהציבור הישראלי מעוניין בהם מוכנים לביצוע. חייבים לקדם זאת בכנסת עכשיו. יש לך אור ירוק מראש הממשלה. הקם ועדת תקשורת לאלתר! בידך הדבר".
קרעי שיגר את המכתב לאחר שביטן תקף אותו אז בחריפות ואמר "אני מתנגד בתוקף להקמת ועדה מיוחדת לענייני תקשורת ולצמצום סמכויות ועדת הכלכלה. טוב יעשה שר התקשורת אם יתחיל לעבוד במקום לנהל קמפיינים ריקים מתוכן, להטעות את הציבור, במהלכים שלא ייצא מהם דבר".
קרעי השיב אז לביטן "הרפורמה בתקשורת תעבור איתך או בלעדיך. הציבור ינצח אותך. הכל מוכן! שנתיים עבדנו על הכל ואתה לא תעצור את זה. איתך או בלעדיך הכל יתקדם ויושלם בעזרת ה'. אתה מועד באימון הציבור הבוחרים הענק שלנו. ואתה תפסיד".
גם כץ הגיב אז לדברי קרעי וטען כי "בניגוד לטענתו של קרעי, אשר מודע לכך, רה"מ טרם נתן אור ירוק להקמת הוועדה. נפעל לפי הנחיית רה"מ".
העימות בין ביטן לדרעי העמיק לאחר שבתחילת 2025 ביטן סירב לקדם הצעת חוק שקידם קרעי להפרטת תאגיד השידור הציבורי.
